מזכרת מהעבר: מז'בוטינסקי לביאליק, בהערכה

"הואל בטובך וכתוב לי פשוט, עד כמה שאפשר, את פתרונה של יצירה זו, בפרוטרוט וברוסית, כי בלשון הקודש שלנו אני קורא לאט מדי"; כך כתב בצניעות זאב ז'בוטינסקי אל חיים נחמן ביאליק, באיגרת שנכתבה ב־19 במארס 1910, וממחישה את עוצמת ההערכה של אבי הימין הציוני כלפי המשורר הלאומי, ואת הקשר האמיץ בין שתי אושיות התרבות הללו.

ז'בוטינסקי, שהיה באותה עת כבן 30, כתב את האיגרת אל ביאליק במטרה לקבל את אישורו לתרגם חלק משיריו של ביאליק מעברית לרוסית. זאת לאחר שז'בוטינסקי תרגם לרוסית את הפואמה הידועה של ביאליק "בעיר ההרגה", שנכתבה בעקבות ביקורו המטלטל של ביאליק בקישינב, זמן קצר לאחר הפוגרום המחריד שבוצע ביהודים. האיגרת נחשפת לרגל האירוע "ז'בוטינסקי פינת ביאליק", שייערך הערב בבית ביאליק בתל אביב ויעסוק בז'בוטינסקי הסופר, המתרגם ואיש הרוח, ובקשר בינו לבין ביאליק. 

ז'בוטינסקי פותח את האיגרת שלו, ששוגרה מקונסטנטינופול, וכותב לביאליק בעברית: "אדון נכבד ויקר", ומכאן הוא כותב ברוסית: "ליותר מאלה אין לי אומץ ואני ממשיך ברוסית. בימים אלה תמסור לך אחותי שתי מחברות של תרגומי. הואל בטובך, אם אין הדבר קשה לך, לעיין בהן. אולי ידוע לך, שאנו מכינים הוצאה לאור גדולה של ספרך בתרגומי", כותב ז'בוטינסקי, שואל את המשורר הלאומי אילו יצירות הוא מעוניין שיתורגמו ומבקש את רשותו לפנות אליו אם לא יבין דבר מה. הוא מתייחס לפואמה "מגילת האש" של ביאליק, וכותב כי היה רוצה לתרגמה בשלמות, אך "איני בטוח שאצליח בפרוזה". ז'בוטינסקי ממשיך בענווה: "הצרה היא שאיני מבין יצירה זו לעומקה. איני מבין במה מדובר ולמה רומזות אפיזודות אחדות. הואל בטובך וכתוב לי פשוט, עד כמה שאפשר, את פתרונה של יצירה זו, בפרוטרוט וברוסית, כי בלשון הקודש שלנו אני קורא לאט מדי. אני מבין שקשה לך לעשות זאת, הן מבחינה פסיכולוגית, הן מבחינת העבודה הכרוכה בדבר, ובכל זאת אני מבקש מאוד... הייתי מאוד רוצה לתרגם יצירה זו. אני חש אותה, אך לא אוכל להתחיל בתרגום בטרם אבין במילים פשוטות ברוסית פשוטה כל שורה". 

האיגרת שכתב ז'בוטינסקי

ז'בוטינסקי מבהיר לביאליק: "אל תחשוב שאם לא הבינותי זאת בעצמי לא אבין גם לאחר הסבריך. אני בעל תפיסה קלה. משאקבל את הסבריך אקרא בעזרתם שנית את היצירה, ואחר כך אניח לה לשלושה שבועות. כעבור שלושה שבועות אהיה מסוגל אפילו להרצות עליה. הרשה לי לקוות שתמלא את בקשתי... באופן כזה נחולל בספטמבר מהומה כזאת, שהארץ תסתחרר. כאן נשאתי דברים עליך. הקהל בכה אצלי. בדרך כלל איני מתפאר בהישגים מסוג זה, אך הפעם ברצוני להגן על שמי הטוב, לפחות בפניך". הוא מסיים במילים: "דרישת שלום לרעייתך. אוהבך, ול' ז'בוטינסקי".

גדעון מיטשניק, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי, אמר ל"ישראל היום" כי "האיגרת הזו מבטאת את המרקם המיוחד של השלב הראשון במערכת היחסים בין ביאליק לבין ז'בוטינסקי. נוצרה ביניהם מערכת יחסים של הערצה וגם כימיה אישית. ז'בוטינסקי ראה בביאליק עילוי ספרותי, שכתיבתו יכולה להשפיע על המוני יהודים ברחבי העולם בתקופה הקשה של ההתמודדות עם רדיפת היהודים ומעשי הטבח, בעיקר ברוסיה. בהמשך הדרך, על רקע מחלוקת פוליטית עקב תמיכת ביאליק בעמדתם המתונה של ראשי הציונות, חל נתק במערכת היחסים של שני האישים, אך ההערצה ההדדית נותרה בעינה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו