כבר שלוש שנים ש־ע' בן ה־15 מיישוב באזור תל אביב הוא די.ג'יי של מסיבות טבע. הוא התחיל להתעניין במוזיקת טראנס בגיל 11.
"הייתי מקשיב למוזיקה, רואה קליפים וסרטונים מפסטיבלים בעולם ביוטיוב, ונטרף מהעניין. בגיל 12 אחי הגדול התגייס וארגן מסיבת טבע בבני עטרות. באו 250 אנשים בגילאי 18-17, והוא הציע לי להיות הדי.ג'יי. הוא ידע שאני אוהב מוזיקת טראנס ומבין בזה, וסמך עלי. התרגשתי מאוד, בימים שלפני המסיבה לא ישנתי טוב מהפחד שלא יצליח לי. בסוף הלך לי ממש טוב, ואנשים שהיו שם עפו על המוזיקה שלי והזמינו אותי לעוד מסיבות. ככה זה עבר מפה לאוזן והתחיל להתגלגל".
תופעת מסיבות הטבע בישראל, שהחלה בארץ לקראת סוף שנות התשעים והתאפיינה בקהל של בני 30-20, יוצאי צבא ובוגרי הטיול בהודו, הופכת בשנים האחרונות לטרנד לוהט בקרב בני נוער, ויש שיאמרו אפילו ילדים. אם בעבר טענו בלייני הטראנס שהם סובלים מהתנכלות של המשטרה, ופשיטות על מסיבות היו דבר שכיח, הרי הנערים והנערות שהסכימו להתראיין לכתבה מעידים שמעולם לא נתקלו בשוטרים.
מסיבת הטבע שהתקיימה בשבת האחרונה ביער אליקים, שבה השתתפו עשרות אנשים, הסתיימה באסון. זו היתה מסיבה לא חוקית, שנערכה ללא רישיון בשטח אש, ובקטטה שפרצה במהלכה נפצעו ארבעה צעירים. משה (קיקו) אשכנזי, בן 22 ממגדל העמק, נפטר מפצעיו ומותו נקבע בשטח. צעיר אחר נפצע קשה עד בינוני, ושניים נוספים נעלמו מהשטח עוד בטרם הגיעו כוחות ההצלה.
משה (קיקו) אשכנזי ז"ל. נרצח בסוף השבוע שעבר בקטטה במהלך מסיבה
האירוע הזה מעלה שאלות קשות לגבי מידת האכיפה של המשטרה באירועים כאלו, שנפוצים מאוד בכל רחבי הארץ, ושצריכת סמים ואלכוהול היא חלק בלתי נפרד מהם. מסיבות הטבע מתקיימות לרוב במהלך סופי שבוע וחופשות בתי הספר ביערות, בחורשות ובשטחים פתוחים. רשמית, הן מיועדות לבני 18 ומעלה, אבל אין כמובן פיקוח על גילם של הנכנסים, וברובן ככולן אפשר למצוא בני נוער רבים שמסתננים פנימה.
יתרה מזאת: בעת האחרונה הולכת ומתפשטת תופעה של מסיבות שמארגנים נערים בני 14 עד 18 לבני גילם. במסיבות הללו אין בדרך כלל מכירה של אלכוהול, אבל המבלים מביאים איתם את המשקאות, ולעיתים רבות גם סמים - בעיקר מריחואנה. התוצאה, על פי נערים שעימם שוחחנו, היא ילדים שמקיאים עד לעילפון, קטטות ותקיפות מיניות.
ע' בן ה־15 מספר שניגן בשנים האחרונות במסיבות שהתקיימו בשטחים פתוחים ליד מכבים רעות, ליד סביון, באזור נתניה, באזור קריית אונו ובאזור בני עטרות. "מסיבות הטבע נחלקות לכמה קטגוריות. יש מסיבות שטח רגילות לבני נוער בגילאי 16-14, שכוללות סוגי מוזיקה שונים, כמו דיפ האוס, להיטים, מוזיקה שחורה וטראנס. יש מסיבות מחתרת לגילאי 16-21, שכוללות בעיקר טראנס. ויש פסטיבלים, שנמשכים כמה ימים ומיועדים לבני 18 ומעלה.
"כל המסיבות לא חוקיות ולא נעשות בתיאום עם המשטרה. הקהל הצעיר אוהב טראנס ובא למסיבות ממקום של אהבה, חופש ואנרגיות טובות, אבל מסתובבים שם הרבה סמים ואלכוהול. גם במסיבות של בני 16-14 אתה תמצא שיכורים שהולכים מכות, אחרי ששתו כמויות פסיכיות של אלכוהול.
"זה לא שיש שם בר, הילדים פשוט מתארגנים על וודקה או בירות בכמויות מפחידות ומתדלקים מחוץ למסיבה, כי המארגנים לא מוכנים שישתו בפנים. גם סמים רצים שם, בעיקר גראס. חשיש לא מדבר אליהם.
"תחשוב שהם רואים מלא מפורסמים שמעשנים סמים, וכולם מספרים שזה עושה להם טוב. אז למה לא לנסות?
"הרבה פעמים ראיתי ילדים שהקיאו וכאלה שהיתה להם הרעלת אלכוהול, כי הם לא יודעים לשתות ושתו בכמויות מטורפות. הרבה פעמים הולכים מכות ויש בלאגן. המארגנים מוציאים אותם החוצה, כדי שאם יקרה להם משהו, זה לא יהיה בשטח המסיבה.
"במצבים כאלה יש ילדים שמתקשרים להורים שלהם שיבואו לקחת אותם. יש כאלה שמרוב שהם שיכורים, לא מצליחים להסביר להורים איפה הם.
"בפורים האחרון ניגנתי במסיבת טבע בחורשה בנתניה. הילדים שם שתו וודקה בלי הפסקה ושיחקו עם נפצים מול העמדה שלי, כמעט פוצצו לי אותה. נלחצתי מזה מאוד. במצב כזה אין עם מי לדבר, כי אם תפנה אליהם, הם עוד מסוגלים לדקור אותך. הם שפכו לי בירות על העמדה והרסו לי חלק מהציוד. מאז הם פנו אלי שלוש פעמים שאנגן להם במסיבות, אבל אין מצב שאני מתקרב בכלל לחבר'ה מהמקום הזה".
אתה עצמך שותה במסיבות האלה?
"אני מתדלק לפני זה עם שני צ'ייסרים של וודקה. אם באים אלי באמצע המסיבה ומביאים לי עוד צ'ייסרים, אני שותה בכיף, כדי להיכנס לאווירה ולהיות משוחרר. אני פחות בעניין של גראס בזמן שאני מנגן".
ההורים שלך יודעים על העבודה שלך?
"כן. הם מאוד חוששים ואומרים לי להיזהר ולשמור על עצמי, אבל סומכים עלי. אני תמיד אומר להם איפה המסיבה, ואם לדעתם זה מסוכן מדי, הם אומרים לי לא ללכת ואני מוותר".
הם יודעים שאתה שותה שם?
"כן, ואומרים לי לא להגזים. אני מסביר להם שזה רק שני צ'ייסרים להתחלה".
• • •
ג' (17 וחצי) מרמת גן, נער גבוה ורזה, משתתף במסיבות טבע כבר שנתיים, ואף ארגן בעצמו מסיבת טבע אחת. "היו שם בערך 300 ראש, כולל ילדות בנות 14 שהוזמנו. אבל מאז העדפתי פחות להתעסק עם ארגון של מסיבות ורק ללכת, כי זה קשה ואין לי עצבים לארגון. זה מוציא לך את כל הכיף מהמסיבה".
יש סמים במסיבות האלה?
(צוחק). "מה נראה לך? אין מסיבה בלי סמים. פעם המתלהבים היו משתמשים בנייס גיא, שזה הדבר הכי מגעיל בעולם. היום אתה תראה בעיקר גראס והמון וודקה. אני לא מבין איך אפשר לשתות ולרקוד טראנס, אבל יש כאלה שמפרקים בקבוקים, מקיאים כמו משוגעים, ונהנים מזה".
גם הוא מספר שאלימות אינה מחזה נדיר. "בחבורה של בני נוער שמשתכרים ומעשנים, מה אתה כבר מצפה שיקרה? במסיבות הגדולות, שיש בהן יותר מבוגרים, זה לא קורה. שם הם באים נטו ליהנות".
ההורים שלך יודעים לאן אתה יוצא?
"תכלס הם לא שואלים, ואני לא מספר. לא נראה לי שזה מעניין אותם. אני מדבר עם אמא שלי ומספר לה כל מיני דברים, והיא אפילו יודעת שאני מעשן גראס. היא אומרת לי כל הזמן להיזהר ולא מציקה לי, כי היא סומכת עלי".
נתקלת בעבר בשוטרים במהלך מסיבה?
"אני לא ראיתי שוטרים בשום מסיבה שהייתי בה. לדעתי, המשטרה בכלל לא יודעת על המסיבות האלה. תחשוב שזה מידע שעובר בווטסאפ, אז איך הם יידעו?"
"מסיבות טבע הן סודיות, והמיקום משתנה לפעמים באותו ערב", אומרת ב' (17), נערה אנרגטית מנהריה, שמעידה על עצמה כי היא משתתפת במסיבות טבע כבר שנתיים. "אם יש חשש שאולי תהיה משטרה, משנים את המיקום ליתר ביטחון.
"כשהייתי יוצאת למועדונים, הייתי רואה לפעמים ניידות שמסתובבות באזור, אבל לא באמת עשו משהו, אלא אם כן ראו ילדים שהולכים מכות. במסיבות טבע לא נתקלתי בשוטרים. ילחיץ אותי מאוד לראות אותם שם, כי אני יודעת מחברים שיוצאים למועדונים שהם בעיקר רק מפחידים אותם. הם לא באמת שומרים עליהם".
מה את אוהבת במסיבות האלה?
"יש בהן משהו סבבה. המוזיקה, האנשים שרוקדים, התחושה שהכל בסדר וכולם שמחים. אתה יכול למצוא כאן חובבי מוזיקת טראנס ואנשים שבאים כי האווירה טובה, ואתה יודע שלא תיתקל בכל מיני ערסים, שיבואו לחפש עם מי ללכת מכות כמו במועדונים. בגדול, במסיבות האלה הרבה יותר בטוח מאשר במועדונים.
"אני הולכת לשם עם חברה או שתיים בגילי. יש לנו חברים בני 30, שמכניסים אותנו. אף אחד לא שואל שאלות או מבקש תעודת זהות, כי יודעים שמי שבא למסיבות האלה פשוט רוצה ליהנות ולרקוד".
מה גברים בני 30 עושים עם נערות בנות 17?
"אתה מתאר את זה כאילו זה משהו נוראי. הם חברים שהכרתי במסיבות האלה. היו שני מקרים שבני 19 או 20 הציקו לי ולחברה שלי, והם העיפו אותם משם. כיף לי איתם והם דואגים לי, זה מה שחשוב".
ומה לגבי סמים?
"יש הרבה סמים, בעיקר גראס, פטריות, ועוד כל מיני דברים. אני לא אחראית על מה שאנשים לוקחים, אני אחראית על עצמי. אני מעשנת ג'וינטים, אבל של גראס, ולא של השטות הזאת שמוכרים בפיצוציות, שזה חרא של דבר. ניסיתי פעמיים פטרייה במסיבה, וזה סופני. התחושה שאתה מתנתק לגמרי מהגוף וחווה איזו הארה... אני אפילו לא יכולה לתאר את זה במילים".
הורייך יודעים?
"הם יודעים שאני יוצאת עם חברות למסיבה, אבל לא יודעים לאיזו מסיבה. אמא שלי יודעת שאני מעשנת גראס, היא לא מתה על זה. היא כבר אמרה לי שזה מסוכן ושלא כדאי שאעשן, אבל אין לה ממש ברירה. גם אבא העיר לי על זה, אבל היא יותר מנג'סת לי, כי איתה יש לי יותר דיבור".
ש' (16) מבת ים התחילה לצאת למסיבות טבע לפני חצי שנה. "הייתי כבר בחמש מסיבות כאלה", היא אומרת. "אני באה עם חברה, ולפעמים קובעים עם ידידים שנלך ביחד. מתארגנים על בירות וגראס ונוסעים. אני פחות בעניין של וודקה, אני יכולה להעביר מסיבה שלמה עם בירות וגראס.
"היתה מסיבה אחת שעישנתי, וכמו מפגרת שתיתי מלא וודקה ובירה ביחד, והקאתי כמו משוגעת. חשבתי שאני מתה. הרסתי לחברה שבאה איתי את המסיבה. היא התקשרה לאמא שלי שתבוא לקחת אותנו והיה סרט, כי הקאתי באוטו. אמא שלי התחילה לצרוח עלי איך אני עושה דברים מטורפים כאלה".
האירוע ההוא לא גרם לה לוותר על מסיבות הטבע. "למדתי מזה לא לערבב יותר וודקה ובירה", היא צוחקת.
"יש משהו כיפי במסיבות טבע, כי אתה יודע שאנשים לא שופטים אותך ובוחנים אותך, כמו במועדונים. גם פחות מציקים. לפעמים באים ערסים, או כאלה שאתה רואה בעיניים שלהם שבאו לעשות בלאגן, ואז אני מתרחקת מהם. היו פעמים שאנשים הלכו מכות לידי וברחתי הצידה, כי לך תדע מה הם יכולים לעשות לי".
אמא שלך יודעת שאת ממשיכה לצאת למסיבות טבע?
"נראה לך? אני מספרת שאני יוצאת עם חברות. מה היא יכולה לעשות?"
השימוש בגראס בקרב נערים שבאים למסיבות טבע הפך לעניין שבשגרה. "כמעט כל מי שאני מכירה עישן או מעשן גראס", אומרת ר' (16) ממושב בשרון, גם היא חובבת של מסיבות טבע. "בחטיבה רובנו עוד עישַנו נייס גאי, כי הוא היה זול. היו כאלה שזה עשה להם סרטים - הקאות, בחילות, פרכוסים. זה היה מפחיד. אז די מהר עברנו לגראס. אנחנו מתארגנים כמה חברים ביחד וקונים גראס".
איפה?
"זאת לא בעיה, אתה תמיד יכול למצוא מישהו שיקנה לך. עכשיו יש גם אפליקציה שבה אפשר לקנות גראס או חשיש באנונימיות מאנשים שמוכרים. יש כאלה שלא מוכנים למכור לקטינים כדי לא להסתבך, אבל לרוב המוכרים זה לא מפריע".
גם ע', הדי.ג'יי בן ה־15, קונה גראס באמצעות האפליקציה. "תלמידי תיכון היום לא מעשנים סיגריות, הם עוברים ישר לגראס. היום, עם האפליקציה, זה מאוד קל".
מדובר באפליקציית מסרים מיידיים, דמוית ווטסאפ, שמאפשרת לתקשר ולהקים קבוצות באנונימיות מוחלטת. אחת הקבוצות הסגורות באפליקציה מאפשרת מכירה וקנייה של קנביס, וחלק מהסוחרים מציעים אפילו משלוח עד הבית. כדי להגיע לסוחר מצטרפים לאחת הקבוצות, ובה מתגלה ערוץ קניות שלם, הכולל גם תמונות וחוות דעת (מטעם הסוחרים עצמם) ומחיר מדויק. ניתן לשלוח לסוחר "הודעה סודית" ולהסביר לו במה הם מעוניינים.
הסוחר מבקש את שם הפונה, כפי שהוא מופיע בפייסבוק, וצילום תעודת זהות לצורכי זיהוי. כך הוא מוודא שלא מדובר בשוטר. ברגע שהפונה עובר את הסינון הראשוני, הוא עובר לשלב הבא, שכולל תיאום של מועד ומיקום המפגש.
"רוב הסוחרים כותבים שהם מוכרים רק לבני 18 ומעלה, אבל יש כאלה שזה לא משנה להם", אומר ג'. "תכלס, לא בעיה למצוא חבר מעל גיל 18 ולקנות איתו. אני גם יודע על כאלה שמזייפים צילום של תעודת זהות ומשנים סיפרה בתאריך הלידה".
גם בארגון מסיבות הטבע ובשמירה על סודיותן תופסות הרשתות החברתיות מקום מכריע. "מסיבות כאלה עוברות בעיקר באמצעות שמועות מחברים ובקבוצות סגורות בפייסבוק", מספר ג'. "אם מישהו רוצה להצטרף לקבוצה בפייסבוק, המנהלים מאשרים אותו רק אחרי שהם מוודאים שהוא לא מתחזה או שוטר. גם בקבוצה עצמה פחות מנדבים פרטים, ורק ביום המסיבה מתחילים להעביר הודעות בווטסאפ. המיקום של המסיבות משתנה לפעמים גם שעה לפני, אם יש שמועה שהמשטרה אמורה להגיע".
ע': "לכל מסיבה, המארגן פותח קבוצת ווטסאפ שהוא המנהל שלה. הוא מצרף רק את מי שהוא מחליט, אחרי שהבין שהם באמת בעניין, ולא ערסים שיעשו בלאגן או שוטרים. בקבוצה מעדכנים כמה עולה כרטיס ואיזה די.ג'ייז ינגנו.
"את ההכוונה לאן להגיע נותנים ממש לפני המסיבה. ברור לכל מי שנמצא בקבוצה שאסור לו לשתף אף אחד במה שהולך להיות במסיבה. אחרי המסיבה, הקבוצה נסגרת".
• • •
מחיר כניסה למסיבת טבע נע בין 50 ל־200 שקלים - תלוי בגודל ההפקה, במספר הדי.ג'ייז ובאורך המסיבה. מספר המשתתפים נע בין 200 במסיבות הקטנות ל־1,500 בגדולות, כך שההכנסה הכוללת של המארגנים יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים. חלק מהכסף הולך לדי.ג'ייז, לאנשי תאורה והגברה ולמאבטחים. ע' מספר שעל מסיבת טבע שנמשכת ארבע שעות הוא מקבל כדי.ג'יי סכום שנע בין 1,200 ל־1,600 שקלים. אם החגיגה נמשכת מעבר לארבע שעות, הסכום מטפס גם ל־2,500-2,000 שקלים.
א' (17) מאזור השרון מפיק מסיבות טבע מאז היה בכיתה ט'. "התחלתי כיחצן של מסיבות במועדונים, עוד כשהייתי בכיתה ח', ודי מהר הבנתי שזה לא משתלם. מסיבות במועדונים הן יקרות וקשה לשווק אותן. מסיבות טבע, לעומת זאת, יותר קל לארגן ולשווק, כי הן פחות יקרות. אלה מסיבות שמיועדות לבני נוער וצעירים מגיל 13 עד 22. לפעמים עושים חלוקת גילאים, ולפעמים לא".
א' מעסיק בני נוער שמשמשים יחצני מסיבות ופועלים בעיקר בווטסאפ, בסנאפצ'ט ובפייסבוק. "הם מקבלים עבור העבודה שלהם כניסה חינם ו־10 שקלים על כל אדם שמגיע.
"את הלוקיישן למסיבה אני קובע בדרך כלל בשבת. אני נוסע ומחפש אזורים שוממים ושטחים מבודדים. ארגנתי כבר מסיבות בבצרה ובעין חפר, ליד פתח תקווה, בראש העין, באבו רבאח וביער נירית. אני מארגן הפקה שלמה ומשלם לכולם בשחור, כי אף אחד לא רוצה שיקשרו אותו למסיבות האלה. אני מביא די.ג'ייז ואנשים שידאגו לתאורה ולהגברה".
לדברי א', המאבטחים במסיבות הם בדרך כלל "חבר'ה בני 23-22, שמתאמנים במכון ונראים גדולים. הם רק שומרים שלא יעשו בלאגן. בכניסה הם רק בודקים שאין נשק או סכינים. סמים לא בודקים, ולא פותחים לך את קופסאות הסיגריות לראות מה החבאת".
ומה מחביאים?
"בעיקר גראס. בני נוער לא מסתדרים עם חשיש. אם יש מסיבה משולבת עם צעירים בני 20 ויותר, רץ שם לפעמים MD (MDMA - החומר הפעיל באקסטזי; י"מ) ואסיד. בני נוער לא באמת יכולים להרשות לעצמם את הדברים האלה, אז זה פחות הולך שם".
האלכוהול, כמובן, נשפך כמים. "יש מסיבות, לא אלה שאני מארגן, שאליהן מגיעים גם ילדים בני 15-14, ויש בהן בר, שכולל בעיקר וודקה ובירות. ברוב המסיבות מי שמגיע מביא איתו את האלכוהול ומתדלק בחוץ.
"במסיבה לפני שנתיים כמה ילדים נתנו לילדה בת 14 וחצי לשתות וודקה. כשהיא היתה שיכורה, הם לקחו אותה לשיחים והתנפלו עליה, התחילו לגעת בה ולדחוף לה כל מיני דברים. היא לא ממש יכלה להתנגד, כי היתה שיכורה לגמרי. שמעתי על המקרה אחרי שהוא קרה. הילדה לא הלכה למשטרה.
"אתה תמיד יכול לראות במסיבות האלה ילדים שמקיאים ומתבוססים בקיא של עצמם. היו גם מקרים של ילדים שאחרי שהם עישנו גראס נכנסו לסרט רע של שעתיים. שמעתי על ילד שזה קרה לו ונמצא מאז בטיפולים פסיכולוגיים.
"הקטע הוא שאנחנו מדברים על ילדים בני 16-13, שחלקם משתמשים בסמים ושותים אלכוהול בפעם הראשונה. הם לא יודעים להתנהל עם אלכוהול וסמים, ותמיד יגזימו ויהיו בטוחים שהם שולטים במצב".
ההורים שלך יודעים אילו מסיבות אתה מפיק?
"בטח. אני רק מתעסק בארגון של המסיבות, לא מספק למשתתפים כלום. הם מביאים בעצמם ולוקחים ומעשנים מה שהם רוצים".
• • •
"בשנים האחרונות הקנביס זוכה ליחסי ציבור טובים", אומרת ד"ר נצ"מ (בדימוס) סוזי בן ברוך, לשעבר קצינת הנוער הראשית במשטרת ישראל. "מדברים על אי הפללה, וזאת הסיבה העיקרית לעלייה בשימוש בו בקרב בני נוער. אי הפללה אין פירושה שהקנביס חוקי, אבל ההתלהבות מהמהלך גורמת לבני נוער להבין שעוד מעט יהיה מותר להשתמש בקנביס, והוא יהיה חוקי. לכן הם לא נרתעים. נדמה שכל המאבק של הרשות למלחמה בסמים הולך פה לאיבוד".
ברשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול מצביעים על סיירות ההורים שהקימו בניסיון להילחם בתופעות של בני נוער שמשתכרים וצורכים סמים. הסיירות, שהראשונות שבהן הוקמו בשנת 2002, פועלות על בסיס התנדבותי בשיתוף פעולה בין הרשות המקומית, מציל"ה והרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול, ומספרן עומד כיום על יותר מ־150. הבעיה היא שלנוכח ההשתכללות המתמדת של האמצעים הטכנולוגיים ושל דרכי ההסתרה, נראה שהסיירות כלל לא מדגדגות את בני הנוער: למסיבות הטבע, למשל, שנערכות במקומות מרוחקים ומבודדים, הן כלל לא מגיעות.
"מדובר בסיירות שמסתובבות רק בסופי שבוע, ורק בגינות, בפארקים ובמסיבות גדולות בערים", אומר עופר סלומון מהוד השרון, שהקים סיירת משלו. "הם נותנים מענה בעיקר לילדים שיכורים, מזמינים את הוריהם לקחת אותם ומסבירים להם את ההשלכות של צריכת האלכוהול והסמים. זה מעשה מבורך, אבל לא מספיק. התחושה שלי היא שיותר חשוב להם להיות חברים של הילדים".
סלומון (50), בעל משרד תיווך, עוסק בהתנדבות בסיוע לנוער במצוקה, ואף הקים סיירת משלו בעיר מגוריו. "החלטתי להקים סיירת אחרי שראיתי עד כמה הנערים האלה זקוקים לעזרה.
"אני לא עוסק בפעילות הסברה, אלא ממש יוצא לשטח לטפל בבני הנוער. מטרת הסיירת שלי היא אחת: להילחם בתופעת האלכוהול והסמים בקרב הקטינים בעיר".
הוא לא מסתובב רק ברחבי הוד השרון, אלא מגיע גם ליערות ולחורשות. "הייתי בהרבה מקומות שבהם התקיימו מסיבות טבע, כמו אבו רבאח, הירקון, יער נירית ויער מתן, רמות השבים, גבעת ח"ן וכפר אבו קישק.
"במסיבות האלה אין מאבטחים, אין מבוגר אחראי, ואין מי שדואג לילדים. הסכנה הגדולה היא שאם קורה להם משהו, אף אחד משירותי ההצלה - רכב כיבוי אש, אמבולנס או ניידת משטרה - לא יכול להיכנס לשטח, אלא אם כן מדובר ברכב 4x4.
"היום כבר הגעתי למצב שבו בני הנוער מתקשרים אלי בשעת צרה ואומרים לי, 'עופר, בוא לעזור לנו'. הרמתי ילדים מהקיא של עצמם כשהם שכובים על האדמה, ראיתי ילדים שקפצו למדורה מהסוטול של הסמים והאלכוהול, ודאגתי לפנות אותם לבית חולים עם כוויות בכל הגוף. היו גם נערות שנוצלו מינית כשהיו מסטוליות ושיכורות, ולא מודעות בכלל למה שקורה סביבן.
"במצבים כאלה אני מתקשר להורים, מזמין אמבולנסים ומלווה את הילדים לבית החולים. אני מפעיל דף פייסבוק שנקרא 'הורים תתעוררו', כדי להעלות את המודעות לנושא. אלה דברים שהורים כלל לא מודעים להם, או יותר נכון, לא רוצים להיות מודעים, כי יותר נוח לחשוב שזה קורה לילדים אחרים, ולא לילדים שלך.
"מאוד נוח לשייך את זה לנוער עברייני, אבל חשוב שיבינו שמדובר בילדים טובים, שזאת צורת הבילוי שלהם, שלעיתים נעשית בגלל לחץ חברתי או מתוך מצוקה כלשהי".
עופר סלומון, מסייע לנוער במצוקה. "הסכנה הגדולה היא שלשירותי ההצלה אין גישה לשטחים האלה" // צילום: יהושע יוסף
"בני הנוער מחפשים ליהנות, לבלות וגם לבדוק את הגבולות", אומר ק' (51), ששימש בעבר מתנדב בסיירת הורים ופרש לפני כשנה לאחר שהתאכזב מתפקודה. "המציאות דחפה אותם לשוליים, למקומות מרוחקים ומסוכנים, לפרדסים וליערות חשוכים ולחופי ים מבודדים, שם אף לא אחד משגיח עליהם. במקומות האלה הם שותים בכמויות ומשתמשים בסמים.
"בדיוק לנישה הזאת פלשו עשרות מארגני מסיבות, שהקימו תעשייה של ממש, ורובם עורכים מסיבות בתנאים נוראיים, תוך ניצול ציני של הילדים ומכירת האשליות שבמסיבות האלה, הכל מותר.
"לאחרונה שמעתי שהתקיימו שתי מסיבות טבע של ילדים בכיתות י'. היו שם המון סמים ואלכוהול, שהוחבאו היטב. צריך להבין שבני הנוער למדו את תורת ארגון מסיבות הטבע מהבוגרים יותר, והדור החדש עולה על קודמו בהסתרה, בתחכום וביכולת להשיג את הסמים והאלכוהול.
"סיירות ההורים הן עלה התאנה של הרשויות. להסתובב בגינות ציבוריות ובמועדונים בעיר זה נחמד, אבל הבעיה הגדולה היא שהילדים יוצאים מהעיר. הם נוסעים ליערות ולחורשות שסיירות ההורים לא מכירות או מודעות להם. התפיסה לגבי האזורים מחוץ לעיר היא ש'זה לא האזור שלנו, ולכן לא באחריותנו'.
"זאת גם לא אחריות בלעדית של ההורים, מה גם שההורים לא מסוגלים לקחת את זה תחת אחריותם. בנוסף, אין שיתוף פעולה בין הגורמים - מערכת החינוך, המשטרה והרשויות. אין אכיפה ואין חקיקה. יותר מזה: כל אחד מפיל את האחריות על האחר. מערכת החינוך מתנערת ואומרת שזה לא באחריותה - תראה לי מנהל תיכון אחד שבנוסף למה שהוא מתמודד איתו במסגרת בית הספר, ירצה עכשיו להתעסק גם במסיבות סמים ואלכוהול שמתרחשות הרחק מבית הספר. זה אומר לזמן הורים ולנקוט צעדים נגד התלמיד - דברים שמבחינתו עושים שם רע לבית הספר שלו.
"המשרד לביטחון הפנים, שבעבר לקח חסות על סיירות ההורים, נעלם בסוף 2010, אחרי שהפיק כנס וחוברת הדרכה. למה כל אותם אנשים חשובים לא יושבים וחושבים על המטרות ועל הפעילות של סיירות ההורים? למה תוכניות הפעולה לא מתעדכנות בהתאם לשינויים שעוברים על בני הנוער? לאף אחד אין תשובות אמיתיות ורציניות.
"הדבר הנכון לעשות הוא שיתוף פעולה של כל הגורמים - משטרה, מערכת החינוך, הורים, אכיפה וחקיקה. כשאתה לוקח את המקשה הזאת ועוטף בה את הילדים, סיכויי ההצלחה יהיו גבוהים יותר. לצערנו, זה לא קורה".
yanivma@israelhayom.co.ilתגובות: "האירועים מחייבים חשבון נפש"
מהרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול נמסר: "ביום ראשון השבוע, בעקבות מותו של משה אשכנזי במסיבת הטבע ביער אליקים, שיגר מנכ"ל הרשות, איתן גורני, מכתב למפכ"ל המשטרה, ובו כתב: 'האירועים הטרגיים מחייבים את כולנו בחשבון נפש ביחס לפעולות הנעשות כדי למנוע את המשכה של תופעת מסיבות הטבע, על כל הסכנות שבהן'.
"בניגוד לשמן, מסיבות אלה רחוקות מרחק מזרח ממערב מכל דבר טבעי, ואינן אלא אירועים שבהם צעירים מתקבצים, הרחק מעינן של רשויות אכיפת החוק, על מנת לצרוך, בין היתר, סמים מסוכנים ואלכוהול. האירועים חייבים להדליק נורה אדומה, מפני שהסכנה נוכחת כאן מדי סוף שבוע. סכנת הרעלה, סכנת אלימות, תאונות דרכים, עבירות מין ואף סכנת מוות.
"אנחנו ברשות עוסקים בהסברה בבתי הספר, בצבא, באוניברסיטאות, אבל חשוב שגם האכיפה תיעשה בצורה אינטנסיבית יותר. מדובר באירועים רבי משתתפים, שנערכים ברשות הרבים, ושכרוכה בהם הפרת החוק. אנו מבקשים ממשטרת ישראל להדק את פיקוחה באזורים שבהם נערכות אותן מסיבות סמים ואלכוהול. במידה ולא קיבלו אישור כנדרש, יש למנוע את קיומן ולפזרן אם החלו. יש צורך במדיניות של אפס סובלנות, על מנת למנוע את הסכנה ולהציל את הקורבנות העתידיים'.
ממשטרת ישראל נמסר: "המשטרה פועלת לסיכול מסיבות טבע הנערכות ללא אישורים, לנוכח הסכנה הטמונה בהן עקב פוטנציאל רב של שימוש בכימיקלים, סמים ותחליפי סם מסוכנים וצריכה מרובה של אלכוהול. מעבר לעובדה כי עורכי המסיבות מפרים את החוק בכך שאינם מקבלים את אישור המשטרה כנדרש, המשטרה מבצעת כל העת פעילות מניעה ואכיפה, הן במישור הגלוי והן במישור הסמוי. פעילות זו מתמקדת באיתור מודיעיני של המסיבות והמארגנים שלהן, ומובילה פעמים רבות למניעת קיומן או להפסקתן.
"נציין כי כמו בכל אירוע המוני המתקיים תחת כיפת השמיים, מסיבות טבע מחייבות עמידה בתנאי הרישוי. משטרת ישראל, ביחד עם גורמי האבטחה וההצלה כגון מד"א וכיבוי אש, מקפידה על עמידה של מארגני המסיבות בתנאי הרישיון על ידי הצבת כוחות שיטור לכל אורך האירוע, במידה והוא אושר כחוק, בהתאם לקריטריונים. במקרים שבהם נודע למשטרה על אירוע המתקיים ללא רישיון, פועלת המשטרה בנחישות עד כדי הפסקת האירוע והעמדת המארגנים לדין.
"כמו המאבק בכל תופעה חברתית שראויה להוקעה, בפרט בקרב קטינים הלוקחים חלק בפעילות המתבצעת בניגוד לחוק, הדרך למיגורה כרוכה בשיתוף פעולה רב־מערכתי, הכולל הסברה משמעותית במוסדות החינוך, השגחה ובקרה על ידי ההורים, פיקוח על בני הנוער והצבת גבולות, וכן באכיפה ובפעילות נחושה של הרשויות לאורך זמן ובהתמדה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו