דיסני החליטה לאחרונה להסיר קו עלילה טרנסג'נדרי מסדרת האנימציה העתידית של פיקסאר "לנצח או להפסיד" (“Win or Lose”), שתעלה לצפייה ב"דיסני+” ב-19 בפברואר, מה שהוביל לאכזבה בקרב המעורבים בפרויקט ועורר דיונים על ייצוג להט"בי במדיה.
שאנל סטיוארט, השחקנית הטרנסג'נדרית בת ה-18 שדיבבה את הדמות, הביעה את אכזבתה מההחלטה. "הייתי מאוד מאוכזבת. מהרגע שקיבלתי את התסריט, התרגשתי לשתף את המסע שלי כדי לעזור להעצים בני נוער טרנסג'נדרי אחרים. ידעתי שזה יהיה דיון חשוב מאוד. סיפורים טרנסג'נדרים חשובים, והם ראויים להישמע", אמרה.
אמה, קיישה סטיוארט, הדהדה את רגשותיה. "זה היה מצער, כי בתי היא טרנסג'נדרית, ואלה החיים שלה. הרגשתי שזה היה מאוד חשוב שלא נסתיר את העובדה הזו". למרות הסרת קו העלילה הטרנסג'נדרי, דיסני הודיעה שדמותה של שאנל נשארת בתוכנית, אך שונתה. שאנל אישרה ל-The Guardian שנאמר לה שדמותה תהיה עכשיו "נערה סיסג'נדרית סטרייטית".
דובר דיסני התייחס להחלטה בהצהרה ל-The Hollywood Reporter: "כשמדובר בתוכן אנימציה לקהל צעיר יותר, אנחנו מכירים בכך שהורים רבים מעדיפים לדון בנושאים מסוימים עם ילדיהם בתנאים שלהם".
"לנצח או להפסיד" מתמקדת בקבוצת הפיקלס, קבוצת סופטבול מעורבת של בית ספר יסודי, במהלך השבוע שמוביל למשחק האליפות שלהם. כל אחד משמונת הפרקים בני 20 הדקות מציג את נקודת המבט של דמות שונה, ומספק תובנות ייחודיות על האירועים המובילים למשחק הגדול. הסדרה נכתבה ובוימה במשותף על ידי קארי הובסון ומייקל ייטס, שפיתחו את הרעיון בזמן שעבדו כאמני סיפור ב"צעצוע של סיפור 4".
סטיוארט התמודדה לתפקיד בגיל 14, לאחר שראתה קריאת ליהוק המחפשת שחקנית טרנסג'נדרית. "מיד שאלתי את אמא שלי אם אני יכולה לעשות את זה, כי פשוט הרגשתי שאם אני לא אעשה את זה, זה לא יהיה הגיוני. את מבינה למה אני מתכוונת?". היא נזכרה בתחושותיה לאחר שהתקבלה: "אלוהים אדירים, זה היה מטורף. הסתובבתי עם זה בגאווה. הסתובבתי עם זה בכבוד, כי זה היה כל כך משמעותי בשבילי. המחשבה על גילום אותנטי של נערה טרנסג'נדרית מתבגרת גרמה לי לשמחה רבה. רציתי לעשות את זה בשביל ילדים טרנסג'נדרים כמוני".
הסרת קו העלילה הטרנסג'נדרי עוררה דיונים על ייצוג והכללה במדיה לילדים. קיישה סטיוארט הביעה דאגה לגבי ההשפעה של החלטה זו. "ייתכן שיש הורים שם בחוץ שעדיין לא מוכנים לנהל את השיחה הזו – אבל זה העולם שבו אנחנו חיים, וכולם צריכים להיות מיוצגים. כולם ראויים להכרה".
דיסני ופיקסאר התמודדו עם אתגרים בנוגע לתוכן להט"בי בעבר. לאחר שפלורידה חוקקה ב-2022 חוק נגד דיון על מיניות, בדגש על הומוסקסואליות וטרנסג’נדריות, בגילי טרום-עשרה, דיסני ספגה ביקורת על שתיקתה הראשונית, מה שהוביל את המנכ"ל דאז, בוב צ'אפק, להתנצל בפני עובדים להט"בים על כך שלא היה ‘בעל ברית’ עוצמתי יותר. באותה שנה, “שנות אור” (“Lightyear”) של פיקסאר, שכלל מערכת יחסים ונשיקה בין שני גברים, נתקל באתגרים משמעותיים בקופות, ונאסר להקרנה ביותר מתריסר מדינות במזרח התיכון ובאסיה.
תוכן עם נושאי להט"בי נתקל לעתים קרובות באתגרים גדולים יותר בחו"ל, כאשר מדינות מסוימות מטילות הגבלות גיל או איסורים על הצפייה בו. בנוסף, דריק מאליק ג'ונסון, אמן סטוריבורד שעבד על "מון גירל ושדינוזאור" ("Moon Girl and Devil Dinosaur"), קישר בפוסט ברשתות החברתיות, שנמחק מאוחר יותר, את ההחלטה להסיר תוכן דומה לאקלים הפוליטי.
שאנל סטיוארט הביעה תחושת "ייאוש" מההחלטה. המצב מדגיש את המורכבות שאולפנים מתמודדים איתה באיזון בין ייצוג לבין ציפיות הקהל ושיקולי שוק. למרות הנסיגה, דיסני ממשיכה להציג מסרים להט"ביים בתכנים המיועדים לקהל מבוגר יותר, כולל “אגתה לאורך כל הדרך” ("Agatha All Along") של מארוול, שזכתה לשבחים. בכל הנוגע ללגיטימיות השילוב של קווי עלילה כאלה לגילים צעירים יותר, הדיון כנראה רחוק מלהסתיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו