המדבר נחשב בדרך כלל לחד-גוני, עם מרחבים עצומים של שום דבר מלבד חול, שבמקרה הטוב מסודר בדיונות שנראות כמו גלים רחבים של חול ש"זורמים" במקביל. אך בכמה מקומות במדבריות העולם קיימות דיונות לא שגרתיות שהצליחו לסקרן מדענים במשך שנים. כעת נמצא הסבר ליצירתן, שהצליח להפתיע את החוקרים. נעזרנו ב-Claude כדי להבין למה המדענים ציפו ומה הם גילו.
הדיונות המדוברות מתאפיינות בגבהים יוצאי דופן – עד 100 מטר – וצורת כוכב, בשל מספר "זרועות" שמתלכדות במעין הר של חול במרכז. מחקר שפורסם בשבוע שעבר ב-Scientific Reports מספק תובנות חסרות תקדים לגבי ציר זמן היווצרותן של "דיונות כוכב", הדיונות הנדירות והגבוהות ביותר על פני כדור הארץ.
"ציפינו שדיונת חול שגובהה 100 מטר תהיה עתיקה למדי (…) אולי (בת) עשרות אלפי שנים – והתברר שהדיונה הזו הייתה בת 900", אומר המחבר הראשי, צ'ארלס בריסטו, חוקר משקעים ביוניברסיטי קולג' בלונדון.
המחקר התמקד ב"לאלה לאליה”, "דיונת כוכב" השוכנת בשמורת "אֶרְג צֶ’בּי" סמוך לגבול המזרחי של מרוקו. כדי לחשוף את גילה, הצוות השתמש במכ"ם חודר קרקע ובטכניקות תיארוך זוהר מתקדמות על דגימות חול. הם גילו שמשקעי התחתית היו בני יותר מ-12,000 שנה – שרידים של דיונה עתיקה שקדמה לתקופה עבותה וירוקה בסהרה, כאשר בני האדם צדו ברחבי נווה המדבר מלא הביצות.
לאחר שהעידן הרטוב הזה, שנמשך כ-8,000 שנה, הסתיים לפני כ-4,000 שנה, חולות נודדים החלו להצטבר שוב, אבל לאלה לאליה עצמה החלה להיערם לפני 900 שנה לכל היותר. התצורה האדירה זזה כ-45 ס"מ בשנה.
הממצאים מלמדים כי בעוד ש"דיונות כוכב" עשויות להישמר לטווח ארוך בחלק מאבני החול המדבריות ברחבי העולם, קשה לזהות את התכונות הייחודיות שלהן בתיעוד הסלע ללא פרספקטיבה רחבה. כפי שמציין בריסטו, "זה יותר מכלול של מאפיינים, שנראים למעשה כמו דיונות אחרות, אבל אם מסתכלים עליהם יחד, אפשר לומר 'אה, זו יכולה להיות דיונת כוכב'".
היצירה המהירה להפליא של לאלה לאליה מספקת חלון לאופן שבו ‘ארכיטקטורת’ המדבר יכולה להתפתח ולהשתנות באופן דרמטי לאורך טווחי זמן שפעם נחשבו בלתי סבירים. בנוף הסהרה המשתנה ללא הרף, נראה שאפילו התצורות האדירות ביותר עשויות להיווצר ולהיעלם במהירות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו