בג'ונגל הבטון של דרום קליפורניה בשנות ה-70, מפגש ייחודי של גורמים סביבתיים, כלכליים וטכנולוגיים הוליד את ענף הסקייטבורד המקצועי, ששינה את נוף הבילויים של הנוער. מחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת קיימברידג' חקר כיצד תנאי האקלים, השגשוג הכלכלי והחדשנות הטכנולוגית התאחדו ליצירת הטרנד שנמשך כבר 50 שנה. נעזרנו ב-ChatGPT כדי לסכם את המסקנות.
האקלים של קליפורניה נוטה לשינויים קיצוניים, ובשנות ה-70 זה התבטא בבצורת ממושכת, שהגיעה לשיאה ב-1977, שנחשבת לשנה היבשה ביותר של המאה ה-20. הפגיעה בכלכלה, שהתבטאה בהפסדים מוערכים של 3 מיליארד דולר במגזר החקלאי, גרמה למשטר מים חמור, שכלל איסור על מילוי בריכות שחייה פרטיות. הגבלה זו, יחד עם הבנייה המשגשגת של בריכות בצורת כליות (באמת, כך מוגדרות באנגלית בריכות בעלות קירות משופעים) בשנות ה-60, שהביאה להתקנת 20,000 בריכות כאלו בשנה, הכינו מבלי משים את הבמה למהפכה תרבותית. כאשר מילוי הבריכות נאסר, הן הפכו למגרשי משחקים אידיאליים לגולשי סקייטבורד בסגנון חופשי.
אך עלייתו של הסקייטבורד המקצועי לא הייתה תוצאה של גורמים סביבתיים בלבד; השפעתה של תרבות הגלישה של קליפורניה, שנחשבת חלק בלתי נפרד מהחיים במדינה, מילאה תפקיד מכריע. סקייטבורד בסגנון חופשי לווה מאפיינים רבים מגלישה (לא במקרה, באנגלית שמם של הכלים המשמשים בשני הענפים דומים מאוד – Surfboard לגלישה ו-Skateboard להחלקה. מציאי הסקייטבורד היו גולשי גלים שפשוט רצו "לגלוש” גם מחוץ לים וללא תלות בגלים), והסינרגיה בין שתי התרבויות עוררה את הפופולריות של הספורט.
גורם פחות ברור, אך בכל זאת חיוני, בעליית הסקייטבורד המקצועי הגיע מהחדשנות של התעשייה הכימית; הייצור התעשייתי של פוליאוריטן בשנות ה-50 חולל מהפכה בציוד הספורט. בשנות ה-70, הפוליאוריתן מצא את דרכו לגלגלי סקייטבורד, והציע אחיזה וקשיחות מעולים. התקדמות טכנולוגית זו אפשרה למחליקים לבצע פעלולים המתגרים בכוח המשיכה במהירות ובשליטה חסרי תקדים, מה שתרם להתפתחות הספורט.
תרבות היזמות המפורסמת של קליפורניה מילאה גם היא תפקיד משמעותי בפופולריות של סקייטבורד; קבוצה של בני נוער נוטלי סיכונים הקימה את צוות Zephyr Competition, המכונה Z-boys, והקימה עסקים שיהפכו לשחקנים מרכזיים בתעשייה. המיזמים המסוכנים והחוש העסקי של החלוצים הללו הציבו את הבמה להתמקצעות הסקייטבורד, והפכו אותו לתופעה עולמית.
ככל שהספורט התפתח לאורך שנות ה-70 המאוחרות, קמו חברות סקייטבורד גדולות, וההשפעה התרבותית התרחבה מעבר לקהילת הסקייטבורד המקורית. שנות ה-80 סימנו את הגלובליזציה של הסקייטבורד, שנתמכה על ידי פיתוח מצלמות וידאו לצרכנים, שאיפשרו צילום של הפעלולים. הסקייטבורד התפתח מבילוי נישה לתעשייה של מיליארדי דולרים, השפיע על המוזיקה, האופנה, ואפילו הוליד מיזמים רווחיים אחרים כמו סנובורד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו