מי מפחד מהתרופה נגד איידס?

בכל בוקר, מייד אחרי ארוחת הבוקר, נוטל קונסטנטין (קוסטיה) מויסייב כדור כחול, שמונע כמעט לחלוטין את האפשרות שלו להידבק בנגיף ה־HIV. מדובר בתרופה בשם "פּרֶפּ", שמפחיתה כמעט לאפס את סיכון ההידבקות בנגיף, אבל רוב הסיכויים הם שלא שמעתם עליה.

מויסייב (39), רווק הייטקיסט גאה מתל אביב שעובד בחיפה, מספר כי חייו השתנו לטובה מאז החל לרכוש את התרופה דרך קופת החולים שלו. מלבד נוחות השימוש והעלות הנמוכה יחסית, הוא מדווח בעיקר על שקט נפשי.

"אני מרגיש יותר רגוע ומשוחרר כשאני מקיים יחסים, וירדו אצלי החרדות מפני מחלת האיידס, שתמיד ליוו את הקשרים וההיכרויות שלי. השימוש בפרפ נעשה על פי מרשם של רופא המשפחה, ואני מבצע בדיקות דם בכל שלושה חודשים כדי לוודא שלא נגרם לי נזק מהכדור. היום כבר מקובל לשאול על השימוש בתרופה לפני מפגשים מיניים".

מויסייב לא לבד. קרוב ל־2,000 ישראלים בריאים כבר מטופלים בתרופה, רובם הומוסקסואלים. מתוכם, כ־1,000 מקבלים את התרופה באמצעות קופות החולים (מחציתם באמצעות קופת חולים כללית), ועוד קרוב ל־1,000 רוכשים אותה באינטרנט או בנסיעות לחו"ל. המספרים הללו, הנחשפים כאן לראשונה, מתבססים על נתונים פנימיים של הקופות, על נתוני חברת טבע, שמייצרת את הגרסה הגנרית של התרופה, ועל שיחות עם רופאים בקופות. 

בהיעדר קמפיין ציבורי משמעותי או תמיכה ממסדית, מדובר בנתונים נאים. ועדיין, מדובר במעין סוד שמור של המערכת הרפואית. מרבית הישראלים, ובהם רבים מהגברים בקהילה הגאה, אוכלוסיית היעד העיקרית של הפרפ, לא שמעו עליה מעולם, או שקיבלו עליה מידע חלקי או שגוי.

האם יש קשר לכך שמדובר בתרופה שנועדה בעיקר לאוכלוסייה הגאה? רופאים שעימם שוחחנו טוענים כי הסתרת התרופה נגועה בבורות, במניעים פסולים ואפילו בהומופוביה. אחד מהם אמר לנו: "רק אם משרד הבריאות יעשה ככל שביכולתו כדי לעודד את השימוש בתרופה, תתחולל כאן מהפכה אמיתית בכל הנוגע למחלת האיידס, ושיעורי ההדבקה בנגיף ה־HIV יפחתו באופן משמעותי".

קוסטיה מויסייב. "היום כבר מקובל לשאול על השימוש בתרופה לפני מפגשים מיניים" // צילום: יהושע יוסף

כמו מהפכות רבות בתחום המדע והרפואה, השימוש ב"PrEP" (ראשי תיבות של Pre Exposure Prophylaxis - טיפול טרם חשיפה לנגיף) כאמצעי מניעה נולד כמעט במקרה. למעשה, התרופה פותחה בשנת 2004 על ידי חברת גיליאד האמריקנית עבור נשאי HIV, כדי להוריד למינימום את רמת הנגיף בדמם, כך שיוכלו ליהנות משגרה בריאה יותר, ובעיקר כדי שלא ידביקו אחרים. 

ואכן, בזכות פרפ ותרופות אחרות, מרבית נשאי ה־HIV שמקבלים טיפול מתאים אינם יכולים להעביר כיום את המחלה לאדם אחר, גם לא במגע מיני בלתי מוגן.

בעקבות ההצלחה בקרב נשאים, החלו בתוך זמן קצר ניסויים בתרופה החדשה גם כאמצעי מניעה. מחקרים שנערכו בארה"ב ובמדינות נוספות הראו שהתרופה מצליחה למנוע את ההידבקות בנגיף ב־98 אחוז מהמקרים, ובשימוש תדיר ונכון, מספקת הגנה גבוהה הקרובה ל־100 אחוז. עד היום תועדו בעולם רק שלושה מקרי הידבקות למרות שימוש נכון בתרופה.

חשוב להדגיש כי התרופה אינה מספקת שום הגנה מפני מחלות מין נפוצות אחרות. לכן, ההמלצה הרפואית הרשמית היא להשתמש בה נוסף על השימוש בקונדום, וכך להיות מוגנים בצורה מיטבית מפני כל המחלות המועברות במגע מיני. עם זאת, לנוכח חומרת מחלת האיידס ביחס למחלות אחרות, ולנוכח מספרם הגבוה של נשאי ה־HIV בישראל (על פי נתוני משרד הבריאות - 7,000 איש, ובכל יום מתגלה נשא חדש), מרבית הרופאים שעימם שוחחנו ממליצים למטופלים שלהם ליטול את התרופה גם אם אינם משתמשים בקונדום. 

ד"ר רונן הולנד, מומחה באורולוגיה ובמחלות מין, הוא תומך נלהב בתרופה. "אמנם גלולת פרפ היא לא חיסון, אין לה האיכויות של חיסון, והיא עדיין יכולה לגרום לתופעות לוואי נרחבות, אבל היא עושה מהפכה. היא נותנת מענה לתופעה עולמית של קיום יחסי מין לא מוגנים, ולכן זו תרופה שיש בה צורך רפואי־חברתי קריטי".

תופעות הלוואי שמזכיר ד"ר הולנד עלולות להיות פגיעה בכליות, ירידה בצפיפות העצם ומחלות כבד. לדברי רופאים בכירים, תופעות אלו נפוצות פחות בקרב מי שנוטלים את התרופה כאמצעי מניעה (להבדיל מנשאים שמשתמשים בה באורח קבע).

תופעות הלוואי האפשריות הן אחת הסיבות לכך שהמשתמשים בתרופה נדרשים לבצע בדיקות דם שגרתיות. הבדיקות מיועדות גם כדי לשלול ב־100 אחוז הידבקות בנגיף, וכדי לוודא שאין הידבקות במחלות מין אחרות.

ד"ר גלית ארטום. מטפלת בכ־50 מטופלים שנוטלים פרפ באופן קבוע

בישראל, התרופה ניתנת בקופות החולים על ידי רופאים שעברו השתלמות מיוחדת. כיום יש כמה עשרות כאלה. אחד מהם הוא ד"ר גל וגנר, מנהל המרפאה הגאה של קופת חולים כללית בגן מאיר בתל אביב ויו"ר משותף של האיגוד לרפואה להט"בית בהסתדרות הרפואית. וגנר מטפל באופן קבוע בכ־150 משתמשים בפרפ.

"כ־70 אחוז מהמטופלים שלי היו בעבר בסיכון להידבקות ב־HIV כי הם לא השתמשו כלל בקונדום", אומר וגנר. "עוד כ־20 אחוז השתמשו בקונדום מדי פעם. אצל כעשרה אחוזים היתה תופעה מוכרת, שהפחד מהמחלה הוא כל כך גדול, שזה שיתק אותם לחלוטין מבחינת התפקוד המיני - או הכניס אותם לחרדות קשות לאחר קיום יחסים".

לדבריו, לא כל המטופלים שנוטלים פרפ הם גברים הומוסקסואלים. "יש גם גברים סטרייטים שמקיימים יחסי מין עם נשים בזנות, בעיקר בחו"ל, משתמשים בקונדום, ועכשיו מקבלים את הפרפ כהגנה נוספת".

ד"ר הולנד: "אני מלווה במרפאה גם גברים ביסקסואלים שנשואים לנשים ומסתירים מהן את הזהות המינית שלהם. מכיוון שהם לא משתמשים בקונדום עם בנות הזוג שלהם, התרופה מתאימה להם". 

ד"ר רותי גופן, שותפתו של וגנר לראשות "החברה לרפואת להט"ב" בהסתדרות הרפואית ורופאת משפחה במכבי, מלווה בעצמה כ־100 מטופלים בגילי 19 עד 60 פלוס הנוטלים את תרופת הפרפ. "זה משמח שהגענו ליום שבו אפשר לקחת כדור ולא להידבק ב־HIV", היא אומרת. "זו ממש מהפכה. אבל צריך לזכור שיש לגלולה גם חסרונות.

"למשל, ככל שהשימוש בה מתרחב, כך נראה שאנשים מפחיתים את השימוש בקונדום, ויש חשש לגידול בתפוצת מחלות מין שהקונדום מגן מפניהן, כמו עגבת וכלמידיה.

"מצד אחר, המגמה של גברים להפחית את השימוש בקונדום התחילה עוד לפני עידן הפרפ, מכיוון שעם הזמן קרו דברים חיוביים מאוד: יש פחות סטיגמה על מחלת האיידס, ואנחנו יודעים שנשאים שמטופלים היטב כבר לא מידבקים. עכשיו, אנשים שלא משתמשים בקונדום יכולים להיות מוגנים מ־HIV כשהם נוטלים פרפ בקביעות".

בעולם המערבי אימצו זה מכבר את העמדה שמייצגים ד"ר וגנר, ד"ר הולנד וד"ר גופן, והחל משנת 2014 נפתחו במדינות רבות תוכניות ציבוריות למתן התרופה לאוכלוסייה שנמצאת בסיכון גבוה להידבקות: הומוסקסואלים, מהגרים מאפריקה, משתמשים בסמים ונשים שבני זוגן הם נשאי HIV.

על פי נתוני משרד הבריאות, מדי שנה נדבקים בארץ כ־400 בני אדם בנגיף ה־HIV. בשנה שעברה היתה אפילו עלייה מדאיגה בהידבקויות בנגיף, בעיקר בקרב הומוסקסואלים. למרבה האבסורד, מאחורי העלייה בתחלואה עומד דווקא השיפור הדרמטי בטיפול בנשאים ובחולים בעולם המערבי: הם נראים טוב יותר, חיים שנים רבות יותר ונהנים מחיים בריאים יותר, כך שהחשש הכללי בציבור מפני המחלה יורד בהדרגה, ובהתאם - יותר אנשים מקיימים יחסי מין לא מוגנים.

ד"ר דוד ששה. פעיל מרכזי בהכנסת הפרפ לביטוחים המשלימים  //צילום: יהושע יוסף

על הנייר, קבלת הפנים הראשונית שערכו במשרד הבריאות לפרפ נראתה מבטיחה. כבר בספטמבר 2014 התקיימה ישיבה מיוחדת של הוועדה המייעצת בנושא האיידס למנכ"ל המשרד דאז, פרופ' ארנון אפק, בקשר לתרופה המסקרנת שפותחה בארה"ב והחלה לצבור תאוצה בעולם. בדיון נכחו ראשי משרד הבריאות: ד"ר בועז לב, אז המשנה למנכ"ל משרד הבריאות (היום נציב קבילות הציבור במשרד), פרופ' איתמר גרוטו, אז ראש שירותי בריאות הציבור (והיום המשנה למנכ"ל), וד"ר אמיליה אניס, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה במשרד.

הציפייה בקרב מומחי האיידס בארץ היתה שהתרופה תוכנס לסל הבריאות, מאחר שמדובר בתרופה נדירה המונעת מחלה מידבקת קשה וקטלנית. אבל הבכירים במשרד החליטו שלא לקבל החלטות משמעותיות בעצמם, אלא להקים ועדה, שהיתה אמורה להציג את עמדתה בנושא עד דצמבר 2014. עמדה זו לא הוצגה לציבור עד היום.

"לא העליתי על דעתי את האפשרות שהמשרד יבקש לערוך מחקר נוסף על תרופה שכבר אושרה לשימוש בארה"ב", אומר רופא בכיר שעימו שוחחנו. "דבר כזה לא קרה בארץ מעולם. למשרד הבריאות היתה אז הזדמנות אמיתית להציל חיים, אבל זה התעכב".

ראש המחלקה לשחפת ולאיידס במשרד, ד"ר דניאל שם טוב, ניסה להכניס את התרופה לשימוש מוגבל בארץ, במסגרת מחקר שהוא עצמו ניסה ליזום בשיתוף ארבע קופות החולים. אבל רופאים בכירים טוענים כי הכוונה לבצע את המחקר (שמעולם לא החל) רק עיכבה את רישוי התרופה, כך שישראלים רבים נאלצו לרכוש אותה באינטרנט ללא פיקוח רפואי.

בפברואר 2016, שנה וחצי לאחר הדיון הראשון במשרד הבריאות, הגיעה הפרפ גם לכנסת ישראל. בדיון סוער בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות הציגה ח"כ יעל גרמן את התרופה החדשנית ואמרה: "מי שלוקח אותה באופן קבוע מוגן ביותר מ־96 אחוז מפני הידבקות ב־HIV". 

ד"ר הילה אלינב, מנהלת מרכז האיידס בבית החולים הדסה עין כרם, אמרה כי "בעבר היה חשש שאם יחלקו את התרופה להומוסקסואלים, הם יפסיקו להשתמש בקונדום ויידבקו במחלות מין אחרות. אבל המחקרים מראים שזה בעצם לא משנה, ואנשים משתמשים או לא משתמשים בקונדום בלי שום קשר לתרופה. התרופה יכולה למנוע הדבקה ב־HIV".

בדיון השתתף גם ד"ר גל וגנר, שהסביר כי "מדובר במעין חיסון ל־HIV. אם נדמיין שהדבר הזה לא היה ניתן בכדור אלא בזריקה, ששיעור ההצלחה שלה במניעת הדבקה הוא בין 85 ל־99 אחוז, אז פירוש הדבר הוא שלמעשה נמצא חיסון".

ד"ר וגנר הדגיש כבר אז כי ארגון הבריאות העולמי מייחס לטיפול התרופתי עדיפות דחופה לצורך צמצום ההידבקות בנגיף והתריע כי "בינתיים יש אנשים שלא מקבלים את הטיפול ונדבקים, ויש כאלה שמנסים להשיג את התרופה בשוק השחור ומזמינים אותה מחו"ל בדרכים לא חוקיות. לפני שבועיים הגיע אלי מטופל, שהוא נשא חדש שנדבק לאחרונה, ואמר לי: 'אתה זוכר שלפני שלושה חודשים דיברתי איתך על הפרפ ואמרת שאין דרך להשיג את זה, שלא נותנים את זה בארץ? אז הנה, עכשיו אני חיובי'.

"הקהילה רוצה לקבל אחריות על הבריאות שלה, ואנחנו מאוד רוצים, בעזרת משרד הבריאות, לספק את התרופה ולהגיע לאפס הדבקות".

פרופ' ישראל יוסט, יו"ר הוועדה המייעצת למנכ"ל משרד הבריאות בנושא ה־HIV, ציין אז כי יש בעיות ליישם את מתן התרופה, "משום שאנחנו לא יודעים היום כמה הומוסקסואלים יש במדינת ישראל, ואנחנו לא יודעים כמה ירצו באמת לקבל את הטיפול". זאת, אף שככל הידוע, בשום מדינה מפותחת לא נערכים סקרים ולא נאספים נתונים על שיעור ההומוסקסואלים באוכלוסייה, ושום רשות לא פונה לאזרחיה בדרישה שידווחו לה על העדפותיהם המיניות. 

היו"ר, אלי אלאלוף, אמר ליוסט: "אני מאלה שנבהלים מלא לעשות כלום. עד שיש את כל הכלים, זאת אנטיתזה של העשייה. הוועדה יושבת כבר שנתיים ולא הגיעה למסקנות אופרטיביות".

ד"ר אלאלוף דרש ממשרד הבריאות לשוב ולהציג לח"כים תוכנית עבודה בנושא מתן התרופה. ואולם, כאמור, תוכנית כזאת לא הוצגה מעולם. במקום זה, הוחלט במשרד להקים ועדה נוספת: ארבעה חודשים אחר כך, ביוני 2016, הקים משרד הבריאות ועדה שתלווה את המחקר של דניאל שם טוב. רק שהמחקר ההוא, כאמור, לא החל מעולם. 

ד"ר גל וגנר וד"ר רותי גופן // צילום: פיני סילוק

הצעד המשמעותי הראשון בנושא נעשה רק בדצמבר 2016, כשבכירי הרופאים העוסקים בתחום שיגרו מכתב נוקב למנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב. על המכתב חתמו ראשי איגוד רופאי האיידס, ראשי איגוד הרופאים לקידום הבריאות בקהילה הלהט"בית בהסתדרות הרפואית, יו"ר הוועד למלחמה באיידס, ראשי אגודת הלהט"ב וראשי ארגונים נוספים. 

במכתב התריעו הרופאים כי "משרד הבריאות גורר רגליים בהכנסת הטיפול המונע הדבקה ב־HIV, ופירוש הדבר כי נדבקים בישראל אנשים רבים שהדבקתם היתה יכולה להימנע. עיכוב הכנסת התרופה פירושו פגיעה ישירה בבריאות הקהילה הגאה. כל זאת, מעבר לאוזלת היד של המדינה, האחראית לבריאות הציבור כולו. התוצאה של הסחבת השערורייתית היא שבשנתיים האחרונות היה אפשר למנוע עד מאות מקרים של נשאים חדשים מדי שנה".

הרופאים הוסיפו כי הטיפול התרופתי למניעת ההידבקות בנגיף הוא למעשה הטיפול התרופתי היחיד שמונע מחלות כרוניות מסכנות חיים, שאינו כלול בסל התרופות בארץ. "זהו מצב שערורייתי של פגיעה קשה ובלתי סבירה בבריאות הציבור".

הם ציינו כי הסחבת בהבאת התרופה לארץ הביאה לכך שעשרות גברים קונים את התרופות בשוק השחור ברשת, ובחלק מהמקרים מדובר בתרופות מזויפות ומסוכנות.

כחודשיים לאחר שיגור המכתב הוגשה למשרד הבריאות גם בקשה רשמית להכניס את התרופה לסל התרופות. הבקשה הועברה לטל מורגנשטיין, מנהלת האגף למדיניות טכנולוגיות רפואיות, על ידי האיגוד לרפואת איידס והאיגוד לקידום הבריאות בקהילת הלהט"ב בהסתדרות הרפואית. 

הם ציינו בבקשה כי "בשנים האחרונות התפרסמו כמה מחקרים פורצי דרך בנושא. מחקר שנערך באנגליה, במרפאות מין שבדקו יותר מ־500 איש, מצא שהתרופה הביאה לירידה של 86 אחוז בסיכון להדבקה. גם מחקר שנערך בצרפת גילה שיעור דומה של ירידה בהידבקות בקבוצה שקיבלה טיפול.

"במערכת הבריאות יש צורך להתמודד עם התנהגות הגוררת נזק בריאותי - כמו עישון, הקשור למספר רב של מחלות, והרגלי אכילה, המביאים להשמנת יתר, מחלות לב וסוכרת. הדבקה ב־HIV בעקבות התנהגות בסיכון גבוה מצטרפת למגוון המצבים האלה. במובן זה, הנגשת הפרפ היא כלי נוסף של החברה להתמודדות עם נטייה אנושית זו ותביא להקטנת התחלואה על כל הכרוך בכך, כולל חיסכון במשאבים".

מעניין לציין כי בניגוד לנהוג בענף התרופות, הבקשה להכניס את התרופה לסל לא הוגשה על ידי חברות התרופות המייצרות את הפרפ - גיליאד, יצרנית התרופה המקורית והיקרה יותר, וטבע, יצרנית התרופה הגנרית, הזולה יותר. רופאים בתחום מותחים על כך ביקורת נוקבת ואומרים שחברות התרופות לא קיבלו את האחריות הציבורית המצופה מהן. 

ביולי 2017 הושלם סוף סוף רישום השימוש החדש של התרופה בארץ - כאמצעי מניעה, ולא רק כתרופה לנשאים. זה קרה שלוש שנים אחרי מדינות רבות במערב, ושלוש שנים לאחר תחילת הדיונים על הנושא במערכת הבריאות. רק מאז, למעשה, אפשר להשתמש בתרופה כאמצעי מניעה חוקי בארץ.

בספטמבר 2017 נרשמה התקדמות נוספת, כשקופות החולים אישרו את מתן התרופה למטופליהן דרך הביטוחים המשלימים בעלות חודשית של 500-300 שקלים. שתיים מהקופות - מכבי ומאוחדת - אישרו את מתן התרופה גם למי שלא חבר בביטוח המשלים. 

ד"ר הולנד: "בתחילת הדרך, כשהתרופה כבר ניתנה בארה"ב ובאירופה, היו ישראלים עשירים שהביאו אותה מחו"ל ב־3,500 שקלים בחודש. עכשיו מגיעים לקבל אותה גם אלה שהכי חשוב לטפל בהם - צעירים שכבר גדלו בדור שלא פוחד מהאיידס, ובגלל הטיפולים המוצלחים בנשאים לא מכירים את הקטלניות של המחלה. לכן, מכיוון שמבחינתם זו רק מחלה כרונית, הם פחות זהירים בקיום יחסים ופחות משתמשים בקונדום".

ד"ר וגנר: "עד לפני שנה לא היה אפשר להשיג פרפ בישראל באופן לגיטימי וחוקי. זה גרם לזה שאני עצמי טיפלתי באנשים שברור שאילו הפרפ היתה ניתנת להם קודם, הם לא היו נדבקים במחלה. זה בלתי נתפס, כי הם ממש רצו לקבל פרפ, ולא היה לי איך לתת להם אותה". 

אבל גם עכשיו, לאחר שהתרופה ניתנת בביטוחים המשלימים, רבים קונים אותה ברשת.

"נכון, כי המחיר ברשת נמוך בהרבה מהתשלום בקופות. אבל הרכישה הזו בעייתית, כי התרופות ברשת לא מפוקחות ואין שום בקרה על תנאי הייצור וההובלה שלהן. הן עלולות להיות מסוכנות, או אפילו מזויפות. כדי שהתרופה תהיה יעילה, יש צורך במעקב ובליווי רפואי, וכאשר אנשים מזמינים ברשת, הם לרוב לא יהיו במעקב רפואי קבוע.

"למרבה הצער, יש בארץ מאות נדבקים חדשים מדי שנה, ובשנה האחרונה ראינו אפילו עלייה בהידבקות. לעומת זאת, בערים כמו לונדון, ניו יורק וסן פרנסיסקו, שבהן הפרפ זמינה וזולה, בשילוב מערך רפואי מקיף וחזק, אנחנו רואים ירידה של עשרות אחוזים בהידבקויות באיידס. בשטח, התרופה מוכיחה את עצמה".

אז למה דווקא בישראל נאלצים רופאים וארגוני חולים להיאבק על התרופה במשרד הבריאות?

"מאבקים כאלה קיימים גם במקומות אחרים בעולם, התרופות הקשורות לאיידס תמיד דורשות מאבק. זו לא הפעם הראשונה שבה מתן טיפול חיוני לאיידס נתקל בקשיים מול מערכת הבריאות בארץ".

•  •  •

התומכים בהכנסת הפרפ לסל התרופות מציינים כי שני מיליון ישראלים אינם מבוטחים בביטוח משלים בקופות החולים, כך שאינם זכאים לקבל את התרופה במחיר מופחת. בנוסף, התשלום עבור התרופה, אם תיכנס לסל, יהיה נמוך בהרבה מעלותה דרך הביטוח המשלים.

באופן מפתיע, ההתנגדות האחרונה להכנסת התרופה לסל הגיעה דווקא מצד מנהל המחלקה לשחפת ולאיידס במשרד הבריאות, ד"ר דניאל שם טוב. בספטמבר 2017 כתב שם טוב לוועדת הסל שהוא ממשיך לדבוק בדעתו כי אין להכניס את התרופה לסל של 2018, אלא רק לשקול להכניסה לסל של 2019. הוא ציין שאיתמר גרוטו, המשנה למנכ"ל המשרד, שותף לדעתו.

בעקבות זאת החליטה הוועדה באוקטובר 2017 שלא להכניס את התרופה לסל, ולדון השנה על הכנסתה לקראת הסל של 2019, וזאת לצד "הצטברות המידע לגבי השימוש בתכשיר בקופות החולים". הדיונים צפויים להיערך בשלושת החודשים הקרובים.

אלא שמבדיקה שערכנו עולה כי משרד הבריאות לא פעל במהלך השנה לאיסוף הנתונים מקופות החולים. רק לפני שבועיים העביר המשרד לקופות טיוטה של חוזר חדש, שיסדיר את מתן התרופה ואת הדיווח הרבעוני בנושא, שהקופות חייבות להעביר למשרד הבריאות. על פי החוזר, הרופאים וקופות החולים יהיו צפויים לתביעות אם לא יבצעו את ההוראות החדשות בדבר דיווח רבעוני על מספר המשתמשים בתרופה.

ד"ר דוד ששה, רופא בכיר ביחידה למחלות זיהומיות בבית החולים איכילוב ומנהל תחום המחלות הזיהומיות בקופות החולים לאומית ומאוחדת, היה פעיל מרכזי בהכנסת הפרפ לביטוחים המשלימים של קופות החולים.

לדבריו, "יש אנשים שלא משתמשים בקונדום גם אם הם יודעים שהקונדום מונע מחלות. לכן, עבורם הפרפ היא האופציה היחידה למנוע הידבקות ב־HIV. התרופה צריכה להיות הרבה יותר נגישה. התשלום השנתי של 3,600 שקלים דרך הביטוח המשלים הוא גבוה מדי לחלק מהאנשים.

"המחקרים מראים שלארגוני הבריאות משתלם כלכלית לממן את הפרפ כטיפול מונע, במקום לממן אחר כך את הטיפול הרפואי בנשאים. כך שאפילו אם מסתכלים רק על השיקולים הכספיים, זה נכון לעשות זאת".

 

מתן ויסמן. "התרופה הזאת מאפשרת לי לקבל אחריות על עצמי" // צילום: יהושע יוסף

 

מכשול נוסף בדרכה של התרופה בישראל טמון בקהילה הגאה עצמה, שבה השימוש בפרפ עדיין שנוי במחלוקת. לצד מחסור במידע מספק, החשש העיקרי של מתנגדי התרופה הוא מהתדמית הנלווית לשימוש בה ולוויתור על הקונדום.

מתן ויסמן (31) מרמת גן, פרמדיק בהכשרתו ובעל תואר ראשון ברפואה דחופה, נוטל את התרופה מדי בוקר מאז דצמבר 2017. "יש תפיסה מוטעית, אפילו אצל חלק מהקהילה, שמי שלוקח פרפ עושה מין פרוע ולא בטוח", הוא אומר. "יש אפילו כאלה שחושבים שמי שלוקח את התרופה הוא נשא, וזאת למרות שהתרופה נועדה בדיוק כדי למנוע הדבקה ונשאות.

"חשוב מאוד לדעת שמי שלוקח את הפרפ באופן קבוע הוא האדם האחראי ששומר על בריאותו, וגם על הבריאות של האחרים ושל הקהילה". 

יש פרטנרים שנרתעים ממי שנוטל פרפ?

"כן, זה קרה לי. אבל אני לא מסתיר את עניין השימוש בפרפ מהיום הראשון. התרופה הזאת מאפשרת לי לקבל אחריות על עצמי, ואני לא תלוי כבר בפרטנר ולא צריך לסמוך עליו לגבי השימוש בקונדום. 

"חשוב לי לומר שבשבילי יש לתרופה הזאת גם אלמנט חברתי, כך שלמעשה אפשר להגיד שאני לוקח אותה גם ממניעים אידיאולוגיים. הרגשתי שזו ממש אחריות אישית שלי להיות חלק מהמהלך החברתי המשותף למנוע את האיידס ולהכחיד אותה". 

כדי שזה אולי יקרה יום אחד, על המטופלים להקפיד על שימוש נכון בתרופה. ד"ר גלית ארטום, רופאת משפחה של קופת חולים מכבי בתל אביב, מטפלת בכ־50 מטופלים שנוטלים פרפ באופן קבוע. המטופל המבוגר ביותר, בן 70, קנה בעבר את התרופה בחו"ל לאחר שנודע לו עליה מהקהילה הגאה בסן פרנסיסקו.

לדבריה, "אחת הבעיות היא שיש אנשים שמעדיפים לקנות את התרופה במחיר נמוך יותר באינטרנט, אבל אז חלקם לא לוקחים אותה באופן סדיר, אלא רק סביב אירועים או מסיבות. שימוש לא עקבי בתרופה מפחית באופן דרמטי את שיעור ההגנה שהיא מעניקה".

ערן (שם בדוי), בן 35, נמצא בזוגיות פתוחה וגר במרכז תל אביב. לדבריו, "אני עצמי לא נוטל פרפ, אבל יצא לי לפגוש הרבה אנשים שמקבלים את התרופה, וגם לפי אפליקציות ההיכרות רואים שהפרפ הפכה לנפוצה מאוד בקהילה בתל אביב. מהניסיון שלי בביקורים בערים מערביות מרכזיות וגדולות כמו לונדון, סידני וניו יורק, זה המצב גם שם.

"אני עדיין בדיונים עם עצמי ועם בן זוגי לגבי התרופה. מאחר שאנחנו בזוגיות פתוחה, ההחלטה הזאת צריכה להיות משותפת לשנינו".

הבחנת ברתיעה מהשימוש בתרופה בקהילה הגאה?

"לא, אבל ברור שיש הרבה חוסר ידע, כמעט בורות. יש הרבה סטיגמות בקשר לאיידס, והרבה אנשים עדיין לא מעכלים שאנחנו בעידן אחר. כשאני מספר לחברים סטרייטים על הפרפ, הלסת שלהם נופלת, כי הם לא מבינים איך זה כמעט שווה ערך לקונדום. העובדה שהפרפ לא משוּוקת כתרופה מצילת חיים, או כאחת שיכולה למנוע מחלה כרונית קשה, היא שערורייה".

ד"ר יובל לבנת, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס, מסכים: "אנו מאמינים שעם הכנסת הפרפ לסל התרופות נוכל לראות ירידה משמעותית בכמות הנדבקים ב־HIV. אם הטיפול לא ייכנס לסל השנה, המשמעות היא שמעוטי יכולת שאינם מבוטחים במסגרת הביטוחים המשלימים, ושנמצאים בסיכון להידבקות ב־HIV, לא יוכלו לממן אמצעי מניעה חשוב וייתכן שכך נראה עלייה נוספת במספר הנדבקים".

ובזמן שבישראל עדיין מגמגמים ומתלבטים אם לסבסד ולקדם את התרופה באופן משמעותי יותר, העולם כבר צועד קדימה והחליט להעמיד אותה בראש החזית למלחמה באיידס. ד"ר וגנר, שהשתתף הקיץ בכנס האיידס באמסטרדם, שהוא החשוב בעולם בתחום, מדווח כי מהכנס יצאה קריאה חד־משמעית לכל רשויות הבריאות בעולם להנגיש ולממן את הפרפ לכל האוכלוסיות בסיכון.

"בנוסף, ארגון הבריאות העולמי הודיע כי הוא פועל להגיע למצב של אפס הדבקות חדשות, וכי אם יהיה שימוש נרחב בפרפ, לא צריכות להיות הדבקות חדשות בנגיף. העובדה שבישראל מספרי ההדבקות החדשות לא יורדים, ובשנה האחרונה היתה אפילו עלייה, היא תעודת עניות ומחדל שחייבים לטפל בו בדחיפות. איך ייתכן שהמדינה לא משתמשת בכל האמצעים העומדים לרשותה כדי לצמצם את ההידבקויות?"

משרד הבריאות: פועלים באינטנסיביות למניעת הידבקות

ממשרד הבריאות נמסר: "הדיונים להכנסת טכנולוגיית הפרפ למערכת הבריאות נערכו במספר רב של מדינות מערביות. חלקן נמצאות עדיין בשלבי מחקר יישומי. לאחרונה, כמה מהמדינות אפשרו את נגישות הטיפול המונע באמצעות סידורים מקומיים, כמו בישראל, אך לרוב ללא מימון ממשלתי.

"בתחילת 2016, צרפת היתה המדינה היחידה במערב אירופה שהכניסה את הפרפ לתקופה מוגבלת של שלוש שנים. כעת, על פי נתונים אחרונים במערב אירופה, רק צרפת, נורבגיה, סקוטלנד, לוקסמבורג ופורטוגל הכניסו את הפרפ לסל הבריאות שלהן.

"בארץ התקיימו דיונים מקצועיים רבים וסוכם על ביצוע הערכת יישומיות והערכת עלות־תועלת, המתבצעות כעת. בינתיים, החל מסתיו 2017 הטיפול המונע בפרפ נגיש בארץ, בהתאם לאישור משרד הבריאות, לכל האנשים הנמצאים בסיכון גבוה להדבקה ב־HIV והשייכים לאחת מארבע קופות החולים (זאת באמצעות הביטוח המשלים, בהשתתפות עצמית).

"ועדת הסל תדון בטכנולוגיה זו לשנת 2019. במהלך החודש הבא יתקיים דיון בוועדה המייעצת למשנה למנכ"ל משרד הבריאות, כדי להשלים את עמדת משרד הבריאות בנדון. המשרד מכין הנחיות המתייחסות לאוכלוסיות בסיכון יתר, שלהן מומלץ הפרפ.

"משרד הבריאות פועל באינטנסיביות רבה בכמה מישורים למניעת הדבקה ב־HIV, כולל בקרב גברים המקיימים יחסי מין עם גברים".

מחברת גיליאד, יצרנית התרופה, נמסר: "מרגע הקמת הנציגות של גיליאד בישראל ב־2016 דאגה החברה במהירות לרישום ולהנגשה של כל הטיפולים ל־HIV. בישראל נעשה שימוש רק בתרופה הגנרית של טבע כטיפול פרפ - שהיא זולה משמעותית מתרופת המקור טרובאדה".

מחברת טבע נמסר: "טבע גאה בכך שהובילה בישראל את תהליך רישום התכשיר להתוויית פרפ עבור אוכלוסיות בסיכון, וכן על כך שהביאה לשילובו במסגרת הביטוחים המשלימים בכל קופות החולים, כחלק משירותי בריאות נוספים (שב"ן).

"התכשיר הגנרי של טבע הפחית באופן דרמטי ומיידי את העלות החודשית של הטיפול המניעתי להידבקות בנגיף ה־HIV ומאפשר, בין היתר, לחברי הקהילה הגאה גישה לטיפול המתקדם והחשוב הזה.

"יודגש כי טרם רישום הגנריקה של טבע עמד מחיר התכשיר בישראל על יותר מ־2,400 שקלים בחודש, ואילו כיום, עקב מעורבותה ופעילותה של החברה, ירד מחירו לכ־300 שקלים.

"טבע פעלה ופועלת במרץ במטרה להפחית את מספר ההידבקויות בנגיף בישראל. בין היתר, היא תמכה בהכשרתם של יותר מ־250 רופאים לרישום פרפ, ותומכת ומלווה איגודים רפואיים רלוונטיים העורכים הרצאות וכנסים בנושא".

ranr@israelhayom.co.il

להומופוביה אין תרופה

בתחילת שנות ה־90 מינה אותי גל אוחובסקי, אז עורך המקומון "העיר", לכתב לענייני הקהילה הגאה. למעשה, הייתי לכתב הראשון בעיתונות העברית שנדרש לסקר את התחום הזה באופן רשמי.

אחד הנושאים המרכזיים שסיקרתי היה מגפת האיידס, שהילכה אז אימים על הומואים בארץ ובחו"ל. באותה תקופה המחלה היתה קטלנית, ונשאים מתו ממנה בהמוניהם. אני עצמי ליוויתי את חברי האהוב חזי לסקלי, מבקר התרבות של "העיר" ועיתונאי תרבות בועט ומשפיע, שנדבק במחלה ונפטר בהוספיס לחולי איידס בבית החולים תל השומר. לא אוכל לשכוח את המפגשים השבועיים איתו בחודשים האחרונים לחייו, וכמה טרגי היה שאנשים צעירים מתו אז מאיידס, ושום טיפול רפואי לא עזר להם.

אני גם זוכר את חולה האיידס שנטה למות בבית החולים איכילוב, ושלט גדול על מיטתו העיד על מחלתו וגרם לנידויו על ידי חלק מהצוות הסיעודי במחלקה. היחס המחפיר שהוא קיבל בבית החולים, כמצורע שיש לסלקו מחברת בני אנוש, לא היה נדיר אז במערכת הרפואית ובחברה הישראלית בכלל.

קשה להסביר למי שלא חווה את אימת המגפה בתחילת הדרך איזו כברת דרך רפואית וחברתית אדירה נעשתה עד היום. תרופת הפרפ מצטרפת להישגים גדולים נוספים בתחום הטיפול במחלה, שכמעט אינם ידועים לציבור הרחב: העובדה שבגלל הטיפול התרופתי המוצלח בנשאים, רובם כלל לא מידבקים; והאפשרות לקבל טיפול תרופתי אינטנסיבי למשך חודש, שמונע את ההידבקות בנגיף אפילו לאחר קיום יחסי מין לא מוגנים עם נשא שאינו מטופל. 

ואולם, במשרד הבריאות ובמערכת הבריאות מתייחסים לטיפול הרפואי בתחום זה באמות מידה שונות מאשר אלו של שאר המחלות או התרופות. כך, גם הכנסת הפרפ לישראל עוכבה במשך שנים, כשבכל שנה נדבקים בנגיף עוד מאות ישראלים, רובם הומואים. למרבה הצער, כנראה למחלת ההומופוביה, שליוותה את האיידס מתחילת דרכה, עדיין לא נמצא מרפא.

רן רזניקטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו