כשחושבים על בגידה, התמונה הראשונה שעולה לרוב היא של זוגות לא מאושרים, שנמצאים במשבר או חווים קשיים בקשר. אך פרדוקס הבגידה מראה שהמציאות מורכבת הרבה יותר. אנשים המאשרים שהם מאושרים בזוגיותם עשויים בכל זאת לבגוד, תופעה שנראית מנוגדת לכל הגיון בסיסי. אם הזוגיות מספקת, מדוע לפנות למערכות יחסים מחוץ לזוגיות?
הבנה פסיכולוגית של בגידה בקרב שותפים מאושרים
אחד ההסברים המרכזיים הוא הצורך הבסיסי בחידוש ובריגוש. אנשים רבים חווים שעמום או רוטינה לאחר זמן מה במערכת היחסים, גם אם הם מרגישים סיפוק כללי ממנה. עבור אותם אנשים, בגידה מספקת תחושת ריגוש והתחדשות, הדומה לחוויות של תחילת קשר. אלו רגעים בהם מרגישים נחשקים וחשובים, תחושות שלעתים דועכות עם הזמן בזוגיות ארוכת טווח. חיפוש אחר תחושות אלו מחוץ למערכת הזוגית אינו בהכרח מעיד על חוסר שביעות רצון מהקשר הקיים, אלא על צורך פסיכולוגי בהעצמת תחושת הערך העצמי והייחודיות.
התגרשו לאחר סדרת בגידות מצידו וילדה שנולדה לו מחוץ לנישואים. ליאם גלאגר ורעייתו הראשונה פטסי קנזיט
הפסיכולוגית ד"ר קלי קמפבל, פסיכולוגית מומחית ליחסים בין-אישיים ומרצה באוניברסיטת קליפורניה, טוענת שמדובר גם בצורך להרגיש שוב את ההתרגשות והסקרנות שקיימים בתחילת קשר חדש. מחקריה מראים כי לא מדובר רק בצורך פיזי או מיני, אלא בתחושת חיבור מחודש לעצמנו – לרוב לבני אדם יש כמיהה לשוב ולהיות נחשקים כמו בתחילת מערכת יחסים, ותחושת ההרפתקה המלווה את הבגידה מספקת מענה לכך.
עזבה בנסיבות דומות כמו קודמתה. ליאם גלאגר ורעייתו השנייה ניקול
בגידה כהתמודדות עם חרדות מחויבות
בגידה יכולה לשמש גם כמנגנון התמודדות עם חרדות מחויבות. למרות ששותפים רבים טוענים שהם רוצים מחויבות ויציבות במערכת היחסים, קיימת בהם תחושת חרדה מהמחויבות המוחלטת כלפי בן או בת הזוג. חרדות אלו יכולות להוביל לפחד מהשלכות המערכת הזוגית על הזהות האישית והחירות. על פי מחקר של ד"ר קמפבל, שפורסם ב-Journal of Social and Personal Relationships בשנת 2016, בגידה יכולה לשמש כמנגנון להתמודדות עם חרדות אלו. עבור אנשים אלו, הבגידה אינה נובעת מחוסר סיפוק מבן או בת הזוג, אלא כמנגנון להרגיש שהם שומרים על חלק מהחירות האישית שלהם.
הודיע באינסטגרם על לידת ילדה מחוץ לנישואים, על מאמציו להשבת אמון משפחתו וביקש את התחשבות מעריציו. דייב גרוהל ורעייתו ג'ורדין בלום
בנוסף, חרדות אלו מתגברות כאשר אנשים חווים את מערכת היחסים שלהם כ"מלכודת" חברתית או תרבותית, שבה הם נאלצים להתאים עצמם לנורמות זוגיות מסוימות, כמו נישואים, הקמת משפחה או מחויבות לכל החיים. הפער בין התחושות האישיות לציפיות החברתיות עשוי להוביל לחיפוש אחר תחושת חירות דרך בגידה.
השפעות חברתיות ותרבותיות: המרדף אחרי אושר מוחלט
התרבות המודרנית, ובעיקר המדיה החברתית, משחקת תפקיד מרכזי בעיצוב תחושות חוסר סיפוק, גם כאשר המערכת הזוגית בריאה ויציבה. אנשים נוטים להשוות את עצמם לאחרים ולעיתים מרגישים שלא משנה כמה הם מרוצים, תמיד יש משהו טוב יותר אצל מישהו אחר. ההשוואות המתמדות לחיים הזוגיים של אחרים, המציאותיים והמדומים, מחזקות את תחושת הפספוס או החוסר, שיכולות להוביל לבגידה. הרצון לקבל אישור חיצוני, במיוחד בעולם שבו הרשתות החברתיות מכתיבות את מדד האושר, יכול להוביל אנשים לחפש חוויות מחוץ למערכת היחסים, גם כשהם מרוצים ממנה.
תחושת הלחץ התרבותי להיות בזוגיות מושלמת יכולה להוביל אנשים להאמין שהם צריכים לחפש חוויות חדשות או חיזוקים מחוץ לקשר כדי להרגיש שלמים עם עצמם. לדוגמה, תרבות ה"פומו" (fear of missing out) – הפחד להחמיץ חוויות ייחודיות – יכולה לגרום לאנשים להרגיש שתחושת החמצה או חוסר ריגוש הם סיבה לגיטימית לחפש קשרים חדשים.
בזמנו איש לא הבין מדוע ולמה מישהו יבגוד באישה המדהימה הזו. יו גרנט וזוגתו לשעבר אליזבת הארלי
הבגידה כפרדוקס בזוגיות מאושרת
למרות כל ההסברים הפסיכולוגיים והחברתיים, בגידה עדיין נותרת תופעה קשה להבנה. מאמר ב-Psychology Today מציג את הבגידה כפרדוקס שבו אנשים מאושרים בזוגיותם, אך עדיין מרגישים שמשהו חסר. מה שנראה כלפי חוץ כזוגיות יציבה ומספקת עשוי להיות רווי במורכבויות רגשיות ופסיכולוגיות. במילים אחרות, אנשים יכולים לחיות בזוגיות מאושרת, אך עדיין לחפש ריגוש, חידוש ואישור מחוץ לה.
הבנת פרדוקס הבגידה דורשת מחקר מעמיק יותר על ההשפעות הפסיכולוגיות של זוגיות ארוכת טווח, חרדות מחויבות, לחצים חברתיים ורצונות אישיים. כל אלו מובילים למסקנה שאפילו בזוגיות מאושרת, בגידה יכולה להיות ביטוי של חיפוש עצמי וחוסר סיפוק פנימי.
בהכנת הכתבה שימשו מקורות אלו אשר נמצאו בסיוע ChatGPT:
- "The Paradox of Infidelity: Unveiling Why Happy Partners Cheat" - Psychology Today.
- Campbell, K. (2016). Commitment Phobia: The Role of Anxiety in Cheating Behavior. Published in Journal of Social and Personal Relationships.
