בזמנים שבהם הבינה המלאכותית צורכת חשמל בכמויות אדירות, ענקיות הטכנולוגיה מצאו פתרון מפתיע: החייאת תעשיית האנרגיה הגרעינית שנמצאת בדעיכה זה עשרות שנים. החברות, שהתחייבו להגיע ליעדים של אפס פליטות פחמן, מבקשים את הפתרון באנרגיה הגרעינית הפועלת ללא הפסקה, בניגוד לאנרגיית שמש ורוח.
ההתפתחות הבולטת בתחום התרחשה בספטמבר 2024, כשמיקרוסופט הודיעה על עסקה בשווי 1.6 מיליארד דולר להפעלה מחדש של הכור באי שלושת המילין בפנסילבניה - אתר שנודע בתאונה הגרעינית החמורה בהיסטוריה האמריקנית ב-1979.
התאונה באי שלושת המילין אירעה כאשר כור מספר 2 עבר התכה חלקית של ליבת הכור, תקלה שהובילה לשחרור חומרים רדיואקטיביים. אף שלא היו נפגעים או מקרי מוות, האירוע השפיע דרמטית על התעשייה הגרעינית האמריקנית, וגרם לנסיגה משמעותית בפיתוחה. מאז התאונה, רק שתי תחנות גרעיניות חדשות הוקמו במדינה.
"זו אדמת קודש בתעשייה הגרעינית", אמר ג'ו דומינגז, מנכ"ל Constellation Energy, בראיון ל-CBS News. "זה מקום שבו למדנו והשתפרנו". הוא הוסיף כי בעקבות התאונה ב-1979 בוצעו אלפי שינויים בפרוטוקולים ובנהלים הקשורים לאנרגיה גרעינית.
דומינגז הדגיש: "מה שאנשים שוכחים הוא שהיה כור נוסף באתר, שהמשיך לפעול עד 2019, ונסגר רק מסיבות כלכליות. גז טבעי זול, ביקוש נמוך, סבסוד של טכנולוגיות שונות, והיעדר מדיניות תומכת בגרעין גרמו לתחנות להתחיל להיסגר".
לפי העסקה, הכור, ששמו ישונה ל-Crane Clean Energy Center, צפוי לחזור לפעולה ב-2028 ולספק חשמל נקי למיקרוסופט במשך 20 שנה. "מיקרוסופט תיהנה מהיתרונות של אנרגיה נקייה ואמינה למשך 20 שנה", ציין דומינגז.
הוא מסביר כי "הפעלה מחדש של מתקן קיים זולה פי 10 מבניית תחנה חדשה, ותדרוש כשלוש שנים בלבד, לעומת התחנה האחרונה שנבנתה, שלקח כמעט 10 שנים להקים".
המירוץ הגרעיני של ענקיות הטכנולוגיה
אנרגיה גרעינית מופקת באמצעות תהליך הנקרא ביקוע גרעיני, שבו גרעיני אטומים של אורניום מתפצלים ומשחררים כמויות עצומות של אנרגיה בצורת חום. חום זה מנוצל להפקת קיטור שמסובב טורבינות ומייצר חשמל. היתרון המרכזי של אנרגיה גרעינית הוא יכולתה לספק חשמל באופן רציף 24 שעות ביממה, ללא פליטות פחמן דו-חמצני כמו בתחנות כוח פחמיות.
רק שבועות לאחר ההכרזה של מיקרוסופט, גם אמזון וגוגל הכריזו על השקעות משמעותיות באנרגיה גרעינית. גוגל בחרה להשקיע בטכנולוגיה הנקראת "כורים מודולריים קטנים".
"אלה אינם תחנות הכוח הגרעיניות של אתמול, עם מגדלי הקירור הגדולים", הסביר מייקל טרל, האחראי על מאמצי הפחתת הפחמן של גוגל, בראיון ל-CBS News. "אלה מתקנים קטנים בהרבה. אבל מכיוון שהם מודולריים, אפשר לחבר אותם יחד ליצירת תחנות כוח גדולות יותר". טרל מעריך שהכור הגרעיני המתקדם הראשון יהיה מוכן לפעולה עד 2030 - "ואנחנו לא נסתפק בכור אחד, אלא מקווים לרכוש סדרה של כורים שיבואו בעקבותיו", הוסיף.
גוגל מממנת את חברת קאירוס (Kairos Power), שבונה שלושה מתקני הדגמה קטנים באוק רידג', טנסי - באותו מקום שבו עובד אורניום עבור פצצת האטום הראשונה. מייק לאופר, מנכ"ל קאירוס, מסביר שהכורים שלו לא משתמשים במוטות דלק אלא בכדורי דלק, בגודל של כדורי גולף - בעיקר גרפיט, עם גרעינים זעירים של אורניום. לדבריו, כל כדור מכיל כמות אנרגיה השווה לארבעה טון פחם, ללא פליטות פחמן דו-חמצני. הכורים של קאירוס פועלים בהספק ובלחץ נמוכים יותר מכורים מסורתיים, מה שלטענתם מפחית את הסיכון.
למרות היתרונות, אנרגיה גרעינית עדיין מייצרת פסולת שיש לאחסן בבטחה. מעבר לכך, פרופ' שרון סקוואסוני מאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון, שבילתה 15 שנה בחקר בטיחות גרעינית עבור הממשלה, מביעה ספקנות. "יש רק בעיה אחת עם כורים מודולריים קטנים: הם לא באמת קיימים", אמרה ל-CBS News. "אני חושבת שהם יגלו די מהר שזה לוקח יותר מדי זמן ועולה יותר מדי".
כשנשאלה האם חברות הטכנולוגיה יצטרכו לחזור לשריפת דלקים להפקת אנרגיה, ענתה סקוואסוני: "אני די בטוחה שכן". וכשנשאלה האם יש כאן "ביטחון יתר של אנשי ההייטק", ענתה: "לחלוטין, לחלוטין!"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו