ביום רביעי, 19:30 בערב שעון ישראל, שתי מדינות אירופאיות יעצרו הכל לטובת משחק כדורגל. לא מדובר בשמינית גמר ליגת האלופות, גם לא משחק ליגה, אפילו לא גביע, למעשה המשחק אינו רשמי בכלל. סן מרינו תארח אנדורה למשחק ידידות בין שתיים מהנבחרות הגרועות בעולם, וההתרגשות בשיאה.
למה הן מתרגשות כל כך? ובכן השתיים – המדורגות 202 ו-203 בדירוג פיפ"א שמונה 209 מדינות – לא ניצחו משחק כלשהו – מוקדמות או ידידות - מאז 2004. 13 שנים חלפו מבלי שחוו את התחושה לשמה עוסקים בספורט. הרצף של סן מרינו עומד 74 הפסדים רצופים, מאזן נאה יחסית לעומת 86 משחקים ללא ניצחון בו מחזיקה אנדורה. "אנחנו מודעים לזה היטב, אבל קחו בחשבון שאנחנו מדינה של 30,000 תושבים עם נבחרת של 30 שחקנים שהם אוהדים", אמר מאמן סן מרינו פייראנג'לו מנסרולי לקראת ההתמודדות. יריבו, מאמן אנדורה קולדו אלבארס, השיב: "הרצף השלילי הזה משפיע על כולנו והגיע הזמן לשים לו סוף".
מאמן סן מרינו, פיירנאג'לו מנסרולי. ציפיה בת 13 שנה // צילום: Getty Images
מהרגע שבו הוחלט לקיים את המפגש הראשון אי פעם בין הנמושות, בדצמבר של השנה שעברה, ובמטרה להתכונן להמשך מוקדמות המונדיאל, מתנהלת בין השתיים מלחמת סייבר חיננית. בחשבון הטוויטר של סן מרינו הגדירו את המפגש כ"גמר אליפות העולם", הכינו כרזה לקראת המשחק והדגישו בכותרת: "הזדמנות לניצחון ראשון מזה 13 שנים".
האנדורים השיבו עם ההאשטג: "אם מפסידים לא חוזרים הביתה", סן מרינו ענתה: "אין לכם סיכוי, אתם מתים". בעמודי הנבחרות ברשתות החברתיות סופרים את הימים לאחור, מדווחים על כל זימון, אימון ומסיבת עיתונאים כאילו לא היה זה בסך הכל משחק ידידות זניח.
וזה היופי בכדורגל. סן מרינו ואנדורה לא זוכות לעיתים קרובות לפגוש יריבה בקנה המידה שלהן, לשחק בידיעה שניצחון אפשרי לשני הצדדים באותה מידה. לראשונה ניצחון אחד בלבד ב-138 משחקיה, בעוד שלשנייה שלושה ב-139 משחקים. לכן, ברביעי, כל דירוגי פיפ"א, מאזני עבר, הרשמיות והפורמליות יזרקו לפח במשך 90 דקות שיכולות להסתיים עם גאולה. "יש פה הזדמנות אדירה" אמר מנסרולי; "זה הזמן להפוך את המגבלות שלנו ליתרון" הגיב אלבארס. כל שנותר הוא לאחל הצלחה לשני הצדדים ולהתפלל שלא יקרה הגרוע מכל: תיקו.
