פרס של שלושה מיליון דולר: נאס"א רוצה שתציעו לה רעיונות למיחזור על הירח

כשניל ארמסטרונג ושאר אסטרונאוטי תוכנית אפולו נחתו על הירח בשנות ה-60 וה-70, קיימות הייתה הדבר האחרון שהעסיק אותם. הם השאירו אחריהם שובל של פריטים וציוד - החל מ-96 שקיות של פסולת ביולוגית, דרך ציוד חיוני כמו מערכות אספקת חמצן ובקרת טמפרטורה, ועד לשני כדורי גולף שנחבטו למרחקים עצומים על ידי מפקד אפולו 14, אלן שפרד.

אבל כעת, כשנאס"א מתכננת להחזיר אסטרונאוטים לירח במסגרת תוכנית ארטמיס, הגישה שונה לחלוטין. ארטמיס, שמתכננת להנחית אסטרונאוטים על הירח, כוללת גם תוכניות להקמת בסיס מגורים על פניו. סוכנות החלל האמריקאית מבקשת לאמץ את עקרונות הקיימות של "הפחתה, שימוש חוזר ומיחזור" - ויש לכך סיבה מעשית מאוד.

"שיגור כל דבר מכדור הארץ הוא כל כך יקר בגלל כמות הדלק הרקטי הנדרשת", מסבירה ג'ניפר אדמונסון, העומדת בראש תוכנית תחרות חדשה של נאס"א בשם LunaRecycle. "העלות היא מיליון עד 1.2 מיליון דולר לשיגור קילוגרם אחד מכדור הארץ לירח".

פרס של מיליונים

התחרות החדשה, שהפרס בה עומד על שלושה מיליון דולר, היא חלק מתוכנית Centennial Challenges של נאס"א - מסגרת שבה הסוכנות מציעה פרסים עבור פתרונות טכנולוגיים לאתגרי החלל. "כל סוג של מיחזור שנוכל לעשות שם יתרום מאוד לכלכליות המשימה", מסבירה אדמונסון. "מעבר לכך, אנחנו רוצים לשמר את הירח כמקום המדהים שהוא ולא להפוך אותו למזבלה".

נאס"א מזמינה משתתפים מכל העולם להציע רעיונות חדשניים למיחזור חומרים על הירח. "זו אחת התוכניות המרתקות ביותר שנאס"א מפעילה, כי אנחנו יכולים לקבל רעיונות מאנשים מכל תחומי החיים", אומרת אדמונסון. "אנחנו מחפשים דרכים למחזר חומרים כמו פלסטיק, מתכות, ניילון בועות, בדים וכל חומר גלם שעשוי להיות זמין".

אחד הכיוונים שנאס"א בוחנת הוא שימוש חוזר באריזות מזון ובחומרים אחרים לייצור כלים וציוד נדרש, ואפילו פריטי נוי שיהפכו את סביבת המגורים הירחית לנעימה יותר. בנוסף, יש מחשבה על שימוש בנחתות ישנות שכבר נמצאות על הירח. "דיברנו על האפשרות להשתמש בנחתות הישנות שנמצאות שם ולכרות מהן אלומיניום", מגלה אדמונסון.

אבק ירחי ועוד אתגרים

אבל האתגרים בכל פעילות מיחזור על הירח הם משמעותיים. לפי פרופ' ג'ף ברוקס מאוניברסיטת סווינברן לטכנולוגיה במלבורן, אוסטרליה, "הפעילות תתבצע בכוח כבידה נמוך, בוואקום גבוה ומוקפת באבק ירחי". בעוד עיבוד חומרים בוואקום עשוי להיות יתרון, הכבידה הנמוכה מציבה אתגרים בהפרדת חומרים, והאבק הדביק והשוחק מזיק למכונות נעות.

בנוסף, בהיעדר אטמוספירה בירח - ולכן ללא יכולת להעביר חום באופן טבעי - יש אתגר בקירור הציוד ובסילוק אדים או שאריות רעילות. ברוקס, שחוקר דרכים לעבד מינרלים מהירח עצמו באמצעות חום מרוכז מהשמש, מסכם: "אם נהיה חכמים מההתחלה, נוכל למזער את הצורך בהבאת חומרים מכדור הארץ".

התחרות החדשה של נאס"א מחפשת בשלב זה רק רעיונות למיחזור חומרים לא רעילים, אך זהו צעד חשוב בדרך להפיכת החזון של בסיס מאויש על הירח למציאות.