13 סיבות מדוע אנשים אוכלים יותר מדי

אכילת יתר היא אתגר גלובלי ומורכב שמעסיק מיליונים ברחבי העולם, ולא בכדי: לפעמים נדמה שגופנו ומוחנו רוקמים יחד קנוניה שמובילה אותנו שוב ושוב לצריכת מזון מיותרת. גורמים כמו לחץ, שעמום והרגלים חברתיים חודרים לשגרה שלנו, והופכים כל פיתוי קטן להזמנה לארוחה נוספת. במאמר זה סקירת 13 סיבות נפוצות לאכילת יתר והבנה כיצד אפשר לזהות את ההרגלים המובילים אותנו לפעולה לא מודעת ולשמור על איזון בריא לאורך זמן. 

אכילה רגשית: דרך להקל על רגשות

אכילה רגשית מתרחשת כאשר אנשים משתמשים באוכל להרגעת רגשות כמו עצב, מתח או חרדה. מזונות מתוקים ושומניים נוטים להעניק הקלה זמנית, אך הם עלולים להוביל לאכילה מוגזמת.

שיבושים הורמונליים: איתותי רעב כוזבים

כאשר יש שיבושים ברמות ההורמונים גרלין ולפטין, הגוף מקבל אותות רעב מוגברים, גם כשאין באמת צורך תזונתי. בעיות אלו גורמות לאנשים לאכול מעבר לצורך הגופני האמיתי שלהם.

הרגלי אכילה מקובעים: ממשיכים לאכול מתוך הרגל

חלקנו אוכלים בשעות קבועות או מרגישים צורך לאכול ארוחות גדולות עקב הרגלים מהילדות. התנהגות זו מבוססת לא תמיד על תחושת רעב, אלא על שגרות והרגלים ישנים.

שעמום: חיפוש תעסוקה במזון

שעמום הוא סיבה שכיחה לאכילת יתר. כאשר אין גירוי אחר, רבים נוטים לפנות לאוכל כדי להעסיק את עצמם, מה שמוביל לעיתים קרובות לצריכת קלוריות מיותרת.

עייפות: חיפוש אנרגיה מהירה במזון

כשהגוף עייף, אנשים עשויים לפנות למזון עשיר בפחמימות ובסוכרים, מתוך רצון להחזיר לעצמם את האנרגיה שאבדה. זהו פתרון קצר-טווח שמוביל לאכילת יתר נוספת בהמשך היום.

לחץ מתמשך: הורמון הקורטיזול ממריץ רעב

לחץ מתמשך גורם לגוף להפריש קורטיזול, הורמון המגביר את תחושת הרעב. אנשים שחווים לחצים לאורך זמן עלולים למצוא עצמם אוכלים מעבר לצרכיהם הטבעיים כדי להקל על המתח.

זמינות מזון גבוהה: הפיתוי בכל פינה

המזון המעובד והנגיש בכל מקום, במיוחד מזונות מתוקים ושומניים, מקל עלינו להיכנע לפיתויים ולצרוך מזון גם כאשר אין בכך צורך. קלות הגישה למזון היא גורם מרכזי באכילת יתר.

השפעת המדיה: פרסומות מפתות גוררות צריכה מוגזמת

פרסומות למזון, ברשתות החברתיות ובטלוויזיה, מעודדות אותנו לצרוך מוצרים מיותרים. התקשורת החזותית מייצרת תחושה של רצון ורעב גם כאשר הגוף שלנו אינו זקוק לכך.

אירועים חברתיים: אוכלים יותר במפגשים חברתיים

מפגשים ואירועים חברתיים נוטים להציע מזון בשפע. כאשר אנחנו עם חברים או משפחה, אנו נוטים לאכול יותר מתוך אווירה של חגיגה, גם כאשר איננו רעבים באמת.

מזונות ממכרים: סוכר ושומן מגרים את מערכת התגמול במוח

מזונות מתוקים ושומניים משפיעים על הפרשת הדופמין במוח בצורה המזכירה התמכרות. לכן, אכילת מזונות אלו מובילה פעמים רבות לתשוקה לאכילה חוזרת ומוגזמת.

הפרעות אכילה: ניהול רגשי על ידי מזון

הפרעות כמו אכילה כפייתית (Binge Eating) מתבטאות בתחושת דחף לאכול כמויות גדולות של מזון במהירות, לרוב כתגובה לרגשות. הדבר גורם לצריכת קלוריות גבוהה ולא מבוקרת.

משקאות מתוקים: קלוריות נוזליות שמוסיפות לאכילה

שתייה של משקאות מתוקים או אלכוהול מספקת קלוריות רבות, אך אינה גורמת לתחושת שובע. לכן, רבים ממשיכים לאכול במקביל לשתיית המשקאות, מה שמוסיף עוד קלוריות לתפריט היומי.

חוסר בחלבונים וסיבים: תחושת רעב מוגברת

דיאטה דלה בחלבונים ובסיבים תזונתיים עלולה להוביל לתחושת רעב גם אחרי ארוחה. חלבונים וסיבים חיוניים לשובע ממושך ומסייעים למניעת אכילת יתר בין הארוחות.

ישנם גורמים רבים שמובילים לאכילת יתר, חלקם רגשיים, חלקם הורמונליים, וחלקם קשורים להרגלים ולתרבות. כדי לשמור על איזון, חשוב לזהות את הסיבות הפרטיות לאכילה המוגזמת וללמוד להימנע מגורמים אלו ככל האפשר.

מקורות: 

Mayo Clinic: מדריך לאכילה רגשית ואכילה נכונה

Harvard Health: מחקר על הורמוני רעב ושובע

National Institutes of Health: מחקרים על השפעות השעמום על תזונה

Centers for Disease Control and Prevention (CDC): מידע על זמינות מזון והשפעתו

מקורות המאמר נמצאו בסיוע ChatGPT.