"אסור לנו לאפשר לצל הכבד מהעבר לשוב לחיינו": שני מצעדי חיים לזכר יהודים שנרצחו בשואה התקיימו בליטא

בצל מלחמת חרבות ברזל, שני מצעדי חיים, מהאירועים הבולטים והמטלטלים של יום הזיכרון לשואה ולגבורה, התקיימו אתמול והיום (שלישי) בווילנה ובקובנה בליטא לרגל יום השואה הליטאי, בהשתתפות ראשת הממשלה אינגרידה שימונטיה ומאות תלמידי תיכון ליטאים.

ראש ממשלת ליטא, אינגרידה שימונטיה, השתתפה בטקס הזיכרון המרכזי בפונאר, ואמרה: ״השנאה שהביא להרס חייהם של מיליוני אנשים בעבר עדיין קיימת. אסור לנו לאפשר לצל הכבד מהעבר לשוב לחיינו״.

היא המשיכה והוסיפה: ״אנחנו לא יכולים לשנות את זוועות העבר, אבל אנחנו מחויבים לזכור אותן וללמד את הילדים והנכדים שלנו עליהן כדי להבטיח שזה לא יקרה שוב לעולם״. שימונטיה התיחסה לגל האנטישמיות העולמי ואמרה: ״השנאה שהביא להרס חייהם של מיליוני אנשים בעבר עדיין קיימת. אסור לנו לאפשר לצל הכבד מהעבר לשוב לחיינו״.

בשנתיים האחרונות הובילה שימונטיה את מצעדי החיים בליטא והדגישה את חשיבות הנצחת השואה וחינוך הדורות הבאים. מאות רבות של תלמידי תיכון ליטאים, באים שנה אחרי שנה ללמוד על העבר, לכבד את הקורבנות, ולהתחייב שלעולם לא עוד.

ארגון מצעד החיים העולמי ארגן שני מצעדי חיים בליטא לציון יום השנה לטבח היהודים בפונאר ולראשונה גם בעיר קובנה. לפני השואה, קהילת יהודי ליטא מנתה 200 אלף יהודים, ובוילנה לבדה חיו כ-70 אלף ובקובנה 30 אלף נוספים. עם הכיבוש הגרמני למדינה החלה מה שמכונה ״השואה בכדורים״, רציחות המוניות של יהודים ביריות על ידי הגרמנים ומשתפים הפעולה המקומיים וקבירתם בקברי אחים לאורך המדינה (ולאורכה של מזרח אירופה כולה).

אמש התקיים לראשונה מצעד חיים בעיר קובנה בהשתתפות תלמידי תיכון לא יהודיים. היום מתקיים המצעד המרכזי מגטו וילנה אל קבר האחים בפונאר, מרחק של 10 ק״מ. קבר האחים בפונאר הוא אחד מסמלי האכזריות של הנאצים ומשתפי הפעולה המקומיים שלהם. יותר ה-70 אלף יהודים, בהם תינוקות וזקנים, נרצחו באכזריות והושלחו לבורות המוות, חיים או מתים.

שורד השואה, יליד קובנה, אלי גוטס היה בן 13 כשהגרמנים הגיעו לליטא: ״כשהגרמנים הגיעו הם אמרו שהיהודים הם האויב של האנושות כולה ושצריך להרחיק אותם מהחברה. העבירו אותנו אל הגטו בקובנה וחיינו שם כמה חודשים. לאחר מכן נשלחתי לדכאו שם התקשיתי לשרוד. סבלתי מרעב קיצוני ואולצתי לעבוד בעבודות כפייה במשך 12 שעות ביום״. אלי שוחרר מדכאו, ומשפחתו הגרעינית שרדה.

ממקום מגוריו בקנדה אלי שלח ברכה מיוחדת לצועדים, ובעיקר לצעירים שבהם וכתב: ״אני מצדיע לכם, בני הדור הצעיר, על כך שאתם זוכרים ומזכירים את הטבח בפונאר. אני עוצם את העיניים ומדמיין כאילו אני צועד אתכם לפונאר כשאני חושב על בי המשפחה שלי שנטבחו שם ובקובנה. בואו נתפלל ביחד לעתיד טוב יותר״.

מישל גור ארי, מנהל הפעילות של מצעד החיים באירופה מסר כי מצעדי החיים חיוניים לא רק כדי לזכור ולכבד את העבר הנורא, אלא כדי לסמן לדורות הבאים, שעלינו לעמוד איתן כנגד האנטישמיות המכוערת שעדיין מרימה ראשה, והשנה אף ביתר שאת: ״לצעוד היום, בתקופה שבה האנטישמיות משתוללת ויהודים מאוימים ברחבי העולם, היא תזכורת חשובה לאן שנאה, אנטישמיות וגזענות יכולים להוביל".

"קבר האחים בפונאר הוא אחד מסמלי האכזריות והרוע האנושי, והמשימה שלנו להזכיר לעולם, לחנך את הדורות הבאים על זיכרון השואה ולקחיה חשובים מתמיד. נמשיך לצעוד בעל אירופה היכן שחיו ונרצחו הקהילות היהודיות בשואה״.