מחקר חדש מאוניברסיטת מערב וירג'יניה מגלה תופעה מפתיעה ומצערת למדי: הרגלי השימוש בכרטיסי אשראי נוטים להישאר יציבים באופן מפתיע לאורך עשרות שנים, ללא קשר לרמת ההכנסה ומסגרת האשראי של המשתמשים. השתמשנו ב-Claude כדי להגדיל מסגרת – או לפחות מודעות.
החוקר סקוט שוּ, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת מערב וירג'יניה, מצא חלוקה ברורה בין שתי קבוצות של מחזיקי כרטיסי אשראי בארה"ב: מבין כ-80% מהאמריקאים המחזיקים בכרטיס אשראי, כמחצית משתמשים בכרטיסים לביצוע רכישות שוטפות ומשלמים את החוב במלואו מדי חודש ללא ריבית; המחצית השנייה משתמשת בכרטיסים למימון רכישות לאורך זמן, ומגלגלת יתרות אשראי, לעתים קרובות למשך שנים רבות, תוך תשלום ריבית ממוצעת של כ-15% בין השנים 2001-2019, ולאחרונה כ-22%.
הממצא המפתיע במחקר הוא שבשתי הקבוצות, כאשר מסגרת האשראי עלתה או ירדה, היקף החוב בכרטיס האשראי עלה או ירד במקביל. מה שמדהים עוד יותר הוא שאחוז הניצול של מסגרת האשראי נשאר יציב לאורך זמן – מי שניצל כ-40% ממסגרת האשראי שלו בשנת 2004, סביר להניח שעדיין ניצל כ-40% בשנת 2019, גם אם הכנסתו ומסגרת האשראי שלו עלו בינתיים.
"שתי הקבוצות מציגות דפוסים יציבים של שימוש בכרטיס אשראי – אך מסיבות שונות לחלוטין", מסביר שו. עבור מחזיקי כרטיסים המשלמים את החוב במלואו, ההוצאות קשורות יותר להכנסה השוטפת. כאשר הכנסתם עולה, גם ההוצאות והשימוש בכרטיס האשראי עולים, וכך גם מסגרת האשראי. לעומת זאת, עבור מחזיקי כרטיסים המגלגלים חובות, האשראי הזמין משמש כחוצץ נגד זעזועים עתידיים. כאשר האשראי שלהם גדל, נראה שהם תופשים את עצמם כעשירים יותר, ולכן מוציאים יותר, מה שמגדיל את החוב שלהם. בכל פעם שהאשראי שלהם עולה, גם החוב שלהם עולה.
המחקר מדגיש את העובדה שמסגרות אשראי גדלות במהירות בתחילת החיים הבוגרים – כ-400% בין הגילאים 20 ל-30 – וממשיכות לעלות לאחר גיל 30, אם כי בקצב איטי יותר. למרות זאת, אחוז ניצול האשראי נשאר יציב באופן מפתיע לאורך זמן, ומתחיל לרדת באיטיות רק סביב גיל 50. הממצאים הללו מלמדים על כוחם של הרגלים כלכליים ועל הקושי לשנות דפוסי הוצאה והתנהגות פיננסית לאורך החיים, גם כאשר הנסיבות הכלכליות משתנות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו