בעולם המחקר נהוג לחלק החלטות רכישה לשתי קטגוריות עיקריות לפי דפוסי התנהגות צרכניים: מצד אחד, אלה שחוקרים בקפידה ובאריכות כל אפשרות, ומצד שני, אלה שפשוט מחפשים את האפשרות הראשונה שנראית כמו פשרה טובה בין תכונות למחיר. אבל איזו מהגישות מובילה לרכישות "חכמות" יותר, שהקונים מרוצים מהן לאורך זמן? בעזרת Claude צללנו את מחקר חדש שטוען שיש תשובה חד-משמעית לשאלה הזו.
המחקר של אוניברסיטת טורונטו מצא שצרכנים שמשווים ביסודיות מוצרים ומשקיעים זמן ומאמץ בבחירה, נוטים להשתמש בפריטים שקנו בתדירות גבוהה יותר ולפרקי זמן ארוכים יותר בהשוואה לאלה שמסתפקים במוצר הראשון שנראה כעונה על הדרישות המינימליות.
סם מגליו, אחד ממחברי המחקר, מסביר כי נראה שהצרכנים המשקיעים ב”תחקיר” של האפשרויות השונות נוטים באופן תת-מודע לרצות להפיק מהמוצרים שרכשו את המקסימום, כך שהם משתמשים בהם יותר.
בניסוי אחד, המשתתפים היו צריכים לבחור בין שני שירותי טריוויה מקוונים. אלה שבילו יותר זמן בהתלבטויות השתמשו בסופו של דבר בחברות הטריוויה שבחרו לעתים קרובות יותר. ניסוי שני בחן צרכנים ‘משקיענים’ וניסה למצוא הבדלים בין אלה שניסו למצוא את הטוב ביותר לעומת אלה שהתמקדו במציאת טקטיקת ההחלטה הטובה ביותר. באופן מפתיע, אלה שבילו יותר זמן בהתלבטות בנוגע לשיקולי הבחירה היו פחות מרוצים מהבחירה הסופית שלהם למנוי על אתר בדיחות, למרות שהקדישו זמן רב יותר להחליט לעומת אלה שבחרו מהר יותר לפי מה שנראה כמו האפשרות העדיפה. על כך אומר מליו שזמן שימוש ורמת שביעות רצון אינן תמיד חוופפות.
החוקרים מאמינים שהממצאים יכולים לסייע בהפחתת צריכת יתר הפוגעת בסביבה. על ידי נקיטת גישה של החלטות זהירות יותר, תוך השקעת זמן ומאמץ רבים יותר, צרכנים ייטו להשתמש יותר זמן בפריטים שרכשו, כדי לקבל את מלוא התמורה מהרכישה שלהם, לעומת כאלה שלא התאמצו לבחור וימהרו להחליף את המוצר באחד אחר. לכן, הם אומרים שגם אם רמת שביעות הרצון שהצרכנים מביעים נמוכה יותר, בסופו של דבר ההשקעה בבחירה גורמת לפחות רכישות אימפולסיביות, מה שחוסך גם כסף וגם זיהום בטווח הארוך.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו