משפיענית הטיקטוק הפופולרית אני ניו חשפה לאחרונה את התוצאות המפתיעות של שיתוף הבשורה הטרגית על מות אחותה התאומה עם משפחתה. לאחר שאני הודיעה למשפחתה על מות אחותה, הם הסירו כל תמונה משפחתית שכללה את התאומה המנוחה. "תארו לעצמכם את ההפתעה שלי כשלקחתי את הילדים שלי לבקר את סבא שלי והסתכלתי על הקירות – ואף אחת מהתמונות שלנו לא הייתה שם", אמרה אני.
אחותה התאומה נפטרה לפני חמש שנים מדלקת קרום המוח ויראלית. במאמץ להגן על הסבים מכאב לב, בשל בריאותם השברירית, אני ומשפחתה בחרו שלא ליידע אותם על המוות. במשך כל חמש השנים, אני התחזתה לאחותה המנוחה במהלך שיחות טלפון עם הסבים, כדי לחסוך מהם את האמת המזעזעת.
בסוף השבוע היא שיתפה סרטון רגשי בטיקטוק, שהפך ויראלי וצבר מעל שישה מיליון צפיות. הסרטון כלל את הכיתוב: "POV ("תיאור סיטואציה", בתרגום חופשי מאוד): סוף סוף סיפרת למשפחה שלך שאחותך התאומה נפטרה לפני חמש שנים, והם הורידו כל תמונה משפחתית שהיא הופיעה בה". החשיפה הרגשית הזו הדהדה אצל משתמשים רבים, ועוררה גל של תגובות.
@annie_niuI counted 17 photos last time
♬ original sound - Annie Niu
אני הסבירה שאביה העלה את הרעיון לשמור את מות אחותה בסוד. כעת, היא גילתה שדודותיה החליטו להסיר את כל התמונות של אחותה מביתו של סבה. ההיעלמות הפתאומית של תמונות אחותה היכתה בהלם את אני, שציינה כי בביקורה הקודם בבית ספרה 17 תמונות משפחתיות, שבהן כמובן הופיעה גם אחותה.
הסרת התמונות עוררה תערובת של רגשות בקרב הצופים. חלקם הזדהו עם מצבה, והבינו את הניואנסים התרבותיים שעשויים להשפיע על החלטות כאלה. משתמשים אחרים סיפקו הקשר, והסבירו שבתרבויות מסוימות מאמינים ששמירת תמונות של המתים עלולה למנוע מהם להמשיך הלאה. אמונה זו עשויה להסביר את בחירת משפחתה להוריד את התמונות.
עם זאת, לא כל התגובות היו תומכות. חלק מהמשתמשים היו מבולבלים מההחלטה ארוכת הטווח של המשפחה להסתיר את האמת. מגיב אחד כתב: "הם לא שאלו איפה היא הייתה במשך חמש שנים? אני כל כך מצטער וכל כך מבולבל". אחר קבע: "לא הייתה להם זכות למנוע מהם את המידע הזה. הם לא זכו להיפרד; הם לא זכו ללוות אותה. הנימוקים שלהם הפכפכים ואנוכיים, כי זה מה שהם רצו, ולא בקשר לסבים".
אני התייחסה לחששות אלה על ידי הדגשת מנהגים תרבותיים. היא הסבירה שהגנה על קשישים מ"חדשות נוראיות" היא "מאוד נפוצה בתרבות האסייתית". היא הוסיפה: "אי אפשר להבטיח שהם לא ימותו כשיספרו להם את החדשות העצובות". ההקשר התרבותי סיפק תובנה מסוימת לגבי הבחירה הקשה.
הנטל הרגשי של שמירת ההונאה השפיע קשות על אנני. היא חשפה: "אני חולמת עליה כמעט כל לילה, אז אני מתייחסת לזה כאילו אני מבלה חצי מהחיים שלי איתה עדיין". הווידוי הזה ריגש רבים מעוקביה, שהציעו הודעות תמיכה. משתמש אחד הגיב: "אני מקווה שהכל בסדר עם המשפחה. באמת עצוב". אני גם שיתפה שסבתה נפטרה כשהיא יודעת את האמת על מות אחותה. היא סיפרה: "על ערש דווי, אבי אמר לה שאחותי נפטרה, ושהיא מחכה לה בצד השני". למרות זאת, סבה עדיין לא מודע לאובדן, והמשפחה ממשיכה במאמציה להגן עליו מצער.
מסעה של אני מדגיש את ההשפעה העמוקה של אובדן ואת המרחק שאליו מוכנים אהובים ללכת כדי להגן זה על זה מכאב. הפתיחות שלה מהדהדת אצל רבים שהתמודדו עם אתגרים דומים, ומציעה מרחב לאמפתיה ודיון משותפים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו