בשיתוף אמון הציבור
בתמיכת הקרן לתובענות ייצוגיות
אירועי 7 באוקטובר והמלחמה שפרצה הציבו בפנינו מציאות קשה שלא ידענו כמותה, ושחייבה התאמות כמעט בכל תחומי החיים. גם חברות תעופה זרות מיהרו עם תחילת המלחמה לעצור את פעילותן בישראל עד להודעה חדשה, וחברות שכן המשיכו לטוס התמודדו עם אי־ודאות יומיומית. היו גם לא מעט מקרים שבהם כרטיסים נמכרו במחירים גבוהים מאוד, לאחר שחברות שפעילותן לא נפסקה ניצלו את המצב ואת ההיצע הדל לעומת הביקוש הרב.
נתקלתם בבעיה צרכנית בתחום התעופה? פנו לאמון הציבור:
כל אלו הובילו את המחוקק להכניס תיקון בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) כדי לאפשר לחברות להתמודד עם האתגרים שיצרה המלחמה. בימי שגרה, החוק אמור לתת מענה לבעיות הקיימות בעולם התעופה: ביטול, איחור, או הקדמה של טיסות, אובר בוקינג, ועוד. בעיות אלו קיימות אצל לא מעט חברות תעופה בעולם, ולכן החוק הישראלי שנחקק ב־2012 היה מעין "יישור קו" עם רגולציות דומות במדינות אחרות. התיקון לחוק נעשה תוך איזון אינטרסים ובשמירה על זכויות הנוסעים, במטרה לאפשר פעילות טיסות תקינה גם בתקופת חירום.
עו"ד סילביה סגל, מנהלת מחלקת בקרה ופניות הציבור ב"אמון הציבור", מדגישה תחילה כי בימים של שגרה ההסדר שהחוק קבע לא השתנה וכי הוא בכפוף להחלטת רשויות המדינה. אם הוכרז על מצב מיוחד, והכרזה זו עמדה בתוקפה יותר מ־14 ימים, רשאי שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בצו כמה שינויים.
הסעיף הראשון בתיקון נוגע לשירותי לינה: בזמני שגרה, אם נדרשת שהייה ארוכה מכפי שתכנן הנוסע, חברת תעופה מחויבת לספק אירוח בבית מלון. החוק לא קובע הגבלה של מספר הלילות, כי ההנחה היא שהחברה תוכל לספק בתוך יום או ימים ספורים טיסה חלופית לנוסע. כאשר מדובר במצב מיוחד, השר יכול להגביל את מספר הלילות שעל חברת התעופה לספק ולממן (אך לא פחות משניים).
סעיף נוסף עוסק בכרטיס טיסה חלופי: בזמני שגרה, אם הטיסה התבטלה (וככזו נחשבת גם טיסה שהמריאה באיחור של 8 שעות) על חברת התעופה להציע כרטיס חלופי או החזר, לבחירת הנוסע. במצב מיוחד זכאות זו יכולה להיות עם שינויים שיקבע השר, כולל אפשרות להציע כרטיס טיסה מנקודת מוצא שונה או ליעד שונה.
בזמני שגרה, אם חברת התעופה הודיעה לנוסע, עד 14 יום לפני מועד הטיסה, על ביטולה או על הקדמתה ביותר מ־8 שעות, היא אינה מחויבת בתשלום פיצויים. במצב מיוחד ניתן יהיה לקצר תקופה זו לפחות מ־14 יום, אך לא פחות משלושה ימים, או לקבוע כי הנוסע לא יהיה זכאי לפיצוי כספי בכלל.
לשיקול דעתו של השר
"התיקון לחוק שירותי תעופה נועד ליצור איזון בין זכויות הצרכנים לבין האינטרסים של חברות התעופה בזמני משבר וחירום", אומרת עו"ד סגל, "אך אין ספק כי הוא פוגע בצרכנים במקרים של עיכוב טיסה או ביטולה. עם זאת, צריך לזכור כי החוק נשאר בגרסתו המקורית בימי שגרה, אך נותן כלים לשר התחבורה להתמודד במצבים חריגים, כאשר עליו לפעול בשיקול דעת בנוגע למידת הצמצום והפגיעה בזכויות. אנו מקווים שהממשלות יידעו לבחון את המצב ולפעול לטובת המשק כולו - עסקים וצרכנים".
עו"ד סגל מציינת כי יחד עם התיקון לחוק נכנסה לתוקף הוראת שעה שלפיה חברות תעופה לא תהיינה מחויבות בתשלום פיצוי על טיסות שבוטלו או שהוקדמו ביותר מ־8 שעות בתאריכים אלו: מ־8 באוקטובר 2023 ועד 20 בנובמבר 2023 (תחילת מלחמת חרבות ברזל); מ־12 באפריל 2024 ועד 18 באפריל (המתקפה האיראנית הראשונה על ישראל); מ־3 באוגוסט 2024 ועד 8 באוגוסט (חיסול הנייה); מ־1 באוקטובר 2024 ועד 5 באוקטובר (המתקפה האיראנית השנייה על ישראל).
לגבי טיסות שבוטלו או הוקדמו ביותר מ־8 שעות בתאריכים 1 בדצמבר 2023 ועד 29 בפברואר 2024, הנוסע לא יהיה זכאי לפיצוי אם חברת התעופה הודיעה לו שלושה ימים לפחות לפני מועד הטיסה.
עו"ד סגל מוסיפה כי קביעת תאריכים אלו בחוק מפזרת את הערפל סביב השימוש במושג "כוח עליון" שחברות לא היססו לאמץ בתקופה זו, קרי - אם הטיסה התבטלה במועד אחר, אז חלה חובת תשלום פיצוי, אלא אם חברת התעופה תוכל להוכיח קיום של נסיבות חריגות אחרות.
כל עוד עומדת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף מיום 7 באוקטובר 2023, חברת תעופה שהפסיקה את טיסותיה מישראל ואליה תוכל להציע לנוסע החזר כספי או כרטיס חלופי מנקודת מוצא שונה או ליעד שונה. זאת בתנאים הדומים ככל האפשר לתנאי כרטיס הטיסה המקורי ובמועד המוקדם ביותר שניתן, או במועד מאוחר יותר בתיאום עם הנוסע.
נתקלתם בבעיה צרכנית בתחום התעופה? פנו לאמון הציבור:
בתמיכת הקרן לתובענות ייצוגיות
בשיתוף אמון הציבור