דווקא בזמן המלחמה – העופות הדורסים מביאים חיבורים בינלאומיים: כנראה שכולם מכירים את יונת השלום, אבל בשנים האחרונות דווקא התנשמת היא זו שמביאה "שלום" למזרח התיכון.
בשנת 1983, בישראל החלה יוזמה להשתמש בתנשמות כמדבירות ביולוגיות בחקלאות, ש"הועתקה" לירדן ולרשות הפלשתינית ב-2002. שש שנים אחר כך, ב-2008, הפכה היוזמה למיזם לאומי בשיתוף שלושה משרדים ממשלתיים – משרד החקלאות ופיתוח הכפר, המשרד להגנת הסביבה והמשרד לשיתוף פעולה אזורי, בהובלת החברה להגנת הטבע וקרן הדוכיפת. הקפריסאים והיוונים "העתיקו" את המיזם ב-2015, והמרוקאים הצטרפו אליהם ב-2021.
תנשמות // צילום: איתי מזרחי - קק"ל
בשבוע שעבר התקיימה בקפריסין סדנה מיוחדת עם מוביל המיזם בישראל, פרופ' יוסי לשם מהחברה להגנת הטבע ואוניברסיטת תל אביב, ופרופ' אלכסנדר רולין מאוניברסיטת לוזאן שבשוויץ, בעוד ד"ר יואב מוטרו ממשרד החקלאות, איש הקשר המרכזי למיזם במשרד, נעדר עקב המלחמה ושירותו במילואים. הסדנה נועדה להדק את הקשרים בין המדינות בכל הנוגע לתנשמות, מכיוון שניתן ללמוד מההתנהלות של כל אחד מהשותפים למטרה הכללית של צמצום השימוש בחומרי הדברה החקלאות.
לדברי פרופ' לשם, בקפריסין הוצבו עד היום 1,200 תיבות קינון לתנשמות, והשימוש בחומרי הדברה במדינה ירד בכ-50%. "ראינו חשיבות גדולה להעמיק את הקשר עם קפריסין לאור ההצלחה שלה באי, שבו גם היו בעיות גדולות בנושא הציד וההרעלות, ושמעליו חולפת גם נדידה גדולה. מתוך שמונה תיבות הקינון שנבדקו ביום הראשון, ראינו שבשש מהן כבר הייתה דגירה, ושבכל תיבה היו שש-שמונה ביצים. הדגירה בישראל מתחילה ברובה כחודש וחצי מאוחר יותר", אומר פרופ' לשם.
ביומו השני של הביקור, זכו המשתתפים לבקר באזור החיץ בין קפריסין היוונית והטורקית המשתרע לאורך של 180 קילומטרים, שבו הוצבו 100 תיבות קינון לתנשמות – וגם שם הם הופתעו לראות אחוזי תפיסה גבוהים של התיבות, כאשר בחלק משמעותי מהתיבות נצפו נקבות דוגרות על 8-5 ביצים. לדברי פרופ' לשם, חלק מהתיבות הוסבו מארגזי תחמושת, נושא שנלמד בישראל ויושם באזור החיץ. "אנחנו רואים הווה חיובי ועתיד ורוד להשתמש בתנשמת כציפור המגשרת בין שני צדי הגבול, וכחיקוי למה שנעשה בין ישראל וירדן", סיכם. "אנחנו רואים כי התנשמת מחליפה את היונה כמבשרת השלום האזורי, ומוכיחה פעם אחר פעם כי לבעלי הכנף אין גבולות גיאוגרפיים. אני מאושר לראות את החזון קורם עור וגידים, ומקווה כי בעקבות המפגש, מדינות נוספות שרוצות לקדם חקלאות ידידותית לסביבה וללמוד את השיטות שפותחו בישראל ב-35 שנים האחרונות, יצטרפו למיזם".
המיזם הלאומי בישראל לשימוש בתנשמות ובבזים כמדבירים ביולוגיים בחקלאות החל לקרום עור וגידים ב-2008. מאז, הוא מלווה בצוותי ניטור בשמונה אזורים שונים בארץ – רמת הגולן, הגליל המערבי, עמק החולה, עמק יזרעאל, עמק בית שאן, השרון, יהודה והנגב. עד כה, הוא נחשב לסיפור הצלחה שהביא לצמצום השימוש ברעלים בישראל, והוא אף עתיד לצמצמו עוד, כיוון שמזונן העיקרי של התנשמות הוא מכרסמים, ומשפחה של תנשמות צדות בכל שנה כ-6,000-2,000 מכרסמים, בהתאם לגודל הטרף ומספר הגוזלים בתיבת הקינון. בכך, הן מפחיתות את הצורך לשימוש ברעלים מזיקים ומסוכנים לאדם ולסביבה. עד כה, הוצבו כ-5,000 תיבות קינון כאלו מצפון הארץ ועד לצפון הנגב.
