X

איך שעשועון טריוויה סיבך את יוצרי השיר המצליח?

השיר "Down Under” של Men at Work מנוגן בכל רחבי העולם, כולל בתחנות הרדיו הישראליות, לעתים קרובות כבר יותר מ-40 שנה. אבל ב-2007 נקלעו היוצרים שלו לתביעת ענק שעלתה להם ביוקר – הכל בגלל בדיחה על ציפור צוחקת

אילוסטרציה. צילום: master1305 / Freepik

“Down Under”, או בתרגום חופשי "שם למטה", הוא אחד השירים המצליחים בהיסטוריה. מאז שיצא כרצועת תוספת לסינגל "Keypunch Operator” (בתרגום חופשי: “מרכזנית") של להקת Men at Work ב-1980 הוא הפך ללהיט ענק, עד כדי כך שבעיני מיליונים ברחבי העולם הוא ההמנון הבלתי-רשמי של אוסטרליה – הארץ שאותה הוא מתאר. אבל יותר משניים וחצי עשורים לאחר יציאתו נקלעו יוצריו לתסבוכת משפטית בטוויסט שאפילו השיר הפארודי לא היה מסוגל לחזות. נעזרנו ב-ChatGPT כדי לספר על הסערה המוזיקלית.

התביעה נגד Men at Work הוגשה ב-2007, כלומר 27 שנים לאחר צאתו לראשונה ו-26 שנים לאחר צאתו כסינגל. חברת Larrikin Music האוסטרלית טענה כי קטע החליל המזוהה עם "Down Under" נגנב משיר הילדים האוסטרלי "Kookaburra", שנכתב ב-1932 על ידי מריון סינקלייר עבור תחרות, והפך לאחד משירי הילדים האהובים במדינה.

השיר קוקברה מתאר את הקוקברה הצוחקת, ציפור אוסטרלית קטנה המוכרת בזכות ציוצה הדומה לצחוק. לכן, בין מילות השיר ניתן ללמוד ש"ציפור הקוקברה יושבת על עץ גומי (…) צְחַק, קוקברה, צחק". חברי הלהקה האוסטרלית הודו שהחלילן שלהם, גרג האם, חשב שיהיה מצחיק להוסיף לשיר קטע המתבסס על שיר הילדים, וכך ניתן לשמוע במחצית השנייה של קטע החליל שהוא מנגן שוב ושוב את הלחן של המלים "Kookaburra sits in the old gum tree” – וכדי להוסיף לאפקט הוא אפילו יושב בקליפ על עץ גומי, בדיוק כמו הציפור.

למרות ה"גניבה" המכוונת, במשך שנים אף אחד מלבד חברי הלהקה לא ממש שם לב לקשר בין השירים. זה השתנה כאשר ב-2007, נשאלה בשעשועון הטלוויזיה האוסטרלי "Spicks and Specks” השאלה איזה שיר ילדים ניתן מכיל "Down Under”. המתמודדים התקשו למצוא את התשובה, אך לאחר שהוצגה להם היא הפכה לעובדה ידועה – ולבסיס לתביעה מצד לאריקין מיוזיק, שהשיר נמצא בבעלותה. לדברי החברה, הלהקה לא ביקשה רשות להשתמש בקטע, וכמובן שגם לא שילמה עליו.

ההליכים המשפטיים נמשכו על פני כחמש שנים, כאשר הסולן, קולין היי, והחלילן, גרג האם, הגנו על הלהקה מפני הטענות, וטענו שמדובר בקטע קטן וחסר משמעות. ב-2010 נפסק כי מדובר בקטע בולט מספיק כדי להיחשב הפרת זכויות יוצרים. הלהקה ערערה לבית המשפט העליון, אך בשלהי 2011 הוא החליט להותיר את פסיקת בית המשפט הפדרלי על קנה, וחייב את הלהקה לשלם לחברת המוזיקה 5% מהכנסות התמלוגים על השיר מ-2002 והלאה – ובהתחשב במספר הפעמים שהשיר מנוגן בעולם, כולל בישראל, כנראה מדובר בלא מעט כסף.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר