מדהים: החברות הכי נאמנות – שלא נפגשו מעולם

בכל שנה, סילביה פרקינס בת ה-88 מאנגליה מצפה בקוצר רוח לכרטיס ברכה לחג המולד מחברתה לעט הוותיקה, ליסה קרול בת ה-89 מגרמניה. בכרטיס האחרון שלה כתבה קרול לפרקינס: "סילביה היקרה, שנה נוספת הסתיימה ואנחנו מבוגרות בשנה, 88 ו-89 שנים בהתאמה. את סבתא רבה, ואני סבתא רבה ליושי, הכלב החדש של נכדי יונס ואשתו. 2024 הייתה שנה טובה, עם בריאות טובה. אני בביתי. לך ולמשפחתך, חג מולד שמח ושנת 2025 בריאה. באהבה, ליסה".

פרקינס, המתגוררת בלונדון, מחליפה כרטיסי ברכה לחג המולד עם קרול מאז 1948 – כלומר, זה 76 שנים. בהתחלה הן שיתפו פרטים על חייהן דרך מכתבים, אך עם הזמן, ההתכתבות שלהן הצטמצמה להחלפת ברכות חג המולד שנתיות. "זה כרטיס ברכה אחד בשנה – אבל כשאני מקבלת את כרטיס חג המולד הזה, אני חושבת: הידד, היא עדיין חזקה", אמרה פרקינס.

חברותן החלה כפרויקט בית ספר אחרי מלחמת העולם השנייה, כשפרקינס הייתה בת 12. כחלק מהפרויקט, היא וחבריה לכיתה שלחו כרטיסים לתלמידים בבית ספר גרמני. בניגוד לחבריה לכיתה, פרקינס המשיכה לכתוב לקרול לאחר סיום הלימודים והפרויקט, בעידודה של אִמהּ. למרות שמעולם לא נפגשו פנים אל פנים, או אפילו דיברו בטלפון, שתי הנשים שמרו על הקשר במשך למעלה משבעה עשורים.

"לא היו לנו רשתות חברתיות. זה היה עט ונייר, נכון?", העירה פרקינס והוסיפה: "יש לי התמדה, והיא כנראה הייתה אותו הדבר". לכבוד יום ההולדת ה-50 של פרקינס תוכנן ביקור ראשון – אך הוא לא התקיים לבסוף, לאחר שבעלה של קרול חלה.

במהלך השנים, ההתכתבות הפכה לחלק בלתי נפרד מחייהן של שתי הנשים. למרות שהמרחק הפריד ביניהן פיזית, אותן מילים ספורות בחג המולד הן סמל לחברות שעמדה במבחן הזמן, המדגימה את כוחם של קשרים אנושיים לחצות גבולות וזמן.

פרקינס ציינה שהיא אינה דוברת גרמנית, אך תמיד העריכה את האנגלית המושלמת של קרול. הן מעולם לא דנו במלחמה – נושא רגיש בהתחשב בהקשר של ההתכתבות שלהן, שהחלה אחרי מלחמת העולם השנייה. "למרות שמעולם לא נפגשנו או שמענו אחת את קולה של השנייה, חברותנו נמשכה שנים", אמרה פרקינס. היא תיארה את הכרטיסים מקרול כ"חלק מחייה".