יהדות צרפת במרחק נגיעה ממתקפה מתואמת, וחבריה מתנהלים בחלק מהמקרים כמעט כאנוסים. בבריטניה נמנעים מהליכה בכיפות ברחוב, ובאוסטרליה חווים היהודים גילויי אנטישמיות שלא נראו בה קודם.
מנהיג האופוזיציה בקנדה: גם בעוד אלף שנה ייאמר עם ישראל חי (27.03.24) // חשבון X של הקהילה היהודית במונטריאול
מאז 7 באוקטובר זינקה האנטישמיות בכל העולם, אך הפעילות המשמעותית ביותר היא דווקא אנטישמיות חדשה שמגיעה מהשמאל ושמופעלת על ידי פרו־פלשתינים. באירופה, שמוצפת במוסלמים מכל המזרח התיכון, התוצאה היא ההסלמה הקשה ביותר מאז השואה, ותופעות שמזכירות ימים אפלים ביותר.
אלכס ללוש, יו"ר פורום אולפני העברית, עלה מצרפת לפני כ־25 שנים, ובשני העשורים האחרונים עוסק בקליטת עלייה מכל רחבי העולם. בשורות טובות בכל הנוגע לאנטישמיות במדינה שבה גדל אין לו. להפך.
חשד לאנטישמיות: עיתונאי צרפתי מטריד נוסע יהודי באוטובוס (19.02.24)
"מאז תחילת המלחמה מקרי האלימות בצרפת על רקע אנטישמי עלו ב־300%", הוא אומר. "בניגוד לעבר, אנו רואים אנטישמיות גלויה בפרלמנט. בהחלט אפשר לומר שהרבה יותר מסוכן בצרפת מבעבר, ויש חוסר ביטחון גדול. ישנה תחושה שמאוד לא בטוח להיות יהודי - צריך להוריד את הכיפה או את שרשרת מגן הדוד. עם זאת, צריך לומר שיש הרבה מאוד אבטחה סביב בתי הספר, בתי הכנסת ואפילו מסעדות".
צרפת, שמראש הגיעה ל־7 באוקטובר עם רף אנטישמי גבוה מאוד, היא כנראה המדינה הבעייתית ביותר, ואולי גם המסוכנת ביותר כרגע ליהודים שמתגוררים בה. בסוף אוגוסט הגיע פרו־פלשתיני שנשא דגל ישראל לבית הכנסת "בית יעקב" בעיר לה גרנד מוט. במצלמות האבטחה הוא נראה מצית שני כלי רכב שחנו בכניסה, שלפחות באחד מהם היה בלון גז, ואלו התפוצצו. שוטר נפצע באירוע.
"היהודים לא רק שמסירים סממנים יהודיים, אלא גם לא מזמינים שליחים הביתה או שהשומר מקבל עבורם את הדברים, כדי שלא יגיע מישהו שהם לא מכירים לדלת", מתארת עדנה ויינשטוק־גבאי, מנכ"לית קרן היסוד. מדובר בתופעות שמלמדות כי היהודים בהחלט חוששים ממתקפה מתואמת, והסימנים למתקפה שכזו בהחלט קיימים בשטח.
למרות הקשיים הניכרים, מספר עמנואל ציון, ראש משלחת הסוכנות היהודית בצרפת, כי היהודים במדינה לא מוותרים על הסולידריות עם ישראל: "הקהילה היהודית מארגנת עצרות תמיכה בישראל וקריאה לשחרור החטופים באופן קבוע בכל שבוע, נוסף על אירועי תמיכה גדולים מדי פעם בפעם".
בריטניה
אף שצרפת היא לכאורה המקום הבעייתי ביותר, גם במדינות שבהן בעבר היה בטוח להיות יהודי, ושיש בהן ריכוז יהודים ברור, יש הסלמה משמעותית. אחת המדינות הבולטות היא בריטניה, שבה מתגוררים מאות אלפי יהודים, ושסובלת מאנטישמיות קשה מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
"למעשה, בבריטניה המצב חריף במובנים מסוימים יותר מאשר בצרפת", אומר אלכס. "האווירה אצל הפוליטיקאים גורמת לכך שהאנטישמים, שהיו עד עכשיו בשקט יחסי, פעילים עכשיו יותר".
"איך בריטניה הגיעה למצב שבו אני מודאג לגבי בתי, שמסתובבת עם מגן דוד על צווארה, יותר מאשר לבני, שמשרת במלחמה?" זעם דיוויד וולפסון, חבר בבית הלורדים, שבועות ספורים לאחר תחילת המלחמה. לאחר מכן אמר בראיון ל"גלובס" כי "הקהילה היהודית בבריטניה היא כמו צפרדע במים מתחממים".
ניסיון דקירה בשכונה יהודית בלונדון (16.05.24)
מדוח שפורסם לפני כמה חודשים על ידי הליגה נגד השמצה עלה כי בעוד ב־2022 היו 1,662 אירועים אנטישמיים במדינה, ב־2023 התרחשו 4,103 אירועים שכאלו. מספר התקיפות הפיזיות עלה מ־136 ל־266.
ביוני האחרון הושחתו יותר מ־20 סניפי בנק Barclays על ידי פרו־פלשתינים, בשל טענות לכאורה על קשר לישראל. "זו שכונה שיש בה הרבה יהודים, ואני חברה בקבוצת ווטסאפ של 1,000 נשים יהודיות. אנחנו נגעלות ומזועזעות ממה שקורה כאן, יש כאלה שמפחדות. יהודים כבר מתחילים לדבר על מעבר לישראל, למיאמי או לכפרים באנגליה, ששם יש תחושה פחות מאיימת", אמרה יהודייה תושבת לונדון.
בניסיון להגן על יהודי בריטניה הכריז ראש הממשלה הקודם, רישי סונאק, במארס האחרון על מענק בסך 72 מיליון ליש"ט לטובת אבטחת בתי ספר, גני ילדים, בתי כנסת ומרכזים קהילתיים יהודיים. לאחרונה גם הושק קו אוטובוס שנוסע בין קהילות יהודיות ברחבי לונדון, במטרה לספק לתושבים תחושת ביטחון.
"הקהילה היהודית בבריטניה היא השנייה בגודלה באירופה והיא חווה אירועי אנטישמיות מוגברים מאז המלחמה", אומר אבי כהן־סקלי, מנכ"ל משרד התפוצות. "הקהילה מגלה חוסן קהילתי מרשים על אף העובדה שהיא ספגה וממשיכה לספוג מאז 7 באוקטובר מפגנים של אנטישמיות איומה במרחב הציבורי".
בקרן היסוד, בסוכנות היהודית ובמשרד התפוצות והמאבק באנטישמיות עוסקים לא מעט בצעדים להגנה על היהודים. בין השאר, הושקעו כספים רבים כדי למגן בתי כנסת ומוסדות ציבור, צעד שכבר הוכיח ב־2019 בגרמניה כי הוא מציל חיים - לאחר שמחבלים ניסו לחדור במהלך יום כיפור לבית כנסת בעיר האלה ונבלמו בזכות דלתות הביטחון.
"הגברנו בצורה משמעותית את ההשקעה באירופה, באמצעות הקרן לביטחון הקהילות, כדי להגן ולחזק את הקהילות", אומרת ויינשטוק־גבאי. "ראינו כיצד דלת מאובטחת של בית כנסת מנעה פיגוע גדול. לכן אנחנו משקיעים לא מעט בהכשרת הצוותים המקצועיים שפועלים לביטחון הקהילה ותגברנו את כוח האדם".
"קיבלנו דיווחים על חשש ממשי מצד היהודים לצאת מהבית, על הפחד מכל סממן יהודי כמו מזוזות וכיפות, ועל הסכנה בלדבר עברית ברחוב", מבהיר כהן־סקלי. "זהו מצב שלא מתקבל על הדעת. אנחנו נמשיך לעשות כל שביכולתנו כדי לחזק את הקהילה ולהעניק לה כלים להתמודדות עם המצב - בבתי הספר, בקמפוסים, בבתי כנסת ובכל מרחבי החיים".
אוסטרליה
ביממה שלאחר 7 באוקטובר הואר בית האופרה בעיר סידני בצבעי כחול־לבן, לאות הזדהות עם מדינת ישראל. הסולידריות היתה בשיאה, והיהודים הרבים התגייסו לסייע לישראלים במצוקה, אם בהפגנות תמיכה ואם בתרומות. אחת התרומות היתה פורצת דרך - ציוד רפואי מתקדם שסייע לטיפול בלוחמים שנפצעו בעזה וסובלים מכוויות מורכבות - באמצעות השתלת עור מלאכותי.
כשנה לאחר מכן נראה שיהדות אוסטרליה זקוקה לסיוע בעצמה, זאת בשל גילויי אנטישמיות שטרם נראו בה קודם לכן. התושבים מדברים כעת על נאיביות ומחשבים מסלול מחדש. כמו בכל מקום אחר כמעט בעולם הם מסתירים סממנים יהודיים, ובמקרים קיצוניים אף משנים את זהותם, זאת עקב איומים על חייהם.
"אלו דברים שלא ראינו", מספרת דפנה, ישראלית המתגוררת במדינה. "יש איומים על בתי הכנסת ועל בתי הספר היהודיים, הפגנות בקמפוסים, ועוד. זה מפחיד". ואכן, העיסוק באנטישמיות באוסטרליה נראה כמעט מנותק. במדינה יש קהילה לא קטנה, שעוסקת בעיקר בשלה, ובדרך כלל העיסוק במדינה בישראל הוא בעיקר סביב חגיגות תחילת השנה הלועזית החדשה, שביבשת חוגגים לפני כולם.
אך בהחלט יש אנטישמיות במדינה, וזו התפרצה עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל. אף שלא מדובר בהיקפים שאותם אנו רואים במקומות כמו אירופה, עדיין מדובר במראות מטרידים. בין האירועים האנטישמיים בולטת תוכנית של נער בן 15 בלבד במאי האחרון לבצע פיגוע נגד הקהילה היהודית. הוא פנה לחבריו וניסה לשכנע אותם לקחת חלק בתכנון, כשהוא אומר: "אני רוצה לעשות את זה לחבורה של יהודים. מה עם פלשתין, אני רוצה לתקוף יהודים כאן".
לפני כמה חודשים דלפו פרטים של קבוצת ווטסאפ שהוקמה לאחר 7 באוקטובר על ידי אחת הקהילות היהודיות במטרה לספק תמיכה לחבריה. עיתונאית של ה"ניו יורק טיימס" חשפה בטעות את פרטי הקבוצה, ופעילים פרו־פלשתינים אספו תמונות ופרטים של יותר מ־600 יהודים. חלק מהאנשים שהופיעו ברשימה קיבלו איומי מוות מפורשים, ובהם ילד בן 5 שתמונתו הופצה. משפחה יהודית נאלצה לרדת למחתרת.
כתוצאה מההסלמה, הקהילה היהודית החלה לאבטח באופן משמעותי יותר גם מוסדות חינוך ובתי כנסת, ובחלק מהמקרים גם משפחות ואישים שספגו איומים. יצוין כי הקהילה היהודית באוסטרליה מתאפיינת בכך שהיא מאוד ציונית ומסורה לעם ישראל, וישראלים ויהודים במדינה מבהירים כי דבר זה לא השתנה גם בעקבות המתקפות.
דרום אמריקה
לפני כחודשיים התאספו מאות בני נוער ומבוגרים בפנמה. בנוכחות הרב הראשי דאז יצחק יוסף והרב אליהו המרה, רב קהילת אמי"ה בארגנטינה, חנכו הנוכחים מרכז קהילתי חדש. "פגשתי קהילה יהודית תוססת, המהווה מופת בהתחדשות ובשמירת המסורת", כתב הרב המרה לאחר מכן בחשבון הטוויטר שלו. בשבוע שעבר התקיימו אירועים יהודיים המוניים בהשתתפות הרבנים המשמעותיים ביותר בציבור החרדי־ישראלי בפנמה וברחבי ברזיל.
כפי שניתן לראות בבירור, לא מדובר באירועים דרמטיים במיוחד, אלא דבר שבשגרה, אך הם מסמלים יותר מכל את הדיסוננס המשמעותי במדינות דרום אמריקה: מצד אחד חלק מהנהגות המדינות הן אנטי־ישראליות בצורה קיצונית - נשיא ברזיל כינה את נתניהו "היטלר", וראש ממשלת קולומביה הצהיר על ניתוק היחסים עם ישראל, אף שהדבר לא קרה בפועל; מנגד, התושבים באותן מדינות, היהודים וגם חלק מאלו שאינם יהודים, הם פרו־ישראלים במוצהר.
ברזיל היא דוגמה מובהקת לכך. "יש שם הבדל עצום בין המדיניות המוגדרת של הממשלות אל מול התושבים. בברזיל הממשל לא ידידותי לישראל, אבל העם דווקא לא נגד ישראל", מסבירה ויינשטוק־גבאי. כך, בעוד הנשיא הברזילאי תוקף ללא הרף את ישראל, ערכו תלמידי בית הספר היהודי בסאו פאולו בשבוע שעבר טקס חגיגי ופומבי עם רבנים בולטים, ובהם הרב החרדי משה הלל הירש. זה לא אומר שאין אנטישמיות במדינות דרום אמריקה. "גם שם המצב לא פשוט", מסבירה ויינשטוק־גבאי.
"יש עלייה באנטישמיות ואי אפשר להתעלם ממנה. הדבר נובע, בין השאר, מהקהילה הפלשתינית שנחשבת לגדולה ביותר מחוץ לרשות הפלשתינית. אבל דווקא באמריקה הלטינית באופן יחסי המצב טוב יותר".
ארגנטינה היא אחת המדינות האוהדות יותר לישראל בימים אלו. בפברואר האחרון נפגש נשיא המדינה חאבייר מיליי עם נתניהו והצהיר שיכריז על חמאס כארגון טרור והתפלל בכותל המערבי, ושגריר ארגנטינה בישראל הוא הרב האישי שלו.
גם בארגנטינה יש אנטישמיות בולטת. "היא מכוונת לדור הצעיר: בבתי ספר, במועדוני ספורט ובאוניברסיטאות", אומרת ויינשטוק־גבאי. "תלמידים הפסיקו ללבוש את מדי בית הספר מחשש שיותקפו ברחוב, הערות גזעניות נשמעו במהלך משחקי ספורט ובנסיעה בתחבורה הציבורית. ההורים חוששים בכל פעם שהילדים יוצאים מהבית לנוכח גילויי שנאה שחשבנו שלעולם לא נראה עוד".
במקביל, יש פריחה לא מעטה בקהילה היהודית דווקא בעת המשבר. "למרות המרחק הגדול, לקהילות היהודיות בדרום אמריקה ובאוסטרליה יש קשר קרוב וחם עם מדינת ישראל באופן רגיל, ובוודאי מאז 7 באוקטובר", אומר כהן־סקלי.
"בני הקהילה ובנות הקהילה ביקרו בארץ כמה פעמים מאז פרוץ המלחמה והתנדבו בפעילויות מגוונות, במטרה לסייע במה שנדרש וכדי להביע סולידריות. משרד התפוצות מקיים באמריקה הלטינית פעילות ענפה בתחום החינוך הפורמלי והבלתי פורמלי, הכוללת לימוד עברית, חיבור לזהות היהודית וחיזוק החוסן הקהילתי - ואנו נמשיך לפעול ולחזק את החיבור הזה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו