המדינה ששילמה יותר מחצי מהתקציב של ישראל על נזקי אקלים

ב-23 באוקטובר 2024, האמן הברזילאי מונדנו יצר ציור קיר בסאו-פאולו תוך שימוש באפר משריפות יער ובוץ משיטפונות, כדי להדגיש את אירועי מזג האוויר הקיצוניים הגורמים להרס ברחבי המדינה. ברזיל התמודדה בשנה החולפת עם אסונות סביבתיים חסרי תקדים, כולל שיטפונות הרסניים בריו גרנדה דו סול, בצורות קיצוניות באמזונס, ושריפות יער בכמעט כל אזורי המדינה, המשקפים את ההשפעות הגוברות של שינויי האקלים. השיטפונות בריו גרנדה דו סול הותירו שכונות מוצפות ויצרו משבר הומניטרי חסר תקדים, שהוחמר על ידי טמפרטורות גבוהות וגשמים שוטפים.

ב-27 באפריל, פורטו אלגרה רשמה 43 מ"מ של משקעים, אשר גרמו נזק לכ-40,000 מבנים, כולל עשרות מבני ציבור כמו בתי חולים. בצד השני של המדינה, האמזונס חווה בצורת היסטורית, שגרמה למפלסי הנהרות להגיע לשפל ופגעה קשות במגוון הביולוגי, כמו למשל הדולפנים הוורודים הנדירים שיותר מ-100 מהם מתו ביום אחד. הבצורת הקשתה על התחבורה בנהרות ופגעה בפרנסת הקהילות החיות לאורך הנהר.

בנוסף לאסונות אלה, ברזיל חוותה שריפות יער בכמעט כל האזורים. רצף הטרגדיות האקולוגיות הוביל ליחסים חדשים בין האוכלוסייה הברזילאית לטבע, המאופיינים בפחד וחוסר אמון, תופעה שכבר זכתה לשם: "חרדה אקולוגית”.

על פי סקר של מכון דטפוליה, 77% מהברזילאים מאמינים ששינויי האקלים קיימים ונגרמים על ידי פעילות אנושית. צעירים ברזילאים מתחילים לשים יותר לב לנושא ולהרהר בסיבות ובתוצאות של הרס המערכות האקולוגיות, מה שגורם להם חרדה לגבי העתיד. "ראיתי צעירים רבים שאומרים שהם לא רוצים להביא ילדים, כי הם לא רואים עתיד מבטיח", אמר הפסיכואנליטיקאי פרנסיסקו נוגיירה, חבר במכון סדס ספיינטיאה.

לפי נוגיירה, היעדר הסכמה קולקטיבית להתמודדות עם אתגרי האקלים הוא גורם נוסף המייצר חוסר תקווה, גם עבור אלה שלא חוו טראומות אקלימיות באופן ישיר. "אדם לא צריך לחוות שיטפונות בספרד או הוריקן בארה"ב כדי להרגיש מאוים או להיכנס למצב של סבל נפשי", טען נוגיירה.

ברמה הבינלאומית, אסונות האקלים ממשיכים לגרום להרס משמעותי יותר ויותר, כאשר 2025 צפויה להיות השנה החמה ביותר בהיסטוריה האנושית, על פי נתוני מצפה האקלים קופרניקוס. בספרד, אזור ולנסיה נחרב על ידי שיטפונות שהותירו מאות משפחות מחוסרות בית, שיבשו מערכות תחבורה, והרסו רכוש ציבורי ופרטי, תוך גרימת הפסדים כלכליים עצומים. הוריקן בריל הפך להוריקן הקטגוריה 5 המוקדם ביותר שתועד אי פעם באוקיינוס האטלנטי, וגרם לעשרות מקרי מוות ונזק נרחב ששוויו מוערך במיליארדי דולרים. במזרח אפריקה, תופעת אל ניניו החזקה ביותר ב-50 השנים האחרונות גרמה לאובדן יבולים, החמירה את חוסר הביטחון התזונתי, עקרה מיליוני אנשים מבתיהם, והחמירה משברים הומניטריים במדינות פגיעות.

על פי נתונים רשמיים, ברזיל חוותה ממוצע שנתי של 4,077 אסונות הקשורים לאקלים בין 2020 ל-2023 – כמעט פי שניים מ-2,073 האסונות שנרשמו מדי שנה בין 2000 ל-2019, מה שמצביע על תרחיש מדאיג, על פי מחקר מדעי שנערך על ידי הברית הברזילאית לאוריינות אוקיינוסים בתמיכת ממשלת ברזיל ואונסק"ו. המחקר הראה קשר בין אסונות האקלים שחוותה ברזיל לבין התחממות טמפרטורות פני האוקיינוס. הדוח תיאר את העלייה באסונות הקשורים לאקלים כ"תרחיש מדאיג" של אירועים קטסטרופליים בערים הברזילאיות הגדולות, עם נזקים מצטברים של כ-88.4 מיליארד דולר בין 1995 ל-2023.

המחקר הדגיש את "הדחיפות של אמצעים למיתון השפעות שינויי האקלים" ואת הצורך "לחזק את חוסנן של המערכות הטבעיות והאנושיות להתמודדות עם ההשפעות" שכבר מורגשות, וקרא לעולם לשאוף ליעדים שנקבעו בהסכם פריז. בנובמבר 2025, ברזיל מתוכננת לארח את COP30, ועידת האקלים של האו"ם שמטרתה תיאום בינלאומי משופר להתמודדות עם שינויי האקלים והשפעותיהם.

"בהיותה מדינה טרופית, ברזיל חשופה במיוחד לאסונות סביבתיים, שהשפעותיהם ההרסניות כבר מתרחשות בתדירות ובעוצמה שהקהילה המדעית חזתה רק לעשור של 2050", אמר לואיז קמפוס, שותף ומוביל תחום ממשל ותשתיות ב-EY ברזיל. קמפוס הוסיף כי מעבר להשפעה האנושית – מוות, אובדן רכוש והצורך לנטוש בתים ומקומות עבודה – אירועים אלה מזעזעים את תשתיות הערים, שצריכות להתכונן להתמודד איתם.

הגדלת החוסן של תשתיות עירוניות במצבי אסונות אקלים היא חלק מפרויקט רחב יותר של הגדרה מחדש של תכנון עירוני כדי להפוך ערים לבנות-קיימא. מבחינת ניידות, יש צורך לפתח אסטרטגיות למניעת השבתה מוחלטת של ערים במהלך שיטפונות או אירועי אקלים אחרים. "בינה מלאכותית, למשל, תמלא בוודאי תפקיד משמעותי בפיתוח גישה משולבת להתמודדות עם אתגרים אלה על ידי אפשור תצפית וניתוח של תופעות טבע, זיהוי דפוסים, אופטימיזציה של משאבים ופיתוח מודלים חזויים", אמר קמפוס.

מגמות אלו מדגישות את הדחיפות לאזן בין היסודות הכלכליים, החברתיים והסביבתיים של הערים וליישם אסטרטגיות יעילות למזעור השפעות עתידיות ולהגברת החוסן של המערכות האנושיות, הטבעיות והיצרניות, כפי שהסביר ריקרדו אסומפסאו, שותף ומוביל ESG לאמריקה הלטינית ומנהל קיימות ראשי של EY ברזיל. הוא הדגיש כי הסתגלות יעילה לשינויי האקלים דורשת גישה הוליסטית, המשלבת אמצעים לטווח קצר וארוך, כולל מערכות התרעה מוקדמת ותוכניות פינוי למיתון השפעות מיידיות של אירועים קיצוניים. מוערך כי כדי שהעולם יגיע לאפס פליטות נטו עד 2050, יידרשו השקעות של 139 טריליון דולר בתשתיות בנות-קיימא.

אירועים קטסטרופליים כאלה הניעו את היצירה של כלים חדשים להתמודדות עם האתגרים העתידיים. באוקטובר 2024, סאו פאולו חוותה כאוס כתוצאה ישירה מהשילוב של שינויי אקלים וחוסר מוכנות להתמודד איתם. הפסקת חשמל בסאו פאולו נמשכה מספר ימים וגרמה להפסד מוערך של יותר מ-1.6 מיליארד ריאל (כ-800 מיליון שקל) למגזרי השירותים והקמעונאות, על פי פדרציית המסחר של סחורות, שירותים ותיירות של מדינת סאו פאולו (FecomercioSP).