"הכתובת על הקיר היתה כתובה באותיות של אש", קבעה ועדת החקירה הממלכתית שמונתה לאחר אסון ורסאי כדי לבדוק את בטיחות המבנים בישראל, ואף שחלפו מאז לא מעט שנים, נדמה כי אסון דומה עלול להתרחש בכל רגע. רבים מהמומחים בתחום הבנייה והתכנון משוכנעים כי המחדל גדול בהרבה מכפי שידוע לרשויות, ועוצמתו עלולה להיחשף רק כשמבנה מאוכלס יקרוס ויגרום לאבידות בנפש.
ההדים של אסון ורסאי התפוגגו זה מכבר, האחראים כבר השתחררו מהכלא. אבל גם היום, 15 שנים אחרי שוועדת החקירה קבעה כי השיטה מסוכנת וכי יש לבדוק באופן תדיר את כל מבני הפל־קל הקיימים - אין רשימה מסודרת וגלויה של המבנים, ולא נקבע עדיין תקן שיסדיר את בדיקתם ואת חיזוקם. מאות מבנים בעשרות יישובים לא טופלו, והאחריות נהדפת בין משרדי ממשלה, רשויות מקומיות ובעלי הנכסים.
פל־קל היא שיטת בנייה שהומצאה בסוף שנות השבעים על ידי המהנדס אלי רון. היא מציעה פתרון קל, מהיר וזול ליציקת תקרות המחליפות את צלעות הבטון המזוין, ומתבססת על שימוש בארגזי פח גלי בתוך הבטון, שמחליפים את מוטות הפלדה.
חסרונותיה התגלו עד מהרה, ובעקבות הביקורת שידרג אותה רון במשך השנים, כך שהיום ידוע על ארבעה דורות של פל־קל. הבניינים שנבנו בנוהל המוקדם הם, כמובן, המסוכנים ביותר, אם כי, כמו שהתברר בתחקיר, שנת הבנייה לא תמיד מעידה על דור הפל־קל שנעשה בו שימוש.
תיאורטית, אומרים כולם, מדובר ברעיון גאוני. מעשית, התקרות הללו - אם הן לא עוברות בדיקות תקופתיות או חיזוקים מתאימים - עלולות להביא לתוצאות הרסניות. רועי רביץ, מייסד ושותף בחברת "בניין הארץ", המתמחה בביצוע חיזוקי פל־קל, מסביר איך מתבצעת הבנייה: "יוצקים את הפן התחתון של התקרה, מניחים רשתות ברזל ופחים קמורים, ולאחר זמן מה יוצקים את הצלעות ואת הצד העליון של התקרה יחד.
"לתקרה כזאת כמה בעיות, רובן תוצאה של כשלים ביצועיים, אך חלקן קשורות בתכנון לקוי. בשל משך הזמן בין היציקות, פעמים רבות נוצרת היפרדות בין החלקים. היעדר של מוטות ברזל בצלעות, שאמורים לתפקד כחישוקים, פוגע בעמידוּת התקרה.
"אופן יציקת הצלעות והפן העליון גורם לכיפוף הפחים, ובפועל מתקבלות צלעות מפותלות בעלות עובי משתנה. כתוצאה מכך מתקבלת תקרה בעלת מהלך גיאומטרי ומאפיינים שונים בתכלית מאלה שתוכננו על ידי המהנדס".
• • •
ב־1987 התמוטט חניון שנבנה מפל־קל בבורסה ברמת גן תוך כדי יציקת התקרה. פועל בניין נהרג במקום. כעבור ארבע שנים נהרג אדם מקריסת מבנה באזור התעשייה סגולה בפתח תקווה, תוך כדי עבודה על יציקת הגג. ב־1994 התמוטטו מגדלי התמיכה והתקרה הנושאת בחניון על־קרקעי בן שלוש קומות באשקלון, מה שהוביל לכשל בשרשרת של תקרת ביניים נוספת בקומה התחתונה. כל תקרות החניון היו מפל־קל; במזל לא היו אבידות בנפש.
בשנה שלאחר מכן נהרג חשמלאי במבנה פל־קל שקרס באשדוד, ובאשקלון נרשמה התמוטטות נוספת. בשל כך מונתה ועדה במכון התקנים, שקבעה כי השיטה אינה עומדת בדרישות התקן המחייב בישראל (תקן 466, חלק 2), והשימוש בה נאסר. ב־4 באוגוסט 1996 הורה משרד הפנים להפסיק את הבנייה בשיטת הפל־קל.
כעבור שנתיים, על רקע חשש מקריסת קניון ברחובות, הוציא המשרד חוזר לוועדות התכנון, שבו הזכיר כי השיטה פסולה ודרש לאתר ולבדוק את כל המבנים המסוכנים, וגם לחייב את בעליהם לקבל ייעוץ מקצועי ולפעול בהתאם לו.
אבל לתודעה הציבורית נכנס הפל־קל ב־24 במאי 2001, כשבעיצומה של חתונה עם מאות חוגגים באולמי ורסאי בירושלים קרסה רצפת הפל־קל בקומה השלישית, וכתוצאה מכך התמוטטו גם שתי הרצפות בקומות שמתחת. באסון נהרגו 23 אנשים ו־380 נפצעו.
מלבד בנייה לא תקנית ורשלנית של המבנה, התגלה כי לפני האסון הוסר קיר תומך מהקומה השנייה וריצופים חדשים נוספו לרצפה, מה שהעמיס עוד יותר על יסודות הפל־קל.
על ממציא השיטה, אלי רון, נגזרו ארבע שנות מאסר. המהנדסים שמעון קאופמן ודן שפר נידונו ל־22 חודשים, ועל המהנדס אורי פסח נגזרה חצי שנת מאסר. שלושת בעלי אולם האירועים נשלחו לשנתיים וחצי מאסר בפועל.
פרוטוקול חקירתו של אלי רון במשטרה, 2001
המדינה הקימה ועדת חקירה ברשות השופט ורדי זיילר. הוועדה פרסמה כבר באוגוסט 2002 מסקנות ביניים שעסקו אך ורק בפל־קל והמליצו על נקיטת צעדים מיידיים בעקבות "חוסר המעש של הרשויות הרלוונטיות".
דו"ח הביניים קבע כי "הסיכון היה גלוי וברור, הדברים נישאו מעל כל במה מקצועית וחלחלו גם לחוזרי מנכ"ל משרד הפנים. מדובר בשיטת בנייה מסוכנת שאין להתיר בנייה בה... ניתן אולי לחיות עם המבנים שכבר נבנו או מקצתם, במגבלות".
הוועדה קראה לרשויות המקומיות לאתר את מבני הפל־קל שבשטחן, לבדוק את יציבותם, לבצע חיזוקים ולהטיל מגבלות שימוש ועומסים. הוועדה גם המליצה על הקמת מטה פל־קל ארצי, שירכז את המידע ואת הפעולות בנדון.
מאז פורסמו כמה דו"חות של מבקר המדינה, שקבעו כי הטיפול בנושא "לקוי מאוד". כך, למשל, נכתב בדו"ח מלפני שנתיים, שהתמקד באי יישום המלצות הליבה של ועדת זיילר: "מצב הדברים במועד סיום הביקורת בנוגע לבקרה ההנדסית־טכנית על תכנון מבנים ומקומות המשמשים את הציבור ועל הקמתם אינו שונה במידה רבה ממצב הדברים במאי 2001, המועד שבו אירע אסון ורסאי".
• • •
ועדת החקירה מצאה כי יש בארץ כ־3 מיליון מ"ר של תקרות פל־קל מסוגים שונים - באולמות אירועים, בקניונים, במוסדות בריאות, בבתי ספר וגני ילדים, במתנ"סים, בבתי כנסת, במשרדים, במפעלים ובבתי מגורים. לידי "שישבת" הגיעה רשימה מלאה של מבנים שונים שהוגדרו כ"חשודים שנבנו בפל־קל", שהורכבה על ידי התנועה לחופש המידע. היא מהווה למעשה חיבור והצלבה של כמה רשימות קיימות: רשימת המבנים שעליהם הצהיר אלי רון בחקירתו במשטרה ב־12 ביוני 2001; רשימת המבנים שהוזכרו בספר החשבוניות שלו; רשימת המבנים שעליהם הצהירו הרשויות המקומיות; והרשימה שסיפק מטה הפל־קל הארצי. בסך הכל יש ברשימה לא פחות מ־1,300 מבנים.
"מטה הפל־קל" הוקם ב־2002 בעקבות החלטת ממשלה ונועד להיות גוף עליון מפקח ומדריך בכל ענייני הטיפול בשיטה. הוא פורק כעבור כשנה, על רקע דרישת חבריו דאז לקבל מהמדינה חסינות מפני תביעות, אם החלטותיהם יגרמו נזק כספי לבעלי הנכסים. בינואר 2006 החליטה הממשלה להקים את המטה מחדש וקבעה כי חבריו יהיו מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים (היום במשרד האוצר), שיכהן כיו"ר; מנהל מינהל תכנון והנדסה במשרד הבינוי והשיכון; מנהל האגף להנחיות תכנון במשרד הפנים; נציג פיקוד העורף; ושני מהנדסי מבנים מקרב עובדי המדינה. המסגרת התקציבית שאושרה להפעלתו נקבעה על 15.5 מיליון שקלים.
ד"ר דורון שלו, ששימש יועץ הנדסי בכיר למטה עד 2012, מספר: "בהתחלה היינו צריכים ללמוד את הפן ההנדסי־חוקתי, כי היה ברור שאין אף תקן בעולם שמכסה תקרת פל־קל. היא לא נשמעת לתקנים בעליל. מה שלא תעשה, יש בה עבירות על התקינה, ולכן השפיטה וההחלטות לגבי תקינותה ואישורה נעשות על פי שכל ישר פיזיקלי/הנדסי, ולא תקני. לפיכך תפקיד המטה בראש ובראשונה היה לגבש מסמך שאומר איך צריך להתנהל על מנת לאשר משהו שהוא בעצם לא חוקי מבחינת מדינת ישראל".
ב־2007 פרסם משרד הפנים חוזר מנכ"ל שנשלח לראשי הרשויות המקומיות ובו הנחיות כיצד להתנהל עם מבני פל־קל. הסמכות לפעול הוטלה על הרשויות, במסגרת חוק העזר למבנים מסוכנים. "מטרת ההנחיות היא לשפר את רמת הבטיחות של המבנים הבנויים בשיטות הפל־קל השונות, בוודאות סבירה, לרמה זהה של מבנים בני גילם, ובלוח הזמנים הקצר ביותר האפשרי", נכתב באותיות מודגשות ובקו תחתון.
דורון שלו. "בכל נכס צריך להיות מוצב עד גמר הטיפול בו שלט שאומר: 'המבנה כולל תקרות פל־קל'. זאת לא המלצה, אלא קביעה חד־משמעית" // צילום: יהושע יוסף
החוזר חילק את מבני הפל־קל לשלושה סוגים: מבנים שלא בסיכון וכל שנדרש לגביהם הוא בקרה שוטפת; מבנים שצריך לחזק; ומבנים שצריך לפנות ואף להרוס. "בעל מבנה פל־קל יבצע מעקב, באמצעות מהנדס מוסמך, באופן ובמועדים כדלקמן: ביצוע בדיקה מצבית ראשונה בתוך שנה ממועד שנקבע כי המבנה אינו מסוכן; ביצוע בדיקה מצבית נוספת עד תום שנה ממועד הבדיקה האחרונה; וביצוע בדיקה בכל שנה לאחר מכן". הווה אומר, בכל מבנה, גם כזה שחוזק, מחויב לבצע בדיקות אחת לשנה.
"מבנה שתוקן זה כמו בן אדם אחרי שעבר השתלת לב או הליך כירורגי", מסביר ישראל דוד, מ"מ יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות בלשכת המהנדסים. "אומרים לו: אתה בריא, אבל תבוא פעם בשנה לרופא כדי להיבדק שהכל בסדר. יש חברות ביטוח מסוימות שנוהגות לדרוש סיור פעם בחודש במבנים שלא חוזקו, כדי לבחון שינויי סטטוס".
ד"ר שלו, שהיה ממנסחי המסמך, מבהיר: "מבנה שלא מטופל בתוך פרק זמן מסוים צריך להכריז עליו מבנה מסוכן ולנעול אותו, אבל לא עושים את זה. אנחנו לא משטרה, אנחנו לא אוכפים תקנות. זה תפקידה של הממשלה ומשרדיה ובאי כוחה. יש המון מבני פל־קל שעד היום לא טופלו ומסכנים את בעליהם. יש הרבה עבריינים. בעכו, למשל, סגרה העירייה שני בנייני פל־קל, אחרי שהתריעו בפני הבעלים ולא נעשה כלום. בתל אביב ובערים אחרות לא עשו את זה.
"יש במסמך הזה בפירוש עשה ואל תעשה. למשל, בכל נכס צריך להיות מוצב עד גמר הטיפול בו שלט שאומר: 'המבנה כולל תקרות פל־קל'. זאת לא המלצה, אלא קביעה חד־משמעית. כשזה לא קורה, זה לא בסמכות של מי שכתב את המסמך, אלא של מי שאמור לאכוף. אם המשטרה מתעלמת, אנחנו לא יכולים לכופף לה את הידיים".
התחנה המרכזית בחצור הגלילית. מרכז מסחרי ונקודת עצירה להמוני חיילים, שנבדק פעם אחת עד היום // צילום: אנצ'ו גוש
מסמך רשמי של מטה הפל־קל מחודש אפריל האחרון מדבר על 542 מבני פל־קל ברחבי הארץ - 269 מבנים שטופלו על ידי בעלי הנכס, על פי דיווח של הרשות המקומית; ו־273 מבנים שנבדקו ועדיין לא דווח בהם על סיום הטיפול. זאת נוסף על עוד 16 מבנים שנסגרו או נהרסו. אבל תחקיר "שישבת" מעלה כי המספרים בשטח גבוהים יותר.
למשל, מרכז המעבדות למדעים ע"ש בלמונטה שבאוניברסיטה העברית, שלא מופיע ברישומים של עיריית ירושלים או באלו של מטה הפל־קל. כבר בנובמבר 2014 שלח מהנדס הבניין, אביחי יעקובי, מכתב למהנדס בינוי ראשי של האוניברסיטה, אילן מזרחי, שבו כתב: "לבקשתך ביקרתי במבנה שבנדון, שהוקם במילוי גופי פח של חברת פל־קל, לצורך בדיקת יציבות המבנה. בדיקה מעין זו הנני עורך למבנה בשנים האחרונות. בביקורי עברתי בכל הקומות, בדקתי את כל התקרות, את קירות המבנה וכל מרכיביו... לא מצאתי כל שינוי, שקיעה או סדק... לאור האמור, המבנה ראוי לשימוש לייעוד שבעבורו נבנה". מעיריית ירושלים נמסר כי הנושא ייבדק.
בירושלים קיימים 60 מבנים שלא דוּוח על סיום הטיפול בהם. קניון ישראל תלפיות שברחוב יד חרוצים הוא אחד מהם: על פי נתוני העירייה, תקרת הפל־קל במבנה לא חוזקה מעולם.
מדובר בקניון הראשון בבירה, שנחנך לפני 27 שנה וממוקם 500 מטר מהמגרש שבו עמדו אולמי ורסאי. 19,000 מ"ר פעילים מאוד, עם שני מפלסי חניה, שלוש קומות מסחריות וכ־90 בתי עסק.
לטענת בועז ישראל, מבעלי הקניון ומנכ"ל חברת הבנייה "האחים ישראל", המתחם עובר בדיקה פעם בשנה על ידי מהנדס, שקבע כי אין צורך בחיזוק. "אם אתה עושה הכל נכון ודואג שלא ייכנסו מים אין שום בעיה בשיטה הזאת, היא שיטה מעולה", הוא אומר. "אחרי אסון ורסאי כולם היו בפאניקה ורצו לסגור את כל בנייני הפל־קל, אז הבאנו חוות דעת משלושה מהנדסים שונים.
"אחת לשנה בא המהנדס מאיר אשכנזי ובודק שאין שינוי מבחינת העמסת כמויות או סדקים. יש לנו מערכת ניטור עם חיישנים, שאמורה להתריע במקרה של עומס חריג או שינויים בתקרה. אם תהיה תזוזה, זה אוטומטית מתריע. אין מצב שלא. בית משפט פסק לפני הרבה שנים שנעשה את הבדיקה הזאת למשך שלוש שנים, ואנחנו השארנו אותה עד היום. אחת לשלושה חודשים אנחנו מקבלים את הדו"חות. אם תהיה רעידת אדמה, יהיו הרבה בניינים שייפלו לפנינו".
יש עוד מבנים ציבוריים שבהם לא הושלם הטיפול, על פי דיווחי הרשויות המקומיות. כך, למשל, קניון במתחם הבורסה ברמת גן - שישה מפלסים, 20 אלף מ"ר, כולל אולם אירועים. רק חלק מהמבנה חוזק עד היום, ולפי העירייה לא מתבצע במקום מעקב מסודר.
עיריית ראשון לציון פרסמה לפני כחודשיים באתר האינטרנט שלה רשימה של 26 מבנים הבנויים מפל־קל, בהם אפשר למצוא את קניון דרייב־אין סנטר, שלגביו "נשלחו מכתבים לדיירים ולבעלי הנכסים במבנה, אך עד כה טרם ננקטו הצעדים הדרושים"; את בית פלטין - 20 אלף מ"ר של מרכז מסחרי, תעשייתי ומשרדי עם חניון ואולם האירועים "האוס"; ואת מגדלי העיר, שכוללים מרכז מסחרי פעיל, סניף של קופת חולים כללית ודירות מגורים.
בית אבות באשדוד. "לא נעשו בדיקות מיפוי של התקרות, נרשמה הערת אזהרה בתיק הבניין", הצהיר מנהל ההנדסה בעיר
נכון לחודש אפריל האחרון, למטה הפל־קל ידוע על שישה מוסדות בריאות שנבנו בפל־קל ועדיין לא טופלו. בחקירתו במשטרה טען אלי רון כי "רוב הבניין" של בית החולים ברזילי באשקלון נבנה בפל־קל. ברשימה אחרת שהגיעה לידי התנועה לחופש המידע מופיעים מבנים ספציפיים בבית החולים, כמו בית הספר שקד, בניין מרפאות החוץ ומבנה אשפוז יום פסיכיאטרי. בבית החולים מכחישים בתוקף וטוענים: "אין לנו פל־קל, ואנחנו עובדים עם קונסטרוקטור".
אחד מבתי האבות באשדוד קיבל ב־2015 מכתב התראה לפני תביעה מהעירייה בגין אי טיפול. בדו"ח של העירייה מאפריל השנה כתב מנהל ההנדסה בעיר: "מעיון במסמכי התיק נראה כי לא נעשו בדיקות מיפוי של התקרות. נרשמה הערת אזהרה בתיק בניין בתאריך 26 בנובמבר 2016".
ברחוב הרותם 29 באשדוד ממוקמים סניפים של קופות חולים כללית ומאוחדת במבנה בן שלוש קומות של קהילת ויז'ניץ. הקומה העליונה משמשת בית כנסת ובנויה מפל־קל. גם כאן נשלח מכתב התראה לפני תביעה לפני שלוש שנים. מנהל ההנדסה כתב לאחרונה: "מעיון במסמכי התיק נראה כי לא נעשו בדיקות מיפוי של התקרות. נרשמה הערת אזהרה בתיק בניין בתאריך 26 בנובמבר 2016. אין בקשה לחיזוק".
גם התחנה המרכזית בחצור הגלילית הוזכרה בפרוטוקולים מחקירתו של אלי רון. 9,000 מ"ר ושלושה מפלסים של מרכז מסחרי שוקק, המשמשים נקודת עצירה להמוני חיילים ואזרחים שנוסעים צפונה, ושייכים לחברת נצבא.
מנהל אגף ההנדסה במועצה המקומית, ישראל יעקובי, מסביר כי "המבנה הוקם בשלהי שנות התשעים, ועד כמה שאני זוכר, נבנה בפל־קל משודרג ומחוזק. זה המידע שקיבלתי בזמנו מהוועדה המרחבית לתכנון, שאנחנו נמצאים תחת חסותה, ולא היה צורך בבדיקות נוספות או בחיזוקים.
"עד היום לא הוצאה נגד המבנה שום בקשה לחיזוק. הפל־קל נמצא במצב סטטיות ולא מהווה סכנה. יש סוגיות וזוויות שונות לבעיה, ולכן אני מתכוון לבחון את זה עם העובד שלי, שאמור לעסוק בזה. אשאל אותו כדי לוודא שכל מה שאני אומר אכן שריר, קיים ומדויק".
עיריית כפר סבא חשפה במאי השנה, בעקבות שאילתה שהגישו חברי אופוזיציה, כי על פי ידיעתה יש עשרה מבני פל־קל בעיר שעדיין לא חוזקו. בהם - בית המשפט ברחוב הטחנה 5, שמאכלס מדי יום מאות אנשים, וגם אולמי "פיטאיה" באזור התעשייה בעיר, שני אולמות אירועים פעילים שיכולים להכיל עד 1,000 איש. על פי הנתונים שבידי התנועה לחופש המידע, הגג העליון אינו עשוי פל־קל, אבל רצפת האולם כן.
בחודש שעבר דרשה העירייה מכל בעלי המבנים להעביר לידיה עד 15 ביולי דיווח כולל של הבדיקה המצבית ואישור עמידה בעומס - ולא, "רשאית מהנדסת הרשות להנחות את הבעלים בדבר הפסקת השימוש במבנה הפל־קל ופינויו מכל אדם".
על פי נתוני מטה הפל־קל, 1,200 מ"ר בחדר האוכל של קיבוץ אילות, המשמש גם את אורחי בית ההארחה המקומי, זקוקים לחיזוק. בקיבוץ סירבו להגיב. מהמועצה האזורית נמסר: "הנושא ידוע והטיפול בו צפוי להסתיים בחודשים הקרובים".
גם אולמי קינגסטון באור יהודה נבנו בפל־קל שלא חוזק עד היום. מדובר ב־5,500 מ"ר עם שלושה מפלסים וחנויות בקומת הקרקע. בשנת 2001 נערכו במקום בדיקות העמסה, שאחריהן התקבל אישור מהנדס להמשך פעילות. לדברי ישראל דוד, "אסור לעשות בדיקת העמסה על פל־קל. כשאתה לוחץ על חומר גמיש כמו בטון מזוין רגיל ואז מסיר את הלחץ, הוא חוזר למקומו ולא קרה לו כלום. לפל־קל, כשאתה מעמיס עליו, יש תהליך בלתי הפיך. כשאתה מעמיס מבנה פל־קל בבדיקת העמסה, אתה גורם לו יותר נזק, אלא אם כן חיזקת אותו קודם לכן".
בין המבנים העשויים מפל־קל יש לא מעט מוסדות חינוך. כך, למשל, תיכון ברנקו וייס ביישוב בית חשמונאי שליד רמלה. בבדיקה שהוזמנה בעבר על ידי המועצה האזורית גזר נמצא שתקרת קומת הקרקע והקומה העליונה של בית הספר עשויות מפל־קל, וכך גם התקרה מעל כיתות ז'־ח'. במקום עדיין לא בוצע שיפוץ. בבית הספר לומדים ילדים מכל יישובי הסביבה, ולפני כחודשיים החלו התושבים לחתום על עצומה באינטרנט הדורשת את חיזוק יסודות הבניין.
על פי פרסום של עיריית כפר סבא, "מעון רוחמה" בעיר - פנימייה לאנשים עם צרכים מיוחדים מגיל 20 ומעלה, הנמצא בבעלות משרד הרווחה - נבנה מפל־קל ולא חוזק. כך גם "מעון גילעם" שבקריית אתא, מוסד למגורי נוער ושיקום עבריינים צעירים הפועל במסגרת משרד הרווחה, שאליו נשלחים בני נוער בצו בית משפט. על פי ספרי העירייה ונתוני מטה הפל־קל, המקום נבדק בעבר, אך הטיפול בו לא הסתיים.
במשרד העבודה והרווחה אמרו השבוע כי "לאחר בדיקה שביצע המשרד בכל מוסדותיו, כולל מעונות רוחמה וגילעם, באמצעות פרופ' אינג'ינר אברהם פיזנטי מהטכניון, לא נמצאו מבנים שנבנו בשיטת הפל־קל".
גם מוסד "תהילה לדוד" באשדוד, שבו פועלים בית ספר יסודי תורני, גני ילדים וכוללים, נבנה מפל־קל שלא חוזק. ויש גם מכללה בבני ברק, מתנ"ס בפקיעין, גן ילדים באבו סנאן ובית ספר יסודי בבוקעתא, שעליו מספר מהנדס המועצה, פרחאת עאטף: "מדובר בחלק ממבנה בבית הספר, שראוי לאכלוס. קמה ועדה שבדקה, ואנחנו צריכים לקבל מהם תשובה ממש בכל רגע".
ישראל דוד. "מבנה שתוקן זה כמו אדם אחרי השתלת לב או הליך כירורגי" // צילום: יעל דוד
עיריית תל אביב מצהירה על 28 מבני פל־קל בשטחה - בהם חניון בית החולים איכילוב, המרכז המסחרי "בית טפר" ליד אבו כביר, שמאכלס עשרות חנויות מעצבים על פני שבעה מפלסים, 17 מבני מגורים ובנייני משרדים.
אחד מהם הוא מגדל דניאל פריש ("בניין הקיבוץ הארצי") שליד בית ציוני אמריקה. המגדל מתנשא לגובה 92 מטר וכולל 29 קומות. הוא מאכלס בין היתר את שגרירויות גרמניה, אירלנד, ספרד, פורטוגל, יוון וגאורגיה, סניף של בנק הפועלים, גלריה, משרדים רבים וחניון. גורמים המעורים בנושא מספרים כי הקבלן שבנה את המגדל החליט לשנות את התכנון המקורי ולהשתמש בתקרות טרומיות במקום תקרות פל־קל, וזה מה שיצר בלבול. בעבר בוצעה במקום בדיקה של חברת "איזו טופ", שגילתה כי המבנה תקין ולא זקוק לחיזוק, אולם כאמור, לא היה די בכך כדי להוציא אותו מהרשימות.
כך גם לגבי בניין ישראכרט ברחוב המסגר, שכולל 15 קומות וארבעה מפלסי מרתף. ישראל דוד, שתכנן את המבנה לפני יותר משני עשורים, מספר: "הודעתי בזמנו ליזמי הפרויקט שאני מתנגד לתקרת פל־קל, ולכן החלפנו את ארגזי הפחים בקלקר. הבניין מופיע ברשימות העירייה כי בזמנו, מטה הפל־קל ביקש להגיש דיווח על כל מבנה שבו השתמשו באלמנטים של פחים שיוצרו עבור הפל־קל. אף אחד לא דאג עד היום להוציא אותו מחוץ לרשימה. אבל הבניין עצמו לא עשוי מפל־קל".
על פי מטה הפל־קל, קיימים כיום 14 מבנים בתל אביב שטרם טופלו. ברמת גן יש עשרה מבנים, ועל פי מכתב של מנהל אגף תשתיות בעיר, שאול לניאדו, מחודש אפריל השנה - רק שלושה מהם עברו בדיקה שנתית, בעוד היתר נדרשים לבצע בדיקות. אחד מהם הוא בניין משרדים במתחם הבורסה, שכולל חניון, מסעדה, בתי קפה וארבעה מפלסים.
לאחר הבחירות האחרונות הועבר מינהל התכנון ממשרד הפנים למשרד האוצר, בעקבות דרישת השר משה כחלון לקבל לידי מפלגתו את כל הגורמים שמשפיעים על משבר הדיור. עקב כך עבר לאחריות המשרד גם מטה הפל־קל. מי שהיתה ראש המינהל ויו"ר מטה הפל־קל, בינת שוורץ, התפטרה מתפקידה באוקטובר האחרון, ועד שייקבע במכרז מי יחליף אותה, מונתה שירה ברנד לממלאת מקום היו"ר. כיום מתכנס המטה אחת לרבעון, ודן בסוגיות שקשורות לנושא.
"הייתי יועץ של מטה הפל־קל במשך תקופה ארוכה, אבל מאחר ששלוש שנים הוא לא עשה כלום - התפטרתי", מספר ישראל דוד. "כחלון הוא האחראי, אבל אני אפילו לא בטוח שהוא יודע שהוא אמור להתעסק בזה".
ב־15 במאי הוציא מטה הפל־קל מכתב למהנדסי הרשויות המקומיות בישראל, ובו דרישה לפעולה דחופה בנושא. "לאור פרק הזמן שחלף ודחיפות הנושא ולאור הסיכון הממשי לבטיחות הציבור, הנני פונה אליך באופן דחוף לפעול להשלמת הטיפול ברשימת המבנים שבתחום אחריותך", כתב מנהל אגף מכוני בקרה, סטפן אבו חדרה. "עליך להפעיל כל סמכות שניתנה בידיך להוצאת מבנים אלה מכלל סכנה ולאכוף את בדיקתם וחיזוקם ככל שיתבקש".
למכתב צורפו טופסי בקשה להסרת מבנים מהרשימה, במקרים הבאים: מבנים שאינם מאותרים, כפילויות, מבנים שנהרסו, מבנים שחוזקו בחיזוק המייתר את שיטת הפל־קל, מבנים שהוכח כי אינם מפל־קל ומבנים שנמצאו יציבים ונדרש להעבירם למסלול מעקב שנתי.
• • •
"16 שנה אחרי אסון ורסאי, הדרך הכי טובה לתאר את המצב היא כאוס", אומרת נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "המידע לא מוחזק בצורה מסודרת ויש המון בלאגן. מטה הפל־קל, שהיה אמור להחזיק ברשימה הכי מלאה ומדויקת ולייצר תהליכים שיאפשרו לטפל ואפילו להפעיל סנקציות, רק מאשים את הרשויות שלא העבירו לו את המידע.
"יש הרבה רשויות שמסתירות את המידע, ואין אף אחד שיגיד להן - אם לא תטפלו במבנה מסוים, תחטפו קנס. כתנועה, המטרה שלנו כרגע היא לייצר אתר אינטרנט עם רשימה מתעדכנת של מבני פל־קל, כמו שכולנו היינו מצפים שמטה הפל־קל יעשה. כדי שאם מישהו מעוניין לעשות עסקת נדל"ן, הוא יוכל לבדוק קודם לכן שלא מדובר במבנה פל־קל, ושבעל המבנה לא מנסה למכור לאזרח תמים נכס מפל־קל במחיר מלא".
רח' דב הוז בחולון. העירייה תבעה את הדיירים // צילום: יהושע יוסף
ומה קורה כשאזרח תמים רוכש נכס שנבנה בפל־קל? "בהתחלה הכל נראה בסדר", מספרת איילת נחום, שרכשה ב־2008 דירה בבניין בשדרות דב הוז 41 בחולון. "לא היתה שום הערת אזהרה בטאבו, לא היה כתוב פל־קל בשום מקום, וגם המוכר לא אמר על זה כלום, יכול להיות שהוא בכלל לא ידע.
"כעבור שנה וחצי קיבלנו ממשרד הפנים מכתב שהבניין חשוד כפל־קל. אנחנו תשעה דיירים בבניין, אוכלוסייה קשת יום, באחת השכונות הישנות של חולון. שילמנו קרוב ל־24 אלף שקל לבדיקה של חברה שמתמחה בנושא, והתברר שלא רק שיש אצלנו פל־קל, אלא גם שהבניין בנוי בשיטה מאוד לא טובה.
"הבניין שלנו נבנה ב־98', זה כבר היה בתקופה של הפל־קל המשודרג. המהנדס אמר לפני הבדיקה: 'אין לך מה לדאוג, את תראי שהכל בסדר, כי באותה שנה כבר היתה חובה להוסיף את החישוקים'. הוא התחיל במרתף, עלה קומה אחר קומה, ובכל פעם נדהם מחדש שאין תמיכה באף תקרה.
"העזרה היחידה שקיבלנו מעיריית חולון היתה כשהם שלחו לנו בתחילת התהליך מהנדס מטעמם. הוא עשה סיור בבניין, לקח מטאטא מעץ ודפק איתו בתקרה. כן, ממש ככה. אצלי בבית הוא עשה את זה, והתקבל קול חלול. הוא אמר שזה פל־קל. מאותו רגע אנחנו רק בהוצאות כספיות, ואף אחד לא מוכן לקחת אחריות.
"בעירייה אמרו לנו לעשות תיקונים בבניין. זה התחיל ב־70 אלף שקל לעו"ד, עוד 6,000 שקל לשמאי, ועוד 8,000 לבדיקה של מהנדס נוסף. מצאתי חברה שתעשה את השיפוצים, עניין של שבוע עבודה בזמן שאנחנו חיים בבניין. בדצמבר האחרון הם שלחו הצעת מחיר: 852,930 שקל, כולל מע"מ.
"לאנשים בבניין אין כסף לעבור מכאן. בזמנו היו כאן אלמנה באחת הדירות ודייר קשיש בדירה אחרת, שניהם מתו מאז. ליורשים של הדירות אין מה לעשות עם הנכס, כי אף אחד לא יקנה פל־קל, והסאגה הזאת נמשכת שנים.
"העירייה תבעה אותנו לפני כמה שנים כי אין לנו כסף לשפץ. לפני שנה הכל נעצר כי השופט, שהיה הרביעי שהתעסק בתיק, החליט שהוא פורש. זה היה אחרי שהוא הציע לעירייה לשלם חצי מההוצאות והעירייה סירבה. קיבלנו מהם טופס 4 (היתר בנייה). למה אנחנו צריכים בכלל להתעסק עם הדברים האלה?"
רק לפני כחודש שלח משרד השיכון מכתב למכון התקנים ובו בקשה להכין תקן לתיקוני פל־קל, שאותם שוקל המשרד לממן. אבל עד שזה יקרה, הנושא אינו מפוקח. עלות של חיזוק ממוצע יכולה להגיע לכ־1,000 שקל למ"ר ואף יותר, בהתאם למורכבות העבודה.
אמיר שושני. "ערך הנכס שלי ירד משמעותית"
עו"ד אמיר שושני דווקא בדק היטב לפני שרכש 78 אחוזים מבניין ברחוב האחים בז'רנו ברמת גן. "לפני העסקה ראיתי שמהנדס הבניין זה אלי רון וחשדתי. הלכתי לתיק הבניין, ולא מצאתי שום אזכור לפל־קל. המוכרים הביאו לי שני מכתבים ממהנדס העיר, חיים כהן, שכתב כי הבניין לא נבנה בשיטת הפל־קל. בהסתמך על זה קניתי את הנכס".
כעבור כמה שנים, כשחברה ששכרה קומה בבניין שיפצה את משרדיה, התברר שהרצפות בנויות מפל־קל. סמנכ"ל החברה שלח מייל בנדון לסגן מהנדס העיר, שאול לניאדו, שהשיב ב־27 בנובמבר 2013: "הנכס בו מדובר לא מופיע ברשימת מבני הפל־קל שברשותנו וברשות משרד הפנים. לא ידוע לי כיצד הגעתם למסקנה שהתקרה הינה תקרת פל־קל?"
בנובמבר 2014 הגיע מכתב מעיריית רמת גן שקבע כי הבניין אכן עשוי פל־קל, ויש לבצע בו חיזוקים בהקדם. "לא היתה לנו ברירה, אלא לבצע את החיזוק בעצמנו", אומר שושני. "זה עלה כמעט 2.5 מיליון שקלים פלוס מע"מ, ומכיוון שיש לי 78 אחוזים מהבניין, אתה מבין שלי זה עלה 2 מיליון.
"אני קונה המון נכסי מקרקעין. בשנים האחרונות קניתי מבנים בערך ב־100 מיליון דולר, והפל־קל תמיד הטריד אותי. אבל עיריות לא חושפות את הרשימות שלהן, ולרוכש אין שום אפשרות לדעת.
"לאחרונה הגשתי תביעה נגד עיריית רמת גן על 11 מיליון שקל. ערך הנכס שלי ירד משמעותית, הרי אם אתה יודע על מבנה פל־קל, אתה מוכר אותו בשליש מחיר. מי יקנה את הדבר הזה? וכל כמה שנים גם צריך לחזק אותו. זו צרה צרורה".
nirw@israelhayom.co.ilתגובות
מטה הפל־קל: האחריות על הרשויות המקומיות
ממטה הפל־קל במשרד האוצר נמסר: "לאחר אסון ורסאי ודו"ח זיילר החליטה הממשלה לפעול לזיהוי מבנים וחלקי מבנים החשודים כי נבנו בשיטת הפל־קל. לשם כך הקימה הממשלה מטה בין־משרדי, שבו חברים משרדי הבינוי, הביטחון, מינהל התכנון ויועצים מומחים. המטה פועל באופן שוטף מול הרשויות המקומיות, שבידיהן מצויות סמכויות הפיקוח והאכיפה מול בעלי הנכסים. מאז הקמתו, המטה דיווח על המבנים החשודים לרשויות המקומיות, וגיבש ופרסם שיטות לחיזוק וטיפול בהם.
"בין הפעולות שביצע המטה: ריכוז רשימות של מבנים חשודים (שנמצאים תחת מעקב המטה, אולם האחריות על הטיפול בהם מוטלת על הרשויות המקומיות); פרסום הנחיות לרשויות המקומיות לטיפול במבני הפל־קל (שנתנו למהנדסי הרשויות את הכלים והכללים להבאת מבנים לרמת בטיחות נאותה).
"אחת לתקופה, ולפחות אחת לרבעון, נערכות ישיבות של מטה הפל־קל. הישיבה האחרונה התקיימה לפני כשלושה שבועות. ישיבות מטה התקיימו גם כשעלה צורך בעדכון מדיניות על פי ניתוח נתונים שעלו מן השטח. בישיבות עודכן המטה בסטטוס הטיפול במבנים החשודים כמבני פל־קל.
"מתקיימת בקרה שוטפת אחר טיפול הרשויות המקומיות במבנים החשודים. נשלחו מכתבים ותזכורות, הכוללים רשימת מבנים מעודכנת ותאריך יעד לטיפול במבנים. בנוסף, התקיימו פגישות עם מהנדסי הרשויות המקומיות ומי מטעמם המטפלים בנושא המבנים המסוכנים.
"הרשויות המקומיות הן הפונות אל בעלי הנכסים ודורשות מהם לבדוק את המבנה ולחזק אותו לפי ההנחיות. לצערנו, יש מקרים רבים שבהם הרשויות המקומיות מעדכנות את בעלי הנכסים שהמבנה חשוד כבנוי בפל־קל, אך הבעלים אינם פועלים לבדיקתו וחיזוקו. רק לרשויות המקומיות הסמכויות האופרטיביות לפעול נגד בעלי הנכסים.
"על פי ההנחיה המשפטית שניתנה למטה הפל־קל, לא ניתן לפרסם את פרטי המבנים החשודים שנבנו בשיטה זו בשל חשש לפגיעה בצד ג', כשאין בידי המטה מידע על זהות בעלי הנכסים, ואין באפשרותנו לקיים מהלך של פנייה לצד ג', לרבות מתן אפשרות לצד ג' להתנגד למסירת המידע, כנדרש על פי חוק. הרשימות המפורטות נמצאות בידי הרשויות המקומיות, וניתן לפנות אליהן".
מעיריית אור יהודה נמסר: "בחודש מאי התקבלה פנייה ממינהל התכנון בדבר בדיקה של המבנה החשוד כבנוי בשיטת פל־קל. מייד עם קבלת המכתב הורתה ראש העיר, ליאת שוחט, לבצע טיפול בנושא מול הגופים הרלוונטיים. נושא הבטיחות עומד בראש סדר העדיפויות מבחינת ראש העיר, שתוודא כי הטיפול במבנה יושלם בהתאם להוראות החוק".
מעיריית אשדוד נמסר: "העירייה פועלת בנושא הפל־קל בדיוק כפי שהחוק מחייב אותנו. יתרה מכך, אנו עורכים בדיקות עם מהנדסים המתמחים בנושא, ובמידה ויש הערות לחיזוק מבנה - אנחנו מייד מעבירים את הדו"ח לבעלי המבנה שעליו האחריות הישירה למבנה, ורק לו הסמכות המשפטית לבצע עבודות במבנה".
מעיריית ראשל"צ נמסר: "מהנדסת מבנים מסוכנים בעירייה מבצעת מעקב אחר המבנים שנבנו בשיטת פל־קל ופונה לבעלי הנכסים כדי לוודא שביצעו את הבדיקות הנדרשות. במקרים המדוברים, טרם קיבלנו את ההודעה כי המבנים נבדקו על ידי מהנדס. אנו ממשיכים בטיפול ובמעקב".
ממועצה אזורית גזר נמסר: "לפני מספר שנים בוצעו בביה"ס התיכון בדיקות של התקרה על ידי מעבדה מוסמכת ומהנדס קונסטרוקציה. התוצאות הועברו למשרד החינוך. לקראת כל פתיחת שנת לימודים נערכת בדיקה של כל מבני החינוך במועצה על ידי יועץ בטיחות שמאשר את תקינותם. יחד עם זאת, נמצאת המועצה בתהליך קבלת אישורים מול משרד החינוך במטרה לבצע עבודות לחיזוק התקרה במהלך שנת הלימודים הבאה".
מעיריית כפר סבא נמסר: "אנחנו בעיצומו של תהליך לטיפול במבני הפל־קל. בעיר קיימים כ־10 מבנים שעיקרם תעשייה ומסחר; העירייה הכינה תוכנית עבודה מסודרת להמשך טיפול מול בעלי הנכסים".
מעיריית תל אביב נמסר: "לאחר מיפוי, גובשה רשימה של 28 מבנים המכילים פל־קל בוודאות. לכל בעלי המבנים נשלחו הודעות, חלקם ביצעו את הבדיקות ונמצא כי התקרות בבניינים יציבות. יתר בעלי המבנים התעלמו מההנחיה והעירייה חוזרת ודורשת לבצעה, כשכל המבנים נמצאים במעקב ופיקוח.
"לצערנו, לעירייה אין יכולת משפטית לאכוף את הנחיות חוזר מנכ"ל, והחוק דורש ממנה להוכיח רק נזקים ניכרים לעין. בעבר ניסתה העירייה לפעול נגד בעלי המבנים שהתעלמו מהדרישה ונקטה נגדם הליכים משפטיים, אך הליכים אלו בוטלו בבית המשפט, מאחר שהעירייה לא הצליחה להוכיח באופן ניכר לעין כי בניינים אלו אכן מסוכנים לציבור".
מעיריית ירושלים נמסר: "כל המבנים בעיר עברו בדיקה על ידי בעלי הנכסים ומהנדסים מטעמם, והתוצאות נמצאות ברשימה באתר העירוני. רשימת מבני הפל־קל תעודכן באתר האינטרנט בימים הקרובים.
"על פי חוק עזר מבנים מסוכנים, אין חובה או דרישה לבצע בדיקה שנתית, כפי שמופיע בחוזר מנכ"ל. בעבר התקיים דיון בבית המשפט המחוזי, שקבע כי יש להתנהל לפי חוק עזר מבנים מסוכנים, ולכן אין חובה לביצוע בדיקה מדי שנה. בא כוח משרד הפנים הצהירה בעתירה כי חוזר מנכ"ל משרד הפנים 2007/5 בעניין הפל־קל איננו נוהל מחייב".
מעיריית חולון נמסר: "המבנה ברחוב דב הוז הוכרז מבנה מסוכן לאחר שנבדק ונמצא כמבנה פל־קל שיש לחזקו. הדיירים יודעו בדבר והיו צריכים לטפל במבנה הפרטי שלהם באמצעות בעלי מקצוע וקבלנים מטעמם. מאחר שהדבר לא נעשה והמבנה נותר ללא שום טיפול, עיריית חולון החלה בהליך שיפוטי כנגד הדיירים. תיק התביעה מתנהל זה זמן מה בבית המשפט לעניינים מקומיים.
"כל 38 המבנים בחולון שלגביהם דוּוח נבדקו זה מכבר. 21 מתוכם נהרסו או חוזקו או נמצאו כלא קיימים, או שלא נבנו בשיטה זו. 15 מבנים במצב תקין ונמצאים במעקב שנתי, ושניים נמצאים בהליך שיפוטי שטרם הסתיים. אחד מהם הוא המקרה הנ"ל".
מעיריית רמת גן נמסר: "אנחנו פועלים בהתאם להנחיות משרד הפנים, לרבות הוצאת דרישות לחיזוק מבנים ומכתבי התראה, ככל שאלה מתבקשים. במרבית המקרים מדובר במבנים פרטיים, שהאחריות לתחזוקתם היא על הקבלן המבצע.
"בנוגע לתביעה של האחים בז'רנו: מדובר בתביעה משפטית שהוגשה באחרונה. העירייה לומדת את הטענות ותמסור את תשובתה בערכאות המשפטיות המתאימות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו