בימים שבהם החדשות זורמות ללא הפסקה מכל עבר, רבים מאיתנו מוצאים את עצמנו דבוקים למסכים, מתעדכנים בכל כותרת ופוש. אך האם ההתמכרות הזו למידע עדכני משפיעה על בריאותנו הנפשית? מחקרים עדכניים מצביעים על קשר בין צריכת חדשות מוגברת לבין עלייה ברמות החרדה והמתח.
מחקר שנערך באוניברסיטת תל אביב במהלך מלחמת "חרבות ברזל" מצא כי כ-70% מהמשתתפים דיווחו על תחושת מתח ולחץ בעקבות צפייה במשדרי החדשות. בנוסף, 81% מהם ציינו שהצפייה בחדשות מעיקה ומכבידה עליהם במידה בינונית או גבוהה. תסמינים פיזיולוגיים כמו דופק מואץ, מחשבות מפחידות וקשיי שינה הופיעו אצל רבים מהנבדקים, מה שמעיד על עלייה בתסמיני החרדה בהשוואה לתקופות קודמות.
ד"ר עידית גוטמן, פסיכולוגית קלינית ומרצה באוניברסיטת תל אביב, מסבירה כי צפייה ממושכת בחדשות משמרת מתח מתמיד ותחושת "עמידה על המשמר". לדבריה, הידיעה המתמדת על אירועים שליליים מגבירה את תחושת חוסר האונים והחרדה, ומשאירה את הצופים במצב של קיפאון, ללא יכולת להשפיע על המציאות.
מחקר נוסף שנערך באוניברסיטה העברית מצא כי התעדכנות שוטפת באקטואליה, במיוחד בעתות משבר או מתיחות ביטחונית, מעוררת קשיים נפשיים כמו מתח, חרדה ודיכאון. החשיפה המתמשכת למידע שלילי, כמו בסיקור מגפת הקורונה, תרמה לתחושות אלו והגבירה את העוינות בין קבוצות פוליטיות שונות באוכלוסייה.
אז מה ניתן לעשות כדי להישאר מעודכנים מבלי לפגוע בבריאות הנפשית? מומחים ממליצים על מספר צעדים:
הגבלת זמן הצפייה: קביעת זמנים מוגדרים במהלך היום להתעדכנות בחדשות, והימנעות מחשיפה מתמשכת למידע שלילי.
בחירת מקורות מידע אמינים: הימנעות מחשיפה למקורות מידע לא מהימנים או כאלו המעצימים את הדרמה לשם רייטינג.
פעילות מרגיעה: שילוב פעילויות כמו מדיטציה, יוגה או תחביבים מרגיעים אחרים, המסייעים בהפחתת המתח והחרדה.
מודעות עצמית: זיהוי הסימנים המקדימים לעלייה במתח והפסקת הצפייה בעת הצורך.
בסופו של דבר, חשוב לזכור שהמידע תמיד יהיה שם, אך הבריאות הנפשית שלנו צריכה להיות בעדיפות ראשונה. התעדכנות מושכלת ומבוקרת יכולה לסייע בשמירה על איזון נפשי ובריאות כללית טובה יותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו