מיתוס או מציאות? נעור פנים ירוק בתקופה הוויקטוריאנית. צילום: המחשה - גרוק

האם העור באמת יכול להפוך לירוק כמו ב'מרשעת'? האמת על כלורוזה

כשמכשפת המערב אלפבה מ'מרשעת' הפכה לסמל של עור ירוק, נדמה היה שזהו רק קסם תיאטרלי • אך במאה ה-19, "המחלה הירוקה" הייתה מציאות רפואית מטרידה • כלורוזה, תעלומה נשכחת של נערות צעירות, עוררה שאלות: האם עור ירוק אפשרי באמת?

האם עור אדם יכול להפוך לירוק כמו בסיפור העל-זמני 'מרשעת'? אם תבחנו את התיאורים הרפואיים מהמאה ה-19, תגלו שהיו מי שהאמינו שכן. תופעה המכונה "כלורוזיס", או בשמה העממי "האנמיה הירוקה", זכתה בעבר לתשומת לב רבה, במיוחד אצל נערות צעירות. אלא שהיום היא נחשבת "מחלה אבודה" שהשתרשה בעיקר בתרבות הרפואית ההיסטורית והמיתוסים.

מהי כלורוזיס?

כלורוזיס, מהמילה היוונית chloros שפירושה ירוק, הייתה אבחנה רפואית שנפוצה בעיקר במאה ה-19 והוקדשה בעיקר לנשים צעירות בגיל ההתבגרות. התסמין המרכזי היה חיוורון עור, שלעיתים תואר כגוון ירקרק, לצד עייפות כרונית, חוסר תיאבון, חולשה ובעיות מחזור. ברוב המקרים, מחלה זו נקשרה למחסור בברזל, המוביל לאנמיה קלאסית כפי שאנו מכירים אותה כיום.

אריאנה גרנדה וסינתיה אריבו ב"מרשעת", צילום: מתוך הסרט

האם העור באמת הפך ירוק?

רופאים וחוקרים שתרמו להבנת האנמיה והכלורוזיס כמו תומאס סידנהם (1624–1689), רופא אנגלי שנודע כ"היפוקרטס האנגלי", תרם רבות לתיעוד תסמיני אנמיה והניח את היסודות להבנת מחלות דם, ופרנסואה מז'נדי (1783–1855), פיזיולוג צרפתי שנחשב לחלוץ הרפואה הניסויית אשר חקר את מערכת הדם והניח את היסודות להבנת תפקוד הדם והמערכת החיסונית, מה שסייע בהבנת מצבים כמו אנמיה, מצאו כי הטענה לעור ירקרק הייתה מוגזמת במידה רבה.

הם גרסו כי התיאורים המוקדמים, שהתבססו בעיקר על תצפיות, ככל הנראה נבעו מאור גרוע, דמיון תרבותי, או פרשנות לקויה של עור חיוור עם גוון אפרפר-צהבהב שנפוץ באנמיה חמורה.

עם התפתחות הרפואה המודרנית, התברר שכלורוזיס לא הייתה מחלה נפרדת אלא ביטוי לאנמיה מחוסר ברזל. טיפולים כמו שינוי תזונתי וצריכת תכשירי ברזל, שיפרו כבר אז את מצבן של החולות.

נשים צעירות בתקופה הוויקטוריאנית נחשבו לשבריריות ורומנטיות, צילום: המחשה - אידאוגרם

מיתוס או תרבות?

פריחת הכלורוזיס קשורה גם להיבטים חברתיים ותרבותיים. נשים צעירות בתקופה הוויקטוריאנית נחשבו לשבריריות ורומנטיות, ואפילו חולשה פיזית כמו אנמיה הפכה לסמל סטטוס, שמעיד על חיים מעודנים ומוגנים. כך, "המחלה הירוקה" הפכה לחלק מהנרטיב החברתי של התקופה, בעוד שהפתרונות הפשוטים – כמו תזונה עשירה בברזל – היו בהישג יד.

העור הירקרק נותר בגדר מיתוס, שחי בעיקר בספרות ובתרבות הפופולרית

מה נותר מהכלורוזיס כיום?

בימינו, אנמיה מחוסר ברזל היא תופעה רפואית ידועה ומטופלת היטב, במיוחד בקרב נשים בגיל הפוריות. מחקרים מהשנים האחרונות, כמו זה שהתפרסם בכתב העת של מאיו קליניק, מרכז רפואי אקדמי מוביל עולמי המתמקד בטיפול רפואי מתקדם, מחקר וחינוך, מצביעים על הקשר בין מחסור בברזל לסימפטומים כמו עייפות קיצונית וחיוורון. עם זאת, העור הירקרק נותר בגדר מיתוס, שחי בעיקר בספרות ובתרבות הפופולרית.

אז למה הזכרנעו את 'מרשעת'?

התיאור המפורסם של המכשפה הירוקה ב'מרשעת' אולי מבוסס על אותה השראה של מיתוסים רפואיים ישנים, אך הוא מסמל משהו הרבה יותר גדול: איך תרבות ומדע שלובים יחד ומעצבים נרטיבים שיכולים להישאר איתנו למשך דורות.

ירוק כן היה בעיניים. אילוסטרציית AI של אישה ויקטוריאנית,

מקורות אלו שימשו בהכנת הכתבה ונמצאו בסיוע הבינה המלאכותית ChatGPT:

Mayo Clinic Proceedings, 2018 – מחקרים עדכניים על אנמיה ומחסור בברזל.

"The History of Chlorosis" – מאמר מחקר מאת דר' פטריק ויליאמס, פורסם ב-Journal of Medical History, 2003.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...