לא מעט בעלי כלבים מאמינים כי זה נכון לתת לכלב שלהם מכה על האף כאשר הוא לא מתנהג יפה, סטיגמה ישנה מאוד שהגיעה לעולם מתיאוריה ישנה – תיאוריית האלפא.
על פי מאלף הכלבים בן אביטל, התיאוריה נוצרה על ידי החוקר רוברט שנקל, שהגה אותה בשנת 1947 לאחר שצפה בזאבים וגילה כי לקראת גיל 3, הזכרים הדומיננטיים בלהקה קוראים תיגר על ראש הלהקה ומנסים להכניע אותו. מי שמצליח לעשות זאת, הופך מנהיג הלהקה החדש, ומתייחס לשאר החברים בה בדיקטטורה קשוחה מאוד.
בהסתמך על התיאוריה הזו, אומר אביטל, אנשים רבים האמינו כי אם הכלב שלהם מרשה לעצמו למתוח את הגבולות, אז הוא רואה את עצמו כמנהיג הלהקה – אבל מה באמת עלינו לעשות? התשובה פשוטה: התנהגו כמנהיג הלהקה, והגיבו בהתאם.
מכיוון שאנחנו לא יכולים לנשוך או להכניע את הכלב שלנו, פעולת המכה על אפו של הכלב הפכה לנפוצה מאוד בקרב בעלי הכלבים. אביטל אמר כי ב-1986, חוקר ביולוגי בשם דיויד מאק ערך מחקר דומה לזה של שנקל, אך בקרב זאבים שחיים בטבע, ולא בגן חיות, כפי ששנקל בדק. כך, הוא גילה הרמוניה מסודרת, וממש לא דיקטטורה.
כתוצאה מהגילוי, שנקל חזר בו מהתיאוריה שלו, אך רבים מאלו שהכירו אותה המשיכו בשלהם ונתנו מכה על האף של הכלב שלהם בעזרת עיתון מגולגל או כף ידם.
הפעולה הזו לא מלמדת שום דבר, ונוסף על כך, היא אפילו מזיקה לו: באף הכלב ישנו איבר הרחה נוסף שנקרא יעקובסון (VNO), הממוקם בעצם הוומר הממוקמת בין האף לפה. מכה על האף מטשטשת באופן משמעותי את יכולת ההרחה של הכלב, שהוא החוש החזק ביותר שלו. הפעולה הזו לא הוכחה כמחנכת, אלא להיפך – היא התגלתה ככזו שפוגעת בתקשורת אל מול הכלב, ולכן יש להפסיק אותה לאלתר.
מה כן עלינו לעשות? אביטל מציע ללמד את הכלב שלנו מה כן מותר לו לעשות עוד לפני שתיגשו אליו ותאמרו לו מה אסור עליו. את העונשים תשאירו למאלף הכלבים שיגיע ויראה לכם איך לעשות את הדברים בצורה נכונה ומסודרת. אם צריך, אין באמת בעיה לתת לכלב שלנו עונש, הרי אי אפשר לעבוד רק בשיטה החיובית, אבל אם הכלב לא יודע על מה הוא נענש – הוא עלול לצאת מהתקרית הזו מתוסכל מאוד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנוView this post on Instagram
