התרגלנו כבר לדבר על היכחדות מיני בעלי חיים כדבר שבשגרה – החל מהדינוזאורים, דרך הממותות והדודו ועד סוגים נדירים של ג’ירפות וחמורים שנאבקים בימים אלה על עצם קיומם. אבל היחס המזלזל הזה כנראה היה משתנה אם היינו מבינים כמה קרובים היתה האנושות עצמה להכחדה לפני כמיליון שנים. השתמשנו ב-ChatGPT כדי לחשוף אתך התקופה המכרעת בתולדות האדם, כפי שסופר עליה במחקר שפורסם בגיליון ספטמבר של כתב העת Science:
מקורותיהם של בני האדם המודרניים הם נושא למאבקים בין מדענים כבר זמן רב. למרות שמקובל להאמין שבני אדם מודרניים הופיעו לפני כ-300,000 שנה באפריקה, הדרך האבולוציונית המובילה למין שלנו נותרה לוטה בערפל, בגלל המחסור במאובנים וחפצים מאותה תקופה. כדי לפענח את התעלומה הזו, חוקרים יצאו למסע גנטי, וחקרו את הגנום של למעלה מ-3,150 בני אדם מודרניים, שהגיעו מאזורים שונים.
תוך שימוש בכלי אנליטי חדש, המדענים בחנו את המגוון הגנטי בתוך הגנומים האנושיים הללו, והתחקו אחר מוצאם לעידן הפרה-מודרני. הממצאים מציירים תמונה ברורה למדי של מאבק אבותינו הקדמונים להישרדות, כאשר ככל הנראה, לפני 813,000 עד 930,000 שנים הם חוו "צוואר בקבוק" חמור – אירוע קטסטרופלי שגרם לצמצום מדאיג של 98.7% באוכלוסיית הרבייה שלהם.
המחבר הראשי של המחקר, דוקטור וואנג-ג'י הוּ מבית הספר לרפואה של אייקאן בבית החולים האוניברסיטאי הר סיני שבניו יורק, אמר כי "אבותינו חוו צוואר בקבוק כה חמור במשך זמן רב, עד שהתמודדו עם סיכון גבוה להכחדה".
במהלך התקופה המטרידה הזו, האוכלוסייה המשוערת של שושלת האדם הקדמון הצטמצמה ל-1,280 פרטים בלבד. באופן מדהים, אוכלוסייה קטנה זו סבלה את התנאים המאתגרים הללו במשך כ-117,000 שנים. החוקרים משערים שהכמעט-הכחדה הזו נבעה, בין ביתר, משינויי אקלים משמעותיים, כולל התפשטות קרחונים, צניחה בטמפרטורות האוקיינוסים ובצורת ממושכת באפריקה ובאירואסיה.
העיתוי של צמצום האוכלוסייה הזה מתיישב באופן מסקרן עם הופעתו של האב הקדמון המשותף האחרון המשותף לבני אדם מודרניים, ניאנדרטלים ודניסובים. סביר שצוואר הבקבוק חילק אוכלוסיות אנושיות מוקדמות לקבוצות קטנות ומבודדות, מה שהוביל בסופו של דבר להופעתם של שושלות נפרדות - בני אדם מודרניים, ניאנדרטלים ודניסובים.
יתרה מכך, אירוע גנטי מרכזי נוסף התרחש בתקופה זו: לפני כ-900,000 עד 740,000 שנים, שני כרומוזומים עתיקים התמזגו ויצרו את מה שמכונה כיום כרומוזום 2 בבני אדם מודרניים. הטרנספורמציה הגנטית הזו, החופפת לצוואר הבקבוק, מרמזת על קשר עמוק יותר בין הכמעט-הכחדה לבין התפתחות הגנום האנושי.
המחקר החדש מראה מצד אחד את כוח השרידות של האנושות, אפילו בגרסה עתיקה ופחות מתקדמת שלה, אך מצד שני, מדגיש את העובדה שכל מין עשוי להתמודד עם איום קיומי של ממש בשלב זה או אחר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו