כשהח’ותים לא יורים עליה טילים, אנחנו רגילים לחשוב על אילת כלא יותר מיעד לחופשות וקניות ללא מע"מ בלי צורך ב"ארזת לבד?” וביקורת דרכונים – אבל בשנים האחרונות התנהל בה, ממש מתחת לאפנו, אחד הפרויקטים השאפתניים בהיסטוריה, שכעת נראה שהוכתר כהצלחה מסחררת וישמש השראה לעולם כולו. הסתייענו ב-Claude כדי ללמוד על המניפולציה ההכרחית שהפכה לגאווה לאומית.
האטרקציה המרכזית של אילת היא, כידוע, שונית האלמוגים שמפארת את מימי ים סוף סמוך לחופי העיר. אבל הצוללנים שנהרו לעיר במשך שנים כדי לחזות בפלא הטבע הזה גבו ממנה מחיר כבד: נפנופי הסנפירים, הרעש וענני האבק מהקרקעית שיבשו את בית הגידול באופן שהוביל לאיום ממשי בהכחדתו.
בניסיון לפתור את המשבר, בשנת 2006 הושקה בים סוף שונית מלאכותית; מדענים "שתלו" אלמוגים שגודלו במיוחד לצורך כך על שארית של ספינה, כדי שהם יתפתחו על גביה לשונית חדשה שנוצרה על ידי אדם. המטרה היתה לספק לתיירים אטרקציה שנראית קרובה מספיק לדבר האמיתי, שבה הם לא מסכנים פלא טבע נדיר – גם משום שהפלא הטבעי מרוחק יותר וגם משום שהשונית המלאכותית חזקה יותר, בזכות ה"שלד" האנושי שלה.
כעת מתברר שהתוצאות עלו על הציפיות: מחקר של צוות מתוכנית הביולוגיה והביוטכנולוגיה הימית באוניברסיטת בן גוריון, שהתפרש על פני יותר מעשור והתפרסם החודש בכתב העת Oceans, מצא שהשונית המלאכותית הפכה לאטרקציה מרכזית, והפחיתה את הנוכחות האנושית סמוך לשוניות האמיתיות בכמעט 90% מאז הפתיחה. מעבר לכך, ריכוז החיים הימיים בה אפילו עולה על זה שנמצא בשונית ה"טבעית" הסמוכה.
לדברי החוקרים, הניסוי הזה מהווה מודל מבטיח לתיירות בת קיימא, התומכת הן בכלכלה והן באקולוגיה. תעשיית הצלילה העולמית מוערכת ב-2 מיליארד דולר בשנה, והפיכה של צלילות לשוניות לאסורה בשל הנזק שנגרם להן היתה מזיקה לה קשות. הפתרון הישראלי מאפשר גם להגן על השוניות הטבעיות וגם לספק למי שחפץ בכך אפשרות לצלול ולראות שוניות אלמוגים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו