לכל מי שחיכה ולא הכין תשובות טובות לשאלה "למה צריך רבנים?" - התירוצים נגמרו. כבר היום אפשר "לעשות לנו רב" וליצור בוט AI שילמד את כל ארון הספרים היהודי. הבוט שלנו, רבי עקיבא או ברוריה, מה שמתאים לכם, יילמד וילמד תורה הרבה יותר טוב מרבנים. הוא ידע כל נושא לעומק ולרוחב, יבין את דפוסי הלמידה האישיים ויתאים את הלימוד. הוא ידע לענות על כל שאלה הלכתית בלי גמגומים, בלי "צריך עיון" ובלי טעויות אנוש. והוא כמובן לא צריך לקבל משכורת ויהיה זמין אישית 24/6. ואם נבקש ממנו למצוא פתרון הלכתי לזה אז כנראה שגם 24/7.
ברוכים הבאים לעולם שבו לכל אחד מאיתנו יהיה מלאך אישי מאת הקדוש ברוך הוא שילווה אותנו בדרך. אפשר לצחוק על זה, אבל מי שלא מתכוון לתת תשובה רצינית לשאלה "למה צריך לרבנים?" עשוי למצוא את עצמו מיותר. אני רואה במהפכת הבינה המלאכותית הזדמנות נדירה לברר מה עיקר ומה טפל.
השאלה "למה צריך רבנים בעולם של AI?" מצביעה בעיניי על עיוות בתפיסה של מהי תורת חיים. מי שתופס רב כטכנאי שפונים אליו בשביל שיפתח סתימה במערכת האינסטלציה של ההלכה, מפספס בענק. המחשבה שרב הוא טכנאי, נוטה להתחבר לתפיסה שאלוהים הוא כספומט, שהמצוות הן עניין של חובה פורמלית וההלכה היא חוברת הוראות הפעלה.
רבים ניסו למנוע מהתורה להפוך לעניין קפוא וטכני. למשל, רבי יוחנן אומר "כותבי הלכות כשורף התורה" ובהמשך הסוגיה (תמורה דף י"ד עמוד ב') מובאת המימרא מפורסמת "דברים שעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב".
תורה שבעל פה היא תורה חיה ומתפתחת שבכוונה יש בה טביעת אצבע אנושית, והלכה הנובעת ממנה היא הלכה המחפשת לתקן עולם. היא נועדה להיות בין-אישית ורלוונטית לחיים. תורה והלכה הן תוצר של מפגש בין רב לתלמיד, בין איש הקודש לאיש המעשה, בין שמיים לארץ.
תורה של מפגש היא תורה שבה זה מאוד משנה מיהו התלמיד ומאוד משנה מיהו הרב. הרב הוא לא קופסא של ידע, הוא אדם עם נשמה ייחודית שמורידה כל יום את התורה מהר סיני. תורה של מפגש - תורה שבעל פה - לא מאפשרת לרב ולתלמיד להתחבא מאחורי הגמרא המודפסת או מאחורי שו"ת סמס. המפגש הכרחי לשני הצדדים. התלמיד נפתח נפשית ורגשית, הוא לא מחפש רק "לצאת ידי חובה" אלא לצמוח רוחנית, להתקדש. מצדו של הרב, הוא נדרש להקשיב, לראות בעיניים את האדם שתורה שהוא מלמד וההלכה שהוא מורה - מעצבות את חייו.
לעניות דעתי, הברכה של התורה שבעל פה, תורה של מפגש, כמעט ונכחדה. הדפוס והאינטרנט פתחו בפנינו שערי דעת, אך סגרו שערי שיחה. אני מקווה שהבינה המלאכותית תהיה שינוי חיובי בחזרה אל עידן של פנים אל פנים.
AI עשוי להחזיר לנו את האנושיות, את צלם אלוהים שבנו. אם נכיר בכנות בכך שאין צורך יותר במורה שיהיה מקור "ידע" במובן הטכני - אז סוף סוף נוכל לחזור "לעשות לנו רב". רב שלא רק הידע שלו הופך אותו לרב, אלא האופי שלו והנשמה שלו. בקרוב תיגמר המציאות שבה אנו מכנים בשם "רב" כל אדם שעבר מבחן ידע טכני, ואז נוכל לחזור לחפש קדושה, מוסר ואהבה. דווקא הבינה המלאכותית עשויה להחזיר את המסורת העתיקה של "סמיכה". ייסמך כרב רק מי שרבו שלו מאמין בו שמבחינה רוחנית-נפשית הוא מוכן להנחות אחרים. יוכר בציבור כרב רק מי שקהל אנשים יאמין בו ויראה בו כתובת.
לדעתי לא רק שיש צורך ברבנים בעידן ה-AI, אלא יהיה צורך ביותר רבנים. ככל שבוטים AI יהיו נפוצים יותר - כך יהיה יותר צורך בקשר אישי, אנושי, אמיתי. ברוכה הבאה תורה שבענן, כולי תקווה שתסייעי לנו לחזור לתורה שבעל פה.
הכותב הוא סופר ופעיל חברתי, מחבר הספר "פרויקט גן עדן" העוסק בשאלות שבין טכנולוגיה לאמונה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו