המיקרוביום האנושי – מכלול המיקרואורגניזמים המאכלסים את גופנו – הפך בשנים האחרונות לאחד מתחומי המחקר המרתקים והדינמיים ביותר בעולם הרפואה. שינוי תפיסתי זה מוביל להבנה חדשה של בריאות האדם ומחלות. נעזרנו ב-Claude כדי לקבל מעט מושג בסיסי על המגמה הפורחת הזו במדע הבריאות והרפואה.
לפני עשרים שנה בלבד, חיידקים נתפסו בעיקר כגורמי מחלות. כיום, מדענים מבינים שהמיקרוביום (בלעז: microbiome – מהמילים היווניות "מיקרוס ביוס", “חיים זעירים". המושג מתייחס לחיידקים כ’קהילה’) הוא שותף חיוני לבריאותנו. במעי לבדו חיים כ-100 טריליון חיידקים, המייצגים אלפי מינים שונים. הגנום המיקרוביאלי הזה מכיל פי 150 גנים מהגנום האנושי.
מחקרים הראו כי המיקרוביום משפיע על מערכות גוף רבות: הקשר בין מעיים למוח ("ציר מעיים-מוח") הוא אחד התחומים המרתקים למחקר; חיידקי המעי מייצרים נוירוטרנסמיטרים (חומרים המשגרים אותות מוח) כמו סרוטונין ודופמין, המשפיעים על מצב הרוח, וחוקרים מאוניברסיטת קליפורניה מצאו קשרים בין הרכב המיקרוביום לבין מצבים נפשיים כמו חרדה ודיכאון.
מערכת החיסון מושפעת עמוקות מהמיקרוביום: 70% מתאי החיסון בגוף ממוקמים במעי, והאינטראקציה עם חיידקי המעי מעצבת את תגובות מערכת החיסון. מחקרים ממכון וייצמן הראו כי חוסר איזון במיקרוביום (דיסביוזה) קשור למחלות אוטואימוניות ואלרגיות.
בתחום המטבוליזם, חיידקי המעי משתתפים בפירוק מזון, ייצור ויטמינים, ומשפיעים על אחסון אנרגיה. מחקרים מאוניברסיטת וושינגטון הראו כי העברה של חיידקי מיקרוביום ממשתתפים רזים לעכברים השפיעה על משקל העכברים – מה שמצביע על השפעה ישירה של המיקרוביום על השמנה.
הרכב המיקרוביום מתפתח לאורך החיים. גורמים כמו לידה (טבעית לעומת ניתוח קיסרי), הנקה, תזונה, שימוש באנטיביוטיקה, גיל ורמת לחץ משפיעים על הרכבו. מחקרים ממכון וייצמן ומוסדות אקדמיים נוספים מצביעים על כך שתגובת הגוף למזונות שונים היא אישית, ותלויה בהרכב המיקרוביום הייחודי של כל אדם.
הבנת המיקרוביום מובילה לגישות טיפוליות חדשניות. כך, למשל, חברות שונות מפתחות המלצות תזונתיות מותאמות לפי ניתוח המיקרוביום של כל אדם, והשתלות צואה (Fecal Microbiota Transplantation) הפכו לאחרונה למושג מדעי עולה כחלק מהניסיון להילחם בזיהומים חיידקיים, וניסויים מראים שיעורי הצלחה גבוהים של טיפול באמצעות העברת צואה בריאה למעי של אנשים חולים. חוקרים מפתחים פרוביוטיקה מותאמת אישית ו"סינביוטיקה" (שילוב של פרוביוטיקה ופרביוטיקה) כטיפולים למצבים רפואיים שונים.
אתגרים משמעותיים עדיין קיימים: המיקרוביום הוא מערכת מורכבת, וקשרים של סיבה ותוצאה קשים להוכחה. סטנדרטיזציה של שיטות המחקר והבנת הבדלים בין-אישיים הם כיווני מחקר חשובים. בכל מקרה, מדובר בשינוי טקטוני באיך שאנחנו תופסים את הבריאות שלנו – לא עוד תפישה של עצמנו כאורגניזם יחיד ומיוחד, אלא כסופר-אורגניזם – מין מערכת שלמה עם שיתוף פעולה מורכב בין תאי האדם לבין המיקרואורגניזמים שמרכיבים אותנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו