דו"ח רשות החדשנות: בזמן שהעולם מתאושש, שוק ההייטק הישראלי ממשיך לרדת

הכלכלה העולמית חוותה תקופה מאתגרת ולא פשוטה בשנים האחרונות, שהשפיעה רבות על שוק ההייטק הישראלי והכלכלה של המדינה. החל מפרוץ מגפת הקורונה אי שם בשנת 2019 בואכה 2020 ועד הפלישה הרוסית לאוקראינה בשנה שעברה, השווקים העולמיים חוו טלטלה משמעותית שגרמה לתהליך של העלאת הריבית במקביל לירידות חדות בשוקי המניות העולמיים.

דו"ח רשות החדשנות שפורסם היום (שלישי) העלה תמונה מדאיגה ביחס להייטק הישראלי. מהנתונים עולה כי עם כניסתה של הממשלה החדשה בישראל לתפקידה בשנת 2023, התווספה למשבר העולמי גם אי-ודאות וחששות בשל הנסיבות הפוליטיות בארץ – מה שמעורר דאגה בקרב משקיעים וחברות בתעשייה בכל הנוגע ליציבות הכלכלית ולהמשך מיצובה של ישראל כ"מעצמת הייטק" עולמית.

לאחר עשור של צמיחה – ירידה במדדים

אחרי למעלה מעשור של צמיחה ושגשוג בהיי-טק הישראלי, השנה מתפרסם הדו״ח השנתי של רשות החדשנות בתקופה מאתגרת, המאופיינת בחוסר ודאות עבור תעשיית ההיי-טק הישראלית. ברבעונים האחרונים, המגמה החיובית שאפיינה את הענף בשנים האחרונות התחלפה בירידה במדדים מרכזיים, כולל האטה בגיוסי הון של סטארט-אפים ופיטורים בחברות היי-טק, שהובילו לירידה במספר המועסקים בענף.

כעת השאלה המרכזית המרחפת מעל הענף היא האם הוא יעקוב אחרי סימני ההתאוששות שכבר מתגלים בארה"ב, או שיש סיבה לדאגה ממשבר עמוק ומתמשך בעל סממנים ייחודיים לישראל .

רבעון השיא בגיוסים להיי-טק הישראלי היה הרבעון הרביעי ב-2021 ,שבו חברות טכנולוגיה מקומיות - בעיקר חברות הצמיחה שבהן - גייסו מעל ל-9 מיליארד דולר. בשנת 2022 הצטמקו ההשקעות בסטארט-אפים בישראל כמעט במחצית, בהשוואה לשנה שקדמה לה, והסתכמו בכ-16 מיליארד דולר.

בדו"ח מציינים כי אם לא יחול היפוך מגמה משמעותי, מסתמן שבשנה הנוכחית צפויה להימשך הירידה בהשקעות בסטארט-אפים בישראל ביחס למגמת הצמיחה שאפיינה את השנים האחרונות. אם הערכה זו תתממש, זוהי נורת אזהרה להיי-טק הישראלי שדורשת היערכות מתאימה, כך לפי מחברי הדו"ח.

השלכות הרפורמה המשפטית

לצד מצב השווקים בעולם, מצביע הדו"ח על כך שישנם גם גורמים מקומיים ייחודיים שעשויים להשפיע על ההייטק, וכתוצאה מכך על המשק הישראלי כולו. עוד מזכירים במסמך את העובדה כי בחודשים האחרונים בכירים בתעשייה התריעו מפני השלכות הרפורמה המשפטית שמנסה הממשלה להוביל על התעשייה, והזהירו בין היתר מחשש של משקיעים זרים להמשיך ולהשקיע בישראל.

אזהרה זו מצטרפת לנייר העמדה שפרסמה רשות החדשנות בחודש אפריל השנה, בו הודגש כי שיעור חברות הסטארט-אפ החדשות שנרשמות בחו״ל עלה למעל 50 אחוזים, בהשוואה לכ-20 אחוזים בשנים שקדמו לכן, מה שמסמן ירידה באמון היזמים ביציבות הסביבה העסקית בישראל.

ישראל במקום האחרון בשקעה במחקר ופיתוח

לפי הדו"ח ניתן ללמוד כי השוק הישראלי נשען באופן בולט על מגזר ההייטק. לצורך העניין, ההייטק הישראלי אחראי על 18 אחוזים מהתמ"ג של המדינה, זאת לעומת כ-10 אחוזים בארה"ב וכ-6 אחוזים באירופה.

מאפיין ייחודי נוסף, שאין לו אח ורע באף מדינה ב-OECD, הוא שיעור המימון הזר למחקר ופיתוח שגבוה באופן משמעותי (כ-91 אחוזים) לעומת המימון הממשלתי (9 אחוזים בלבד), מה שמעיד מצד אחד על האטרקטיביות הגבוהה של ההיי-טק בישראל לחברות טכנולוגיה ומשקיעים בינלאומיים ועל איכות כוח האדם, אך מצד שני, גם על תלות גבוהה בגורמים חיצוניים וחשיפה של השוק הישראלי לטלטלות הנובעות משינוי בהעדפות של אותם גורמים.

עוד עולה מהנתונים כי ישראל ניצבת במקום האחרון מבין מדינות ה-OECD מבחינת השקעה ממשלתית במחקר ופיתוח.  

שינוי מגמה מדאיג

מהדו"ח עולה כי מספר המועסקים בענף ההיי-טק ובתפקידים טכנולוגיים עמד בשנת 2022 על 4,508 אלף עובדים, כ-14 אחוזים מכלל השכירים במשק (עלייה של כ-6 אחוזים משנת 2014).

בנוסף, צוין בדו"ח כי למרות חוסר הוודאות שאפיין את המשק עם פרוץ מגפת הקורונה בשנת 2020 וגל הפיטורים שהגיע באותה התקופה, במחצית השנייה של אותה השנה, חברות ההייטק חזרו לצמוח ולגייס אליהן עובדים. במקביל וכאמור לאחר שנים של צמיחה, נצפה בשנת 2023 שינוי מגמה המאופיין בגלים של פיטורי עובדים. משרד החדשנות מתריע בדו"ח כי עקב ההישענות הגדולה של המשק הישראלי על סקטור ההייטק, עלול הדבר להשפיע על המשק הישראלי כולו.

ברשות החדשנות טוענים כי מדובר במגמות מדאיגות, בייחוד לאור הנתונים המצביעים על התלות הגדולה שנוצרה בישראל בענף ההיי-טק כענף מרכזי וצומח שתורם לכלכלה, ולאור התלות הגבוהה של הענף במשקיעים זרים. כלומר, אם יש נסיבות מקומיות ייחודיות הגורמות לכך שגיוסי ההון ממשיכים לרדת, למרות מגמת התאוששות שהחלה בעולם, יש סיבה ממשית לדאגה.

נשים, ערבים וחרדים: בתחתית ההשתלבות בהייטק

לפי הנתונים העולים מהדו"ח, בעשור האחרון חלו תנודות מזעריות מבחינת הרכב האוכלוסייה בהיי-טק. כך, נשים - הקבוצה הגדולה ביותר שנמצאת בתת ייצוג בהייטק - שומרת על חלקה היחסי של כשליש מהשכירים והשכירות בענף ההייטק ובתפקידים טכנולוגיים במשק.

גם ההתקדמות בשילוב ערבים וחרדים בהייטק איטית מאוד, כאשר בשנת 2022 השתייכו רק 2 אחוזים מהשכירים והשכירות בהיי-טק לחברה הערבית ו-3 אחוזים בלבד השתייכו לחברה החרדית.

פער חברתי משמעותי נוסף נוגע לשכר בהיי-טק. בשנת 2022 השכר החודשי הממוצע בהיי-טק - שעמד על 28,400 שקלים – היה פי 2.7 מהשכר הממוצע בשאר המשק (כ-10,500 שקלים). בעשור האחרון, עם ההשקעות הגדלות והביקוש העולמי הגובר לפתרונות טכנולוגיים, עלה השכר בהיי-טק וגם הפער בינו לבין השכר הממוצע בישראל. כך, השכר של עובדי ועובדות ההיי-טק עלה בכ-9,500 שקלים, לעומת עובד או עובדת בשאר ענפי המשק שהשכר שלהם עלה באותה תקופה בכ-2,300 שקלים.