האוצר הלאומי החדש של דנמרק: קיא מאובן של דג

לפי חוקרים, הממצא החדש במדינה "שופך אור על שרשראות מזון עתיקות"

האוצר הלאומי החדש. צילום: Sten Lennart Jakobsen

מאובן שהתגלה בדנמרק הוכרז רשמית כאוצר לאומי. המאובן זוהה כקיא בן 66 מיליון שנה של דג. הוא מכיל שרידים של שושני ים עתיקות, ולפי חוקרים הוא מספק מידע חשוב על מערכות אקולוגיות ימיות פרהיסטוריות. הקיא המאובן יוצג לציבור הרחב במוזיאון הגיאולוגי פקסה.

המאובן התגלה על ידי צייד מאובנים החובב פיטר בניקה בסיור בצוקי סטבנס, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו מדרומית לקופנהגן. בניקה הבחין בשברים חריגים המוטבעים בגיר והביא את הדוגמה למוזיאון לבדיקה. המומחים במוזיאון אישרו שמדובר ברגורגיטליט, או קיא מאובן, מסוף תקופת הקרטיקון.

על פי הפליאונטולוג והאוצר ד"ר יספר מילאן מדובר ב"ממצא יוצא דופן באמת ששופך אור על שרשראות מזון עתיקות". 

"ממצא כזה מספק ידע חדש חשוב על היחסים בין טורפים לטרף ושרשראות המזון בים הקרטיקוני" הוא אמר.

ההקאה מכילה שרידים של לפחות שני מינים שונים של שושני ים, בעלי חיים ימיים הקשורים לכוכבי ים וקיפודי ים. "שושני ים אינן תזונה מזינה במיוחד, מכיוון שהן מורכבות בעיקר מלוחות גיריים המוחזקים יחד על ידי מעט מאוד חלקים רכים" הסביר מילאן.

הדוגמה נוקתה ונבדקה על ידי מומחה שושני הים ג'ון יאגט, שזיהה את המינים השונים הנוכחים במאובן. "החתיכה העגולה נוצרה כנראה מהחלקים הבלתי נעכלים של שושני הים שהוקאו על ידי בעל חיים שאכל אותם, כנראה דג," אמר יאגט, כפי שדווח בפורבס.

המאובן הוגדר כ"דנקרה" - מונח דני לחפצים טבעיים בעלי ערך מדעי יוצא דופן. על פי החוק הדני, פריטים כאלה נחשבים לרכוש המדינה וחייבים להימסר למוזיאון מוכר להיסטוריה טבעית. 

צוקי סטבנס בהם נמצא המאובן הם אתר גיאולוגי ופליאונטולוגי ידוע. האתר מכיל שכבות שמורות היטב שמסמנות את הגבול בין תקופות הקרטיקון והפליאוגן, לפני כ-66 מיליון שנה. גבול זה מזוהה באופן מפורסם עם אירוע ההכחדה ההמונית שהוביל להיעלמות הדינוזאורים.

"רגורגיטליטים נותנים לנו חלון לתהליכי האכילה של חברים שונים במערכת האקולוגית שהיו סביב באותה תקופה," אמר פול אולסן, פרופסור למדעי כדור הארץ ומדעי הסביבה באוניברסיטת קולומביה, שצוטט על ידי NPR.

המאובן יוצג בקרוב לציבור במוזיאון הגיאולוגי פקסה. המוזיאון הביע התרגשות לגבי הממצא וחשיבותו בהבנת מערכות אקולוגיות עתיקות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר