הפרעת הספקטרום האוטיסטי (ASD) היא אחת ההפרעות ההתפתחותיות המורכבות והמגוונות ביותר, אך למרות מחקרים מעמיקים בנושא, קיימים עדיין מיתוסים ותפיסות מוטעות סביב האוטיזם. המיתוסים הללו עלולים להשפיע על החברה, על משפחות, ואף על אנשים עם אוטיזם עצמם. במאמר זה נפריך 9 מיתוסים נפוצים, בהתבסס על מקורות מקצועיים כמו הקליבלנד קליניק ומומחים נוספים בתחום.
מיתוס 1: "אוטיזם נגרם מחיסונים"
אחד המיתוסים הנפוצים ביותר הוא שהחיסונים גורמים לאוטיזם. מקור הטענה הוא מחקר שפורסם בשנת 1998, שהתברר בהמשך ככוזב ונפסל על ידי הקהילה המדעית. החוקר שביצע את המחקר אף איבד את רישיון הרפואה שלו. מומחים מדגישים שאין שום קשר מדעי מוכח בין חיסונים לבין התפתחות אוטיזם. מחקרים מקיפים שכללו מאות אלפי ילדים חיזקו מסקנה זו.
קייט מידלטון מתחסנת נגד קורונה, 2021
View this post on Instagram
מיתוס 2: "כל האנשים עם אוטיזם דומים זה לזה"
לעתים אנשים מניחים שאוטיזם נראה או מתבטא באופן אחיד אצל כל אדם, אך ההפך הוא הנכון. אוטיזם הוא ספקטרום רחב מאוד. כל אדם עם אוטיזם חווה את האתגרים והיכולות שלו באופן ייחודי. יש כאלה עם כישורים יוצאי דופן בתחומים מסוימים כמו מתמטיקה או מוזיקה, בעוד שאחרים מתמודדים עם קשיים בדיבור או תקשורת.
מיתוס 3: "אנשים עם אוטיזם לא יכולים לפתח קשרים חברתיים"
תפיסה מוטעית זו מתעלמת מהעובדה שאנשים עם אוטיזם יכולים לפתח קשרים חברתיים, אך בדרכים שונות. ייתכן שהאדם יצטרך תמיכה או אסטרטגיות תקשורת ייחודיות. מומחים מסבירים כי לאנשים עם אוטיזם יש רגשות עמוקים ורצון לקשרים, אך האופן שבו הם מבטאים זאת שונה מהמקובל.
מיתוס 4: "אוטיזם הוא מחלה"
אוטיזם אינו מחלה אלא מצב נוירולוגי-התפתחותי מולד המשפיע על האופן שבו אדם חווה את העולם, מתקשר ומבין סיטואציות חברתיות. ישנה נטייה שגויה להתייחס לאוטיזם כאל מחלה שניתן "לרפא", אך האמת היא שמדובר בהבדל תפקודי במוח. במקום לחפש "תרופה", חשוב להתמקד בהכלה, בתמיכה ובפיתוח כישורי חיים שיעניקו לאנשים עם אוטיזם איכות חיים טובה יותר.
מיתוס 5: "אוטיזם הוא תוצאה של הורות לקויה"
בעבר הלא רחוק האמינו שהורות קרה או לא אוהבת היא הגורם לאוטיזם – תיאוריה שכונתה "אם המקרר". גישה זו הופרכה לחלוטין על ידי הקהילה המדעית. אוטיזם נובע משילוב של גורמים גנטיים וסביבתיים, ואין לו כל קשר לאופן שבו ההורים מגדלים את ילדיהם.
מיתוס 6: "לאנשים עם אוטיזם אין רגשות"
מכיוון שאנשים על הספקטרום האוטיסטי עשויים להתקשות בהבעת רגשות או בזיהוי רגשות של אחרים, נוטים לחשוב שאין להם רגשות כלל. האמת היא הפוכה. אנשים עם אוטיזם חווים מגוון רחב של רגשות כמו כל אדם אחר, אך ייתכן שהאופן שבו הם מביעים אותם שונה. מומחים בתחום מדגישים את הצורך בהבנה ובהתאמת התקשורת.
מיתוס 7: "אוטיזם הוא מחלת נפש"
אוטיזם אינו מחלת נפש. הוא מוגדר כהפרעה נוירו-התפתחותית המשפיעה על האופן שבו המוח מתפתח ומתפקד. אמנם ייתכן שאנשים עם אוטיזם יתמודדו עם מצבים נלווים כמו חרדה או דיכאון, אך אוטיזם עצמו אינו הפרעה פסיכיאטרית. הבלבול נובע מחוסר הבנה לגבי ההבדל בין הפרעות נוירולוגיות להפרעות נפשיות.
המונולוג הפנימי האוטיסטי הקבוע (מ-21andsensory)
View this post on Instagram
מיתוס 8: "ניתן לרפא אוטיזם"
אוטיזם אינו מחלה, ולכן אין דרך "לרפא" אותו. מדובר במצב נוירולוגי והתפתחותי המלווה את האדם לכל חייו. עם זאת, ישנם טיפולים, תוכניות התערבות ותמיכה שיכולים לשפר את איכות החיים של אנשים על הספקטרום האוטיסטי.
מיתוס 9: "יש מגפת אוטיזם"
בשנים האחרונות יש הטוענים כי קיים "גל" או "מגפת אוטיזם", אך הטענה הזו שגויה ומטעה. העלייה בשיעורי האבחון אינה מעידה על עלייה בשכיחות האוטיזם, אלא על שיפור במודעות, באבחון מוקדם ובקריטריונים הרחבים יותר לזיהוי ההפרעה. בנוסף, כיום יש הבנה מעמיקה יותר לגבי הספקטרום האוטיסטי, מה שמוביל לאבחונים מדויקים יותר.
לסיכום המיתוסים סביב אוטיזם פוגעים בהבנה הציבורית וביכולת להעניק תמיכה מתאימה לאנשים על הספקטרום. הידע המדעי המודרני, מבוסס המחקר, מפריך מיתוסים אלו בצורה חד משמעית. הגברת המודעות, לצד חינוך והתאמת הסביבה, מאפשרת לאנשים עם אוטיזם להצליח ולחיות חיים מלאים ומספקים.
מקורות אלו שימשו בהכנת הכתבה ונמצאו בסיוע הבינה המלאכותית ChatGPT:
Cleveland Clinic – Autism Spectrum Disorder: Myths and Misconceptions.
National Institute of Mental Health (NIMH) – Autism Overview.
Autism Speaks – Debunking Common Myths About Autism.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו