חלומו המוצהר של סאלח מוחמד אל־עארורי, ראש מפקדת חמאס שפעלה עד לאחרונה בטורקיה, האיש שטיפח והישקה מרחוק במשך שנים את ערוגות הטרור בתחומי יהודה ושומרון, הוא להביא את "חמאס גדה" לייצור עצמי של רקטות. המודל שלו הוא מודל עזה - "מייצרים ויורים".
גם לילדים הפלשתינים שהצטלמו בחודשים האחרונים על הר הבית בירושלים עם רובי דמה ובמדי חמאס שתואמים את מידתם יש חלום: להיות שאהידים עם רובים אמיתיים. בין שני החלומות הרעים הללו נרקמת המציאות בדמותו של תת המקלע קרלו והמחרטות הרבות שמייצרות אותו ברחבי יהודה ושומרון.
החודשים האחרונים לימדו עד כמה הוא נפוץ; עד כמה קל ייצורו ועד כמה רווח השימוש בו בפיגועים האחרונים. מאז תחילת השנה סגר צה"ל 23 מחרטות כאלה ותפס בהן יותר מ־200 כלי נשק. העובדה שכמחצית מהנשקים שנתפסו, יוצרו עצמאית על ידי הפלשתינים ולא היו תקניים - אינה גורעת מיעילותם ומקטלניותם.
המחבלים שרצחו את בני הזוג הנקין השתמשו ברובי קרלו מאולתרים. שני המחבלים שביצעו את פיגוע הדמים במתחם שרונה, שגבה את חייהם של ארבעה, השתמשו אף הם ברובי קרלו מאולתרים שיוצרו במחרטות באזור חברון. גם לוחמת מג"ב הדר כהן שנהרגה בחודש פברואר האחרון ליד שער שכם בירושלים, נורתה למוות על ידי מחבל שהשתמש בתת המקלע המאולתר, אף הוא מפס הייצור הפלשתיני העצמי. חודש אחר כך, כששוב ירו מחבלים (תושבי קבטיה שליד ג'נין) על שוטרי מג"ב באזור שער שכם בירושלים, התברר שפעם נוספת נעשה שימוש בקרלו.
הידע לייצור רקטות כבר קיים, השאלה היא בנוגע ליכולת הייצור. מחרטה שנתפסה באזור יו"ש // צילום: דובר צה"ל
הפלשתינים שמייצרים בשטחים מטעני חבלה, רימונים ואקדחים, מייצרים אפוא לאחרונה בקצב מוגבר גם את רובה הקרלו, ש"זכה" בשם החיבה הזה כמעין מחווה לקרל גוסטב השבדי, הוותיק והתקני, שהיה כנראה מקור השראה לייצורו. הקרלו מיוצר לא פעם מחלקי נשק ישנים, מחלקי צינורות מתכת, בדרך כלל צינורות השקיה, ובעזרת מכונה לכיפוף פח ומתכת. והוא אינו כלי נשק חדש בזירה.
מחזיקים נשק בבית
ב־2012, כך פירסם לאחרונה הפרשן הצבאי של "הארץ" עמוס הראל, במסגרת חקירה נגד שניים מתושבי לוד שסחרו באמצעי לחימה, הגיעה המשטרה בכוחות עצמה (ובסיוע של צה"ל) למחרטה בחווארה שמדרום לשכם. עד מהרה התברר כי המחרטה בחווארה, "שייצאה" נשקים גם לערביי ישראל, היתה רק קצה הקרחון.
עשרות רבות של מחרטות, באזור חברון, דרום הר חברון, שכם, ג'נין וקלקיליה כבר פעלו בשטח וייצרו מאות רובים. רבים מכלי הנשק הללו הגיעו אל המחבלים שיצאו בשנה האחרונה לבצע פיגועים. הקרלו הפך ל"רובה של האינתיפאדה השלישית". במחרטות שבהן יוצר הדגם המשופר, הותקן לקרלו קדח בקוטר תשעה מילימטרים והותאמה לו תחמושת.
בבתים פרטיים יוצר הקרלו בסטנדרטים נמוכים יותר. הדר כהן, למשל, נרצחה מירי קרלו "פשוט'' שהקנה שלו היה צינור מים ממתכת ושנבנה בעזרת מחסניות של M-16. מתפללים וחיילים ליד מערת המכפלה נפצעו בנובמבר האחרון, חלקם באורח בינוני וקשה, מירי רובה מאולתר שאותו הרכיב אכרם פייסל, תושב העיר, לאחר שצפה בסרטוני הדרכה באינטרנט. פייסל הציב את הרובה עם משתיק הקול על אדן החלון בביתו ומשם צלף באין מפריע על המתפללים והחיילים סמוך למערת המכפלה.
ככל שרבו הצלחות שב"כ וצה"ל לצמצם את הברחות הנשק לשטחים - הן נשק גנוב מתחום ישראל והן נשק מוברח מירדן ומסיני - גבר קצב ייצורו של הקרלו. אחרי רצח הדר כהן הגביר השב"כ את פעילותו והחל לספק מודיעין שוטף לצה"ל ולמשטרה על מחרטות שבהן מיוצרים כלי הנשק המאולתרים. התוצאה היתה פשיטות, כמעט שבועיות, על מחרטות בכל רחבי יהודה ושומרון. בעוריף ועינאבוס הסמוכים לשכם נעצרו ארבעה חשודים בני משפחה אחת והוחרמו ארבע מחרטות. אחת מהן מוקמה במסגרייה תמימה למראה, ובבור מסתור סמוך לה נמצאו חלקי קרלו מפורק. אחרת היתה משוכללת יותר והופעלה על ידי מחשב.
רק לאחרונה נתפסו בכפר דורא שבדרום הר חברון שלוש מחרטות לייצור כלי נשק. הן היו קשורות בעקיפין לאירוע שבו נרצח הרב מיכאל מרק מעתניאל. גם בקלקיליה שבצפון השומרון ובכפר סוואחרה הסמוך לירושלים נתפסו והוחרמו מחרטות. באפריל האחרון פשטו צה"ל והמשטרה על הכפר אבו דיס במזרח ירושלים והחרימו גם שם שתי מחרטות לייצור מטעני צינור וחומרי גלם להכנת מטענים ותחמושת. גם בעיר שכם, שמזוהה כמרכז לייצור עצמי של נשק, נתפסו מחרטות, וכך גם בכפר יעבד שבצפון השומרון.
במקום להחרים כלי נשק בודדים מתמקדים עתה גורמי הביטחון באיתור הסוחרים, היצרנים ומקומות הייצור שלהם. גורמי ביטחון אומרים ל"ישראל השבוע" כי המודיעין שמביאים השב"כ וגורמים נוספים ובעקבותיו הפשיטות המוצלחות על מקומות לייצור כלי נשק בשטחים שבתחום הרשות הפלשתינית, ממחישים את הצורך בהמשך חופש הפעולה הביטחוני של ישראל בכל רחבי יהודה ושומרון. "אילו היתה מתקבלת דרישת הרשות הפלשתינית מישראל לחדול או לצמצם משמעותית את הפעילות בשטחי A, לא היה אפשר להגיע אל המחרטות ואל מקומות הייצור של כלי הנשק שמפגעים בפועל, או מפגעים בפוטנציה, עשו או התכוונו לעשות בהם שימוש", מדגישים אותם הגורמים.
במערכת הביטחון מעריכים כי הפלשתינים מחזיקים בבתיהם ברחבי הגדה ומזרח ירושלים לפחות 10,000 כלי נשק קל - אקדחים, רובים ותת מקלעים. במחנות הפליטים ברחבי הגדה מחזיקות מיליציות של פת"ח וחמאס בנשקים רבים. בשועפט שבמזרח ירושלים רווח מאוד השימוש בנשק חם, הן במסגרת שמחות וחתונות, הן במסגרת ירי תועה לעבר שכונת פסגת זאב והן במסגרת התנגדות לכוחות הביטחון - משטרה ומג"ב, שמעת לעת פועלים במחנה. הארסנל הבלתי מורשה בשטחי הרשות ובמזרח ירושלים כולל גם נשק גנוב או נשק שנרכש מגורמים עברייניים. מחיר רובה בשוק השחור הישראלי נע כאמור בין 40 ל־50 אלף שקלים. אקדח עולה כמחצית המחיר ורימון - כמה אלפי שקלים בלבד.
נשק בייצור עצמי שנתפס בשטחים. הפך לפופולרי בקרב גורמי הטרור // צילום: תקשורת שב"כ
המידע המודיעיני על המחרטות מגיע ממקורות רבים ומגוונים. כך למשל, נעצרו לפני חודשים אחדים ליד ערד שני פלשתינים, לאחר ששוטרים, על בסיס מידע מודיעיני מוקדם, איתרו נשק מוסלק בתא המטען של רכבם. התפיסה הובילה להמשך חקירה ובעקבותיה למקורו של הנשק במחרטה בדרום הר חברון.
בחברון ובבית לחם נעצרו פלשתינים שהחזיקו בחמישה רובי ציד ובאקדח. גם חקירתם תרמה להבנת תהליך הייצור העצמי של כלי נשק על ידי הפלשתינים. בצומת תפוח נמצא רובה מוסתר בכליו של פלשתיני. שני ערבים, האחד ישראלי והשני פלשתיני, תושבי חיזמה וענתא, נעצרו לפני שלושה חודשים על ידי המשטרה, במחסום א־רם, כשברשותם נשק מאולתר מסוג קרלו. ברשות השניים היו גם מחסנית ותחמושת.
מידע מעזה לגדה
את הקלות הבלתי נסבלת שבה יכולים מחבלים פלשתינים או מחבלים מקרב ערביי ישראל להשיג כלי נשק, אפשר להמחיש דרך שני אירועים: האחד כמעט התרחש בחודש אפריל האחרון בבית כנסת בעכו, והשני התרחש בחודש נובמבר האחרון בקלנדיה והסתיים למרבית המזל ללא נפגעים לכוחותינו.
ב"כמעט אירוע" הראשון השיג מהדי בסל תושב ג'דיידה שבגליל המערבי, תמורת 7,300 שקלים, תת מקלע מאולתר ומחסנית. כתב האישום שהוגש נגדו מייחס לחוליה שאליה השתייך כוונה לבצע פיגוע בבית כנסת בעכו, וזאת בהשפעת פיגוע הדקירות והירי בבית הכנסת בהר נוף בירושלים (נובמבר 2014) שבו נרצחו חמישה בני אדם.
באירוע השני פתחו תושבים חמושים במחנה הפליטים קלנדיה באש לעבר כוחות הבטחון, שבאו להרוס את ביתו של מוחמד אבו שהין. אבו שהין הוא רוצחו של דני גונן בפיגוע הירי סמוך לדולב, לפני יותר משנה. כוח דובדבן שאיבטח את ההריסה השיב באש והרג שלושה מהם. האירוע לווה בהפרות סדר קשות ובהשלכת בקבוקי תבערה ומטענים, אף הם מפס הייצור הפלשתיני.
כמה שבועות קודם לכן הצטלמו ליד אותו בית עשרות רעולי פנים, כשהם אוחזים בידיהם אקדחים ונשקים מאולתרים אך גם תקניים (כמו M-16). הם השתייכו לגדודי אל־אקצא של פת"ח והבטיחו לעיתונאי אוהד חמו מערוץ 2 - וגם קיימו - שצה"ל יצטרך להרוג אותם קודם שיהרוס את בית הרוצח. במועד אחר עצרו כוחות הביטחון את חוסאם אשהב מקלנדיה. על פי כתב האישום שהוגש נגדו, אשהב מכר רובה קרלו לעבד אל־חרוב, שיחד עם מחבל נוסף ירה על אוטובוס בשכונת רמות בירושלים בחודש מארס האחרון.
ההצלחות האחרונות בתפיסת מחרטות לייצור כלי נשק אינן מביאות את כוחות הביטחון למנוחה על זרי הדפנה. כמות כלי הנשק שכבר יוצר, נגנב או הוברח, ש"השטח" מחזיק ברשותו רבה מאוד. מעבר לכך קיימות ידיעות מודיעיניות מדאיגות על אודות כוונה של גורמי טרור לייצר לא רק רובים אלא גם רקטות, כדי להשתמש בהן נגד ישראל - על פי "שיטת ערורי", כפי שהדבר נעשה כבר שנים מעזה. אין מדובר בחלומות באספמיה. בעבר כבר נורו או שנעשו ניסיונות לירות מעט רקטות מתחום הגדה לעבר יישובים בישראל. ב־2006, למשל, נעשה ניסיון כושל לירות רקטה מטול כרם על היישוב בת חפר שבשרון. באוגוסט 2014 עצר שב"כ 93 פעילי חמאס שנחשדו בהקמת תשתית טרור בגדה ובתכנון הפיכה ברשות הפלשתינית.
מעבר לרובים, לאקדחים ולתחמושת רבה נתפסו אז בידי ההתארגנות שבעה מטולי רקטות. בביתוניה חשפו כוחות הביטחון לפני שנים אחדות בית מלאכה לייצור קסאמים, ובתקופת האינתיפאדה השנייה נורו כמה פצצות מרגמה מגיזרת בית לחם לעבר שכונת גילה בירושלים. באותה תקופה גם אותרו מבעוד מועד, באותה גיזרה, רקטות שהיו מוכנות לשיגור לעבר גילה. היום, אומרים במערכת הביטחון, ממשיכה להתקיים העברת מידע מעזה לגדה, על אודות תהליך ייצור הרקטות, ולכן השאלה אינה הידע, שכבר קיים, אלא יכולת הייצור בפועל של הרקטות.
בינתיים נמשכת הירידה במספר הפיגועים הקשים. פעילות זרועות הביטחון, ובכלל זה החרמת מחרטות הנשק, תורמת לה רבות: בארבעת החודשים האחרונים (אפריל־יולי) נרשמו ברחבי ישראל והשטחים 32 אירועי טרור קשים, לעומת 102 פיגועים קשים בארבעת החודשים שקדמו להם (דצמבר־מארס), ולעומת 100 פיגועים קשים בחודשיים הראשונים לגל הטרור (אוקטובר־נובמבר 2005). בגל הטרור האחרון נרצחו 40 בני אדם ונפצעו 425 איש, 40 מהם באורח קשה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו