הכל (לא) חארטה

בקיץ האחרון הסתובבו קווין רובין ורז ספני ברחבי הארץ וחיפשו וילה מפוארת למטרת מגורים ושעשועים. הם בדקו בערך 100 נכסים מהרצליה פיתוח ועד סביון, עם שכר דירה שנע בין 30 ל־50 אלף שקלים בחודש. לא מעט בעלי דירות הביטו בפליאה בצעירים עם החולצות המקושקשות, הג'ינסים הקרועים, הנזם באף והקעקועים, ושאלו אותם מאיפה יש להם כסף לזה.

"אמרו לנו: 'רגע, אז זה עבור משפחה? יש לכם ילדים?'" אומר קווין. "ואני מנסה להסביר: 'אחי, אני בן 25, רז בן 22. על מה אתם מדברים? יש לנו גב של חברה עסקית, הכל בסדר'. היה אחד שלא האמין לנו ופשוט דרש שנעזוב. גילינו שקשה מאוד לשכנע אדם מבוגר, שיש לו נכס מאוד יקר, להשכיר אותו לשני ילדים".

רז: "בשלב מסוים הגענו לרמת נונשלנטיות כזאת, שברגע ששאלו אותנו 'מאיפה יש לכם כסף?' הסתכלנו על הבן אדם בקטע של 'איך אתה מעז לשאול דבר כזה?' ושתבין, ראינו וילות מפוארות בהרבה מזאת שבחרנו, אבל הן לא דיברו אלינו. כי חיפשנו משהו ספציפי". 

הווילה שנבחרה נמצאת בקיסריה ומזכירה להם את הקולוסאום ברומא - מבנה מעוגל עם עמודים תומכים. יש לה שמונה חדרים, גג שמשקיף לים וחצר מפנקת, כולל בריכה, כמובן. החוזה שעליו חתמו עם הבעלים הוא לשלושה חודשים, עם אופציה להארכה.

בתחילת השבוע שעבר פרקו קווין ורז את המזוודות ועברו להתגורר שם עם עוד ארבע אושיות רשת. הם התקינו שלוש מצלמות על הקירות, פיזרו שמונה מיקרופונים וחיברו הכל לעמדת בקרה. על דלת הכניסה הדביקו ארבעה שלטים, שהודפסו באותיות מודגשות על דפים לבנים: "אין כניסה לילדים מתחת לגיל 18 ללא אישור הורים חתום!", "בית זה מצולם 24 שעות ביממה!", "בכניסתך לבית את/ה מודע/ת לכך שכל החומר המצולם נשמר", וגם: "חשוב לדעת!!! כל החומרים עולים בלייב לרשת ה־YouTube".

כבר שבוע וחצי שאפשר לעקוב אחרי החבורה מכל פינה בעולם. "אנחנו הראשונים בעולם שמשדרים לייב ביוטיוב 24/7 את החיים שלנו", אומר קווין. "לא עשו דבר כזה לפנינו. ביום הראשון היו לנו 260 אלף צפיות, ומאז כבר עברנו את ה־300 אלף ליום, לדעתי זה שיא ישראלי בלייב.

"לפעמים אנשים מסתכלים על סלון ריק. היום, כשהתעוררתי בבוקר, כבר היו עשרות צופים שרק חיכו לראות מה הולך לקרות".

מול הספות בסלון מוצבת טלוויזיית פלזמה שדלוקה, באופן לא מפתיע, על עמוד היוטיוב, ומשדרת לדיירים - ה"חארטא גאנג", הם מכנים את עצמם - את ההתרחשויות בבית, בדיליי של שניות בודדות. וההתרחשויות הן לרוב חבורה של צעירים ששוכבים על פופים ודבוקים למסך הטלפון שלהם.

"יכול להיות שזה קצת מוזר להסתכל על אנשים ששקועים בטלפון, אבל ככה נראים החיים של כל האנשים", אומרת אחת מהשישייה, שרון ליברמן. "כל הישראלים יושבים אחד עם השני ועסוקים בטלפון, רק שהבית הזה מצולם. אנחנו לא כל הזמן משוגעים וזורקים ביצים אחד על השני, כמו בוולוגים שאנחנו מעלים לרשת".

בסלון פזורים פסלים ענקיים של דרדסית, באגס באני ובאז שנות־אור. המקרר מפוצץ באוכל ובשתייה מכל הסוגים, יש חוקים בנוגע לשימוש בבריכה, ופעם בשבוע בא גנן שגוזם ענפים, גורף עלים ומלטף את גמדי הגינה שבין הערוגות. "המצלמה לא נכבתה מאז שהתחלנו, והיא גם לא תיכבה", מבטיח קווין. 

*  *  *  *

דבר אחד שאי אפשר לקחת מקווין (175 אלף עוקבים באינסטגרם) ומרז (130 אלף) הוא המחויבות שלהם לעבודה. והעבודה, לפחות בנקודת הזמן הנוכחית, היא תיעוד אינטנסיבי של חייהם במרדף אחר כמה שיותר צפיות. כמעט שנה שהם קורעים את יוטיוב עם ערוץ הוולוגים "קווין ורז - חיים בחארטא" (212 אלף מנויים, "סאבס" בשפת הרשת). זה התחיל בדירת פנטהאוז ששכרו בנתניה, ושבה החלו לתעד את חייהם באמצעות בלוגים מצולמים (ולוגים) יומיים. משם המשיכו לווילה של שלוש קומות באבן יהודה, ועכשיו הם כבר בקיסריה. 

לאורך הזמן הצטרפו אליהם אושיות רשת כמו דניאלה קריסטיה, שרון ליברמן, גל זהבי וגיא פודוליץ' (GuyTV). בקיץ יצאו ה"חארטא גאנג" לדרכים בוואן ממותג ונפגשו עם אלפי מעריצים, רובם בני 16-8, שהגיבו בהיסטריה ורכשו כמויות של מרצ'נדייז.

"אנחנו חבורה שעושה הכל יחד, וכל אחד מייצג את עצמו", מסביר קווין. "אני ורז עושים את השיגעונות של האקסטרים. זהבי מתעסק באוכל, דניאלה ושרון נותנות זווית של נשיוּת, ביוטי ועשה זאת בעצמך. אנחנו בעצם חבורת תוכן שמרכזת את הכל בוולוג אחד". 

"כל האנשים שלקחנו לפרויקט הם כאלו שהמצלמה מעניינת אותם, שרוצים להתפתח בתחום המשחק, ההופעות, ההנחיה והדוגמנות", מוסיף רז. "חיפשנו אנשים שכיף לנו איתם. המצלמה עליך 24/7, ואתה צריך להיות אתה כי רוב הזמן זה אלתורים, והכימיה בינינו היא הכי חשובה".

בפסטיבל כוכבי הרשת פלייקון, שנערך בגני התערוכה ביולי האחרון, קטפו קווין ורז את תוארי הוולוגרים של השנה והיוטיוברים של השנה. קווין הוכתר לאינסטגרמר של השנה. הם לא זמרים, אבל הקליטו שלושה שירים - אחד, "הכל חארטא", עם הראפר פלד, הגיע ל־2.3 מיליון צפיות ביוטיוב; אחר, "לא רוצים לישון", שיצא לפני חודש (כתב והפיק אביחי נפתלי), כבר חצה את המיליון.

מובן שכל זה מתורגם באופן מיידי להכנסות, שרק הולכות וצומחות - מצפיות ביוטיוב, מתוכֶן ממומן, מהופעות ברחבי הארץ וממכירות מרצ'נדייז. עוד נחזור לזה.

*  *  *  *

קווין רובין חלם תמיד להיות שחקן. הוא גדל בכפר סבא, בן לאמא שעובדת כמטפלת אישית וזוגית ולאבא מפעיל משאית מנוף. בילדותו התקשה בלימודים ואובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז. את מרבית זמנו בילה בגלישה על גלים וסקייטבורד. בצבא שירת ביחידת דובר צה"ל, ואחר כך הלך ללמוד משחק ("זה הדבר היחיד אי פעם שהצלחתי ללמוד, ולכן ההורים שלי מאוד שמחו").

אחרי אינספור אודישנים והרבה תשובות שליליות (לצד הבלחות קצרות בסדרות "שוברי גלים" ו"שותפים" ובסרט "ירח בבית 12"), הציע לו סוכנו, רונן אור צרפתי, לנסות לפתח את הקריירה שלו דרך הרשת. 

"עבדתי אז בחנות חיות ובתור מדריך גלישה. הכרתי את רז מהרשת וביקשתי ממנו להסביר לי איך הכל קורה. אחרי שנה החלטתי לעזוב את העבודות כדי לעשות סרטונים באינסטגרם. אמא שלי חשבה שהשתגעתי. בתוך שנה כבר הייתי בין החזקים בארץ".

"מושכים בחוטים ודואגים שהכל ישרת את התוכן". רז ספני (מימין) וקווין רובין // צילום: אפרת אשל

רז ספני גדל ברמת גן ותכנן להיות עורך דין. אמא שלו עבדה בחנות אופנה (כיום היא סבתא במשרה מלאה), ואביו עובד עד היום כקבלן שיפוצים. הוא עצמו תמיד היה ליצן הכיתה, אבל לא היה לו אומץ לקחת את זה לכיוון של לימודי משחק והופעות.

"ההורים שלי היו די שמרנים", הוא אומר. "המוטו שלהם היה ש'צריך מקצוע מכובד ורשמי, תביא כסף הביתה'. אז למדתי חוגי משפט. עניין אותי לפתור מחלוקות בין אנשים".

בצבא הוא התחיל בתור סַפּר בבקו"ם והתקדם עד לפיקוד על שרשרת חיול, תפקיד עם אחריות על 50 חיילים סדירים ועל 600 מתגייסים טריים. באחת השמירות בבסיס צילם סרטון הומוריסטי קצרצר והעלה אותו לאינסטגרם. הסרטון הפך ויראלי, והוא החל לצלם עוד ועוד סרטונים.

"בבסיס התחילו לקרוא לי 'רז מהסרטונים'. מצד אחד הייתי צריך לשמור על רצינות ולחלק פקודות, ומצד שני הכירו אותי והיה לי קהל. ידעתי לעשות את ההפרדה, הייתי מפקד גבר".

מבדיחות צבא זה המשיך לסרטונים קצרים על זוגיות, ואחר כך סרטונים מורכבים יותר, עם תסריט וזוויות צילום. כשנפתחה האופציה לשידור לייב באפליקציה, המציא את "רדיו חארטא", שבו הגיש יחד עם קווין תוכניות רדיו עם מוזיקה, צחוקים וטלפונים לחברים, ששודרה באינסטגרם בשעות מסוימות.

קווין: "רציתי להיות חזק באינסטגרם וברשת, כדי להגיע לטלוויזיה. אבל היום אני מבין שהטלוויזיה והרשת חופפות. יש דברים שמתאימים רק לאחד מהמדיומים, ויש דברים שמתאימים לשניהם. למעשה, יש לנו עכשיו תוכנית בערוץ yes kidZ, 'החיים על פי קווין ורז'. הם פשוט לקחו ולוגים שלנו, עשו עריכה קטנה ומשדרים את זה ככה בטלוויזיה".

*  *  *  *

ספני ורובין טופחו כטאלנטים של חברת teenk, המתמחה בפתרונות פרסום ושיווק לצעירים. החברה עזרה להם להרים את פרויקט הרדיו, וכשעלה הרעיון לעבור לוולוגים העניקה להם תמיכה כספית, שאפשרה את שכירת דירות היוקרה ותשלום לעובדים שעוזרים בייצור התכנים. בין השאר, כוללת האופרציה הזאת מנהל תוכן, צלם, עורך, מפיק ומחלקה מסחרית.

בעיקרון, "חיים בחארטא" הוא פורמט שלוקח לקצה פנטזיות של מתבגרים: לחיות כמו ריץ' קידס מקולג' יוקרתי שכולנו מכירים מסרטי נעורים אמריקניים, עם מקרר מפוצץ בגלידות, בריכה וקירות שאפשר לקשקש עליהם, ולהעביר את היום בצחוקים, במתיחות ובאתגרי אומץ.

קווין: "יש בינינו הבנות מוסכמות. גם כשאנחנו מותחים אחד את השני או עושים כל מיני אתגרים קיצוניים, זה לא יהיה משהו שיפגע בך פיזית. מותר לנו להפתיע אחרים רק אם זה כיף וחמוד".

רז: "זה ברמה של לשפוך למישהו קמח על הראש כשהוא ישן או לזרוק אנשים לבריכה. הכל בשביל הצחוק".

קווין: "אבל אנחנו כן מותחים את הגבולות. רז נאלץ לעשות קעקוע על התחת כשהוא קופץ על טרמפולינה".

ואם כבר קעקועים, קווין מרים את חולצתו וחושף קעקוע של טיל. "נראה לך שרציתי לעשות את הקעקוע הזה? את העגיל באף נראה לך שרציתי?

"היה קטע שגנבתי לרז את האוטו. לקחתי את המפתח ספֶר, וכשהוא נסע לשיעור משחק, התחבאתי מאחוריו עם מצלמה במושב האחורי. ואז הזזתי את הרכב מהחניון והחניתי אותו ברחוב סמוך. חיכיתי שהוא ייצא וצילמתי את התגובה שלו, הוא נלחץ מאוד. אבא שלו התקשר לאיתוראן, והם מצאו אותו די מהר.

"כשהוא הגיע למכונית, הבהלתי אותו. הוא הגיב בצעקות, לקח לו קצת זמן להירגע.

"העליתי את הסרטון ליוטיוב, ואנשים כתבו לי, 'הפעם ממש הגזמת'. אבל אחר כך רז עשה לי מתיחה שבה הוא הגזים".

מה הוא עשה?

"צילמנו בקניון, ואני דיברתי עם בחורה. אחר כך, בחניון, ניגשו אלי שתי גורילות שנראו עבריינים, תפסו אותי, התחילו לאיים עלי, 'למה דיברת איתה', תפסו אותי ודחפו אותי לתא מטען של אוטו. ככה הם נסעו כמה דקות. הייתי בטוח שזה הסוף שלי.

"רק כשרז פתח את הבגאז', הבנתי שזאת מתיחה ושכולם היו שחקנים. הייתי לבן לגמרי, כמעט חטפתי התקף לב. הוא כמובן צילם הכל".

רז: "אנחנו שומרים על השפה הזאת רק בינינו, לא עושים את זה סתם לאנשים ברחוב. למרות המשימות הקיצוניות ומתיחת הגבולות, התוצאה הסופית נקייה במיוחד, והורים לילדים יכולים להיות רגועים. אנחנו בודקים את התוכן טוב־טוב לפני שמעלים. ככל שהוא יהיה יותר נקי וטהור, כך זה ייצא אמיתי וישרת אותנו".

קווין: "במשך חודש שלם עבדנו על עצמנו לדבר יפה, לא לקלל, לא לרדת על אנשים - וזה אפשרי. אנחנו עושים צחוקים, אבל אין קללות, אין סיגריות, ואנחנו לא מכניסים לבית אלכוהול. 

"ואם העניינים מתחממים והטונים עולים, אז יש לנו מילת קוד בינינו. אומרים אותה, ואז כל אחד הולך לחדר שלו, ויותר מאוחר עושים שיחה מחוץ למצלמות. היום אני חושב עשר פעמים לפני שאני אומר משהו בלייב".

דודו פארוק זה הכי לא נקי, והוא מצליח בצורה יוצאת דופן.

קווין: "דודו פארוק זה משהו אחר. גם אני הייתי יכול כל היום לקלל. אנחנו לקחנו את זה למקום אחר".

רז: "אתה יודע מה ההבדל בינינו? שדודו פארוק הוא דמות".

קווין: "אני יכול עכשיו להרוג מישהו, וכולם יידעו את השם שלי, לא?"

רז: "אפשר לעשות רעש שלילי, אבל בגלל שאנחנו מצלמים את החיים שלנו והשם שלנו מאוד חשוב, ויש לנו עוד שאיפות לעתיד, אז לא מתאים לנו ללכלך. אנחנו מדברים על ולוגים שהם דוקו. 

"יש אנשים שהיו באח הגדול והפלטפורמה עשתה להם רע, כי היא הוציאה מהם משהו לא חיובי, וזה מה שהציבור תמיד יזכור להם. אנחנו מסתובבים ברחוב עם הפרצוף שלנו, ואנחנו לא רוצים שיכירו אותנו כמשהו שלילי. העיניים עלינו 24/7, לראות שאנחנו לא עושים טעות. אם אני יודע ששני ילדים ברחוב עשויים להכיר אותי, אז אני לא מדליק סיגריה ולא מקלל".

קווין: "אנחנו הבוסים של עצמנו. כמו שאף אחד לא יכול להגיד לדודו פארוק, אל תקלל. מי יגיד לו את זה?"

רז: "חקרנו את הרשת, אנחנו עושים את התוכן הכי טוב ברשת, אבל מגיעים עם ערכים של הטלוויזיה".

קווין: "הלכנו כולנו להביא רחפן לילד שמעריץ אותנו, רצינו לעשות לו טוב. פתאום ראינו שדניאלה מתחילה לבכות מהתרגשות. רז מייד הוציא את המצלמה והתחיל לצלם אותה. אחר כך העלינו את זה לרשת".

"זאת בדיוק האותנטיות שהילדים מתחברים אליה, היא באמת בכתה שם".

רז: "אנחנו יכולים לייצר תוכן מכלום. תפתח פה מצלמה, ועל המקום נעשה לך ולוג. הפורמט רק נותן את הערך המוסף".

מה סוד ההצלחה שלכם?

קווין: "הקצב המהיר של העריכה, והחלום הזה של ריץ' קידס, שכל אחד היה רוצה להיות. ואנחנו באמת נהנים ממה שאנחנו עושים". 

רז: "אנחנו כל הזמן בבקרה ובשליטה. לומדים מהקהל שלנו. קוראים את כל התגובות, מסתכלים על אחוזי צפייה ומנתחים מתי בן אדם אהב ומתי הוא איבד עניין. אנחנו יושבים על היוטיוב קרוב לעשר שעות ביום ורואים את כל מה שהאחרים עושים.

"העולם הולך לכמה שיותר אותנטיות. בסופו של דבר, אנחנו מצלמים את החיים שלנו, והצופים רואים שאנחנו עוברים תהליך. אנחנו משתפים אותם, הם רואים לאן אנחנו חותרים. זה כמו דוקו טוב.

"הגענו עם חלום מסוים - להיות מפורסמים ויוצרי תוכן, ואמרנו את זה מההתחלה. הכל קרה מהר מאוד".

אתם לא מוטרדים שהקהל שלכם, ברובו ילדים, ינסה לחקות אתכם?

רז: "התוכן מכוון אליהם ונערך עבורם. אם אנחנו רואים אחרי העריכה שזה לא עבר, אז אנחנו מסבירים. כשעשינו דברים קיצוניים, תמיד דאגנו להבהיר 'אל תנסו את זה בבית'".

*  *  *  *

על המטבח בבית שולט גל זהבי (24), צלם קולינרי מאשדוד, שמפנק אותי בשוקולד מגרמניה ומסביר שהוא "מבשל פה בלי סוף. אני גם אחראי לקניות - מה מזמינים, איך אוכלים ומתי.

"כל צהריים אני עושה למצלמות פינת בישול בלייב. אתמול הכנתי פסטה עם בשר בקר, שלשום היו פה פולנטה וריזוטו. יש קציצות. אחי, אנשים אוכלים טוב וישנים טוב בלילה. אבל הרבה שום, וגרפצים בלי סוף".

זהבי עבר לווילה מאשדוד. "הקרבתי הרבה כדי להצטרף, כי יש לי עסק מורשה של צילום אוכל למסעדות. אני ממשיך לעבוד מהווילה, אבל כמובן לא באותה מידה. ובכל מקרה, הלב נשאר באשדוד".

יש לו 84 אלף עוקבים באינסטגרם, והוא מספר שלזוגתו, עמנואל לוי, יש 78 אלף עוקבים ביוטיוב. "אנחנו חרדים למספרים הללו, כי זה העסק שלנו. זו הפלטפורמה שמכניסה לי כסף בסוף יום ועוזרת לי לחיות כמו בן אדם. לכן מספר העוקבים הוא ההתעסקות היומיומית של כולנו".

"יש לנו חוק לא לשמור דברים בבטן". ה"חארטא גאנג" בבריכה // צילום: אפרת אשל

קחו, למשל, את דניאלה קריסטיה, בת ה־22. מאז שהצטרפה לבית של קווין ורז, זינק מספר העוקבים שלה באינסטגרם מ־14 אלף ל־116 אלף. עכשיו היא פותחת ערוץ יוטיוב משלה, עם ולוגים אישיים.

על שפת הבריכה מספרת לי הצעירה ורודת השיער על ילדות מלאה בחוסר ביטחון ועל תקופת התאקלמות ממושכת אחרי שעלתה ארצה מרומניה בגיל 12. את רז הכירה בצבא, הוא זיהה את הפוטנציאל וגייס אותה לחבורה.

"אני מכורה לזה, לא דמיינתי שאעשה משהו כזה. חשבתי שאהיה פסיכולוגית, כי אני אוהבת לעבוד עם ילדים. נורא אוהבת ילדים. אם היית שואל אותי פעם מה החלום שלי, הייתי עונה: להיות אמא.

"אמא שלי בת 42, יש בינינו 20 שנה הבדל, והיא אישה קוּלית. היא החברה הכי טובה שלי. צופה בי ביוטיוב גם באמצע העבודה".

שרון ליברמן (25) ממושב נורדיה מג'נגלת בין החיים בווילה לבין לימודיה לתואר בחינוך ובאנגלית (בשאיפה להיות מורה לאנגלית). בין לבין היא מדגמנת ומנהלת חשבון עם 64 אלף עוקבים.

"קשה ללמוד בתוך החוויה הזאת, צריך משמעת עצמית", היא מודה. "קבל דוגמה: יום בשבוע אני מגיעה להתנסות בבית הספר. בסמסטר שעבר נכנסתי לבית הספר, וילדים השתגעו והתחילו לרוץ אחריי. בהפסקות הם באו לחדר המורים, נתלו מבחוץ על הסורגים וצעקו, 'איפה שרון?' והמורים לא מכירים אותי, והמנהל לא יודע מה לעשות. אני מנסה שזה לא ירגש אותי יותר מדי, כי אני חדורת מטרה בקשר ללימודים וחשוב לי להשיג תואר. אני אוהבת ילדים ואוהבת ללמד, ויודעת שאתעסק בזה מתישהו".

אז את הטיפוס של "המורה המשוגעת"?

"כשאני משתפת את החיים שלי בסטורי, זו דוגמה שאפשר גם לעשות צחוקים ולחיות וגם ללכת ללימודים ולעבוד קשה".

את רוצה להגיע לטלוויזיה?

"אנשים תמיד אמרו לי, 'את תהיי כוכבת'. בסוף זה קרה מעצמו. נראה לי שהנחיה בערוץ הילדים תתאים לי רצח".

גיא פודוליץ' (19), המצטרף הטרי לחבורה, הוא תופעה בפני עצמה. הוא מפעיל עמוד יוטיוב מצליח, GuyTV, שמחזיק רבע מיליון מנויים ומפרסם סרטונים פופולריים.

רגע אחרי המעבר לקיסריה, הוא הסביר לעוקביו הרבים את הצעד שעשה: "אני הצלם והעורך הבלעדי של 'חיים בחארטא'. ערכתי את 50 הסרטונים האחרונים שלהם. קיסריה נמצאת שעה נסיעה מהבית שלי, ובכל נסיעה כזאת, הדלק עולה לי כמו כליה. אז החלטתי להיכנס לזה עד הסוף, וזה בסדר, כי ככה אני גם יכול להמשיך לעשות את הסרטונים שלי וגם לעזור להם עם התוכן שלהם". 

*  *  *  *

לא קשה לפספס את התוכן הממומן, שממלא להם את הבית ואת הוולוגים. עשרות מפרסמים עברו אצלם עד היום - מקמפיין לקסדות של הרשות למלחמה בדרכים, ועד שיתוף פעולה עם רשת פיצריות מובילה, או עם חברת גלידות, שהכניס להם סכום של שש ספרות.

קווין: "אנחנו מסרבים לדברים שיכולים לפגוע בנו מבחינת המותג של 'חיים בחארטא'. כל מה שקשור לסיגריות, סמים ואלכוהול, אנחנו לא רוצים לשמוע". 

רז: "הרבה הצעות נפלו כי מפרסמים עדיין לא מוכנים להשקיע מספיק כסף בדיגיטל. מבחינתנו, התוכן שאנחנו מייצרים יכול להתגמש לצורך הפרסומת, אבל הוא חייב לשדר בשפה שלנו. בעולם הרשת אנשים עושים הרבה בשביל כסף". 

עד כמה אתם פרויקט מהונדס?

רז: "אני וקווין מושכים בחוטים ודואגים שהכל ישרת את התוכן. teenk, שהם למעשה השותף השלישי שלנו, ליוו אותנו כלכלית ונותנים לנו גב פיננסי. אבל העסק הזה עומד בפני עצמו, יש לו את המחזורים שלו.

"היום, מבחינת מספר צפיות ומרצ'נדייז, ההכנסות יכולות לממן את הפרויקט. אבל כל מפרסם שנכנס זה פשוט עוד כסף לכיס".

קווין: "אנחנו מכוונים לטווח הארוך ויודעים מתי לשים את הגבול. יש מלחמה מתמדת בינינו לבין המחלקה העסקית של teenk, שרוצה עוד ועוד פרסומות, בזמן שאנחנו רוצים תוכן טהור".

כמעט בכל רגע נתון הם מתעסקים עם משהו שקשור למותג או לתוכן שהם מתכוונים לשתף, אבל את הזוגיות שנוצרה בבית, בין קווין לדניאלה, שמרו בסוד במשך שבעה חודשים. השבוע חשפו אותה, לקול תשואות המעריצים.

"דניאלה היא לא בחורה רגילה", אומר קווין. "מבחינת יצירת תוכן היא משוגעת, ולצד זה, היא אדם מאוד שקט ועדין. זה מה שהדליק אותי בה. הייתי הבן אדם שהכי לא מוכן לקשר, אבל כשאתה מתאהב זה פשוט קורה".

איך זה קרה?

"פגשתי אותה כשהיא הצטרפה אלי ואל רז לדירה הראשונה שבה צילמנו בנתניה. מאוד מהר נהיינו זוג. יש לנו כל כך הרבה דברים משותפים, שזה לא היה יכול שלא לקרות".

למה לא שיתפתם את העוקבים שלכם?

"לא רציתי להראות שנכנסה בחורה לבית ומייד יש זוגיות. זה לא מצטייר יפה. רצינו לקחת את זה לאט ולחוות כמו ילדים. אבל זה הגיע למצב שאנחנו כל כך יחד, שכבר אי אפשר להסתיר את זה. בלייב, אם אנחנו רוצים להיות אמיתיים, אנחנו צריכים להיות אנחנו גם מול המצלמות".

"אנחנו עושים צחוקים, אבל אין קללות, אין סיגריות, ואנחנו לא מכניסים לבית אלכוהול". עוד סטורי בדרך לקהל המעריצים // צילום: אפרת אשל

לדברי קווין, העבודה יצרה בין כל המשתתפים קִרבה מיוחדת במינה. "יש לנו חוק לא לשמור דברים בבטן, אז לפעמים אנחנו יכולים להיות בוטים זה עם זה. אני יכול ללכת להורים של רז הביתה, גם אם הוא לא בבית, לדפוק בדלת ולהגיד, 'אהלן, תכינו לי שקשוקה'. הפכנו למשפחה אחת גדולה".

מה הוריכם חושבים על אורח החיים שלכם?

קווין: "ההורים שלי נותנים לי גב ובאים איתי לרוב ההשקות. אמא שלי אומרת שהיא מבסוטית מזה שמצאתי את המקום שלי. בכל השקה היא בוכה מהתרגשות. ככה הורים צריכים להיות. הם נכנסו חזק לעולם הזה, והם כבר מכורים לאינסטגרם. כל היום עושים סטוריז. גם אחותי הקטנה כבר כוכבת רשת". 

רז: "אבא שלי כל הזמן אומר בבית, 'עזבו את הילד, הוא אמן'. אבא שלי עבד מגיל צעיר בקבלנות ובשיפוצים כדי להביא כסף להורים שלו, לכן הוא תמיד אמר לי, 'כל עוד יש לך את האפשרות לעשות משהו שאתה אוהב - לך על זה'.

"הוריי חייבים להישאר מעודכנים, כדי לספק לחברים שלהם תשובות לשאלות כמו 'ראית מה הבן שלך עשה?'. ככל שהסביבה מראה להורים שלנו הערכה, ככה זה מכניס את ההורים ליותר דרייב. הם מרגישים שהם רוצים להיות חלק מזה. בסוף השבוע הזה אנחנו הולכים לארח אותם כאן לארוחת שישי".

קווין: "לאמא שלי יש קטע שהיא עונה למעריצות בעמודים שלהן באינסטגרם. והיא חולה עליהן, מכירה את השמות שלהן. אומרת לי, 'הן כאלה מתוקות'. זה בעצם מה שהיא עושה ביומיום: או מטפלת אישית או מתכתבת בעמודי מעריצים".

רז: "אמא שלי התחילה לסחור בחולצות מרצ'נדייז. היא כל הזמן מסתובבת עם החולצות שלי, משוויצה ומחלקת לכולם".

קווין: "לפעמים לא נעים להורים לבקש מאיתנו דברים, כי הם חושבים שהם מקשים עלינו. אבל מבחינתנו הם יקבלו הכל, כי הם נתנו לנו את האופציה להגשים את עצמנו. 

"יש לי חבר שעשה תואר במחשבים. פעם אבא שלו שאל אותי: 'מה אתה עושה בחיים?' ועניתי: 'אני עובד באינסטגרם'. הוא אמר: 'נו באמת, בוא תמצא עבודה רצינית'. אמרתי: 'אמא שלי דווקא בסדר עם זה'. לא מזמן ראיתי אותו שוב. הפעם הוא בא אלי ואמר: 'וואלה, אני שמח לראות איך הצלחת'.

"כשעברנו לקיסריה, הבאנו את ההורים שלנו כדי לעשות להם סיבוב בווילה החדשה שלנו. לתת להם קצת שקט נפשי שהנה, אני ורז יודעים מה אנחנו עושים".

רז: "זה היה סיור מאוד מרגש. משהו בסגנון, 'בואו תראו כמה הצלחנו בחיים'".

nirw@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו