מחקרים שנערכו על פוסט-טראומה והורמונים הראו שרוב האנשים שאובחנו עם פוסט טראומה חוו "קהות" ברמות הקורטיזול שלהם לאורך היום, להבדיל מדפוסי העליה והירידה הרגילים.
"בגברים בריאים, הורמונים כמו טסטוסטרון וקורטיזול עוקבים אחר דפוס במהלך היום" ציין החוקר בן טרמבל. "רמות ההורמונים הן הגבוהות ביותר מיד לאחר ההתעוררות ואז יורדות במהירות. הרמות נמוכות לאורך היום ועולות שוב בלילה".
עד כה, מחקרים בנושא זה התמקדו באנשים בחברות תעשייתיות מערביות או אירופאיות. מחקרים אלה כללו אנשים שסבלו מסוגים שונים של טראומה, כגון תאונות דרכים, תקיפה ושירות צבאי.
במחקר שפורסם לאחרונה טרמבל ואנתרופולוגים נוספים מאוניברסיטת אריזונה סטייט ניתחו את הקשר בין פוסט טראומה וההורמונים קורטיזול וטסטוסטרון בחברה לא תעשייתית - שבט הטורקאנה בקניה.
הטורקאנה הם רועים ניידים שעוסקים בפשיטות על בקר, בדרך כלל מעבר לגבול בדרום סודן. "הם מבצעים פשיטות קטנות וגדולות. הם גם סובלים מפשיטות על ידי חברים בקבוצות רועים אחרות. הפשיטות יכולות להוביל לחילופי אש ומוות של בני משפחה, ואובדן בעלי חיים. כמחצית ממקרי המוות של גברים מבוגרים באזור המחקר נובעים מפשיטות" הסביר החוקר מתיו זפרמן.
לוחמי טורקאנה חווים טראומה דומה מחשיפה לקרב במהלך פשיטות בקר.
"הרועים בשבט חווים דרגה גבוהה של חשיפה לקרב ול-28% מהגברים יש תסמינים של פוסט טראומה. מכיוון שכמעט כולם נחשפים לקרב, אנחנו יכולים לראות אם יש הבדלים ביולוגיים בהורמונים עבור אלה עם פוסט טראומה ואלו שללא פוסט טראומה" הסביר טרמבל.
החוקרים גילו כי לא התגלו הבדלים ברמות הקורטיזול בין שתי הקבוצות. לעומת זאת, בזמן שהתעוררו לגברים עם פוסט טראומה היו רמות טסטוסטרון נמוכות יותר מהקבוצה ללא פוסט טראומה, הסביר החוקר מייקל באומגרטן, שהוא גם יוצא יחידת הריינג'רז בצבא ארה"ב.
לפי מחקר קודם של זפרמן ועמיתתו שרה מתיו בניגוד לחיילים במדינת-לאום לוחמי הטורקאנה "זוכים לתמיכה חזקה מכל הקהילה: יש להם מעמד מורם, הם מבצעים טקסים לאחר פשיטות, והם משולבים עמוקות עם הקהילה האזרחית".
לדברי החוקרים "מסורות תרבותיות ארוכות שנים אלה של לוחמה עשויות להגן עליהם מחלק מהתגובות הפיזיולוגיות השליליות לטראומה מקרב".
על פי ארגון הבריאות העולמי, ל-3.9% מאוכלוסיית העולם יש תסמינים של פוסט-טראומה (PTSD) בשלב כלשהו במהלך החיים. ההפרעה יכולה להופיע לאחר חוויה או עדות לאירוע טראומטי ויכולה להימשך חודשים או שנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו