האלימות בישראל גואה, ומתברר שהיא לא פוסחת, בלשון המעטה, גם על המרחב הדיגיטלי. מחקר חדש של איגוד האינטרנט הישראלי חושף את ממדי השיח האלים ברשת, ותוצאותיו מטרידות בהחלט.
לפי המחקר, כאחד מתוך חמישה ישראלים (22 אחוזים) חווה בשנה האחרונה מעקב או הטרדה ברשתות החברתיות, כאשר פלח דומה (18 אחוזים) נחשף באותה תקופה לקללות ונאצות שכוונו נגדו ברשת. כמו כן, כאחד מכל עשרה ישראלים (9 אחוזים) היה קורבן להפצת תמונות אינטימיות או מביכות שלו ללא רשותו.
ומהן האפליקציות האלימות ביותר? המחקר כי פייסבוק היא הרשת החברתית הכי בעייתית - לא פחות מ-82 אחוזים מהישראלים שנחשפו לשיח פוגעני ציינו את הרשת החברתית מבית מטא כפלטפורמה שבה התרחשה הפגיעה. אחרי פייסבוק מתמקמות בפער רב וואטסאפ (26 אחוזים), אינסטגרם (24 אחוזים), טוויטר (17 אחוזים), טיקטוק (16 אחוזים), יוטיוב (9 אחוזים) וטלגרם (9 אחוזים).
אבל זה לא נגמר כאן: למעלה ממחצית מהנשאלים (52 אחוזים) טענו כי השיח במרחב המקוון הוא "אלים במידה רבה או במידה רבה מאוד"; יותר מרבע (27 אחוזים) טען כי השיח "אלים במידה בינונית"; ואילו 15 אחוזים בלבד סבורים, משום מה, שהשיח אינו אלים כלל. עוד דווח כי נשים חוות את המרחב המקוון כאלים יותר: 58 אחוזים מהנשאלות הודו כי הוא אלים "במידה רבה או במידה רבה מאוד".
למה לגבי קבוצות באוכלוסייה? לדעת הישראלים, הקבוצות החברתיות המותקפות ביותר ברשת הן החברה הערבית והחברה החרדית (33 אחוזים יחדיו), נשים ונערות (27.5 אחוזים) וקהילת הלהט"ב (23.7 אחוזים). קבוצות העולים מרוסיה ומחבר העמים, העדה האתיופית, פליטים ומהגרי עבודה חוות כ-6.5 "אחוזי תקיפה" כל אחת.
אולי כצפוי, הציון שמעניק הציבור לפוליטיקאים בהשפעה על השיח הרעיל אינו מעודד במיוחד. 39 אחוזים מהנשאלים השיבו כי פוליטיקאים ואנשי ציבור משפיעים מאוד לשלילה על השיח המקוון, וזאת בשל התכנים המפלגים שהם מפרסמים. 24% אחוזים סבורים כי הפוליטיקאים משפיעים מעט לשלילה; 15.5 אחוזים השיבו כי אינם יודעים; 12.1 אחוזים סבורים כי לפוליטיקאים אין השפעה על השיח; ו-9.4 אחוזים בלבד ציינו כי ההשפעה דווקא חיובית.
נתונים מעניינים נוספים: מרבית הציבור (55 אחוזים) אינו מאמין לפלטפורמות שיפעלו להסרת תוכן אלים, ולכן נמנע מלדווח עליו. 40 אחוזים העידו כי הם משתמשים לעיתים רחוקות במנגנוני הדיווח ברשתות כי לדווח על תכנים וחשבונות פוגעניים, ו-38 אחוזים השיבו שהם אינם משתמשים כלל במנגנונים האלה. במילים אחרות, כ-22 אחוזים בלבד מהציבור משתמשים בקביעות במנגנוני הדיווח.
אורנה היילינגר, מנהלת מרכז נטיקה לשימוש מיטבי ברשת של איגוד האינטרנט הישראלי, אמרה בעקבות הממצאים כי "נתוני הסקר מציפים את העובדה כי הרשת משקפת את תחושות הציבור שהאלימות הכללית והאלימות המקוונת משפיעות על חיינו באופן מוחשי. הציבור מצביע על הפוליטיקאים כגורם מרכזי שמשפיע על השיח מחד, וזה שבידו להוביל לשינוי מאידך. אין ספק כי כולנו נדרשים לקחת חלק במיתון השיח". מישהו מרים את הכפפה?
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו