צריכת אלכוהול במהלך ההיריון היא תופעה נפוצה שמובילה להפרעות קוגניטיביות משמעותיות. כעת, מחקר חדש חושף את המנגנון המוחי העומד מאחורי הפגיעה הזו, ומצביע על כיוון אפשרי לטיפול בהפרעות ספקטרום האלכוהול העוברי (FASD).
במחקר, שהובילה ד"ר איימי גריפין מאוניברסיטת דלאוור בארה"ב, נחשף כיצד חשיפה לאלכוהול בשליש השלישי של ההיריון גורמת לנזק בשני אזורי מוח מרכזיים: הקורטקס הפרה-פרונטלי המדיאלי וההיפוקמפוס. שני אזורים אלה, הממוקמים במוח הקדמי, עובדים יחד כדי לאפשר זיכרון עבודה ותפקודים ניהוליים - כלומר, היכולת שלנו לזכור מידע לטווח קצר ולהשתמש בו לקבלת החלטות מושכלות.
שיבושים בתקשורת המוחית ובקבלת החלטות
במחקר נבדקו חולדות שנחשפו לאלכוהול בתקופה המקבילה לשליש השלישי של ההיריון האנושי. כאשר החולדות הגיעו לבגרות המינית שלהן, החוקרים בדקו את פעילות המוח שלהן. הם גילו שינויים בדפוסי הפעילות החשמלית במוח - שיבושים בגלי תטא ובטא, שני סוגים של גלי מוח שמשקפים תקשורת בין אזורי המוח השונים.
בנוסף לשינויים במוח, נצפו גם הבדלים משמעותיים באופן שבו החולדות קיבלו החלטות. החוקרים זיהו שהחולדות שנחשפו לאלכוהול הראו פחות התנהגויות של "בדיקה והתלבטות" לפני קבלת החלטה, והקשר בין ההתלבטות שלהן לבין הבחירה הסופית היה שונה מהרגיל. עם זאת, יכולת הזיכרון המרחבי שלהן נשארה תקינה. צוות המחקר פיתח אלגוריתם למידת מכונה שהצליח לזהות אילו חולדות נחשפו לאלכוהול רק על סמך התנהגותן, מה שמצביע על קיומו של דפוס התנהגותי ייחודי.
"הפרעות ספקטרום האלכוהול העוברי מתרחשות בשיעור מדאיג ברחבי העולם", מציינים החוקרים. "חשיפה לאלכוהול לפני הלידה מובילה להפרעות משמעותיות במעגלים המוחיים, המלוות בליקויים קוגניטיביים, כולל פגיעה בתפקודים ניהוליים ובזיכרון העבודה".
הממצאים החדשים מצביעים על הקשר בין הקורטקס הפרה-פרונטלי להיפוקמפוס כמטרה טיפולית אפשרית, מה שעשוי לסלול את הדרך לפיתוח טיפולים יעילים יותר בהפרעות ספקטרום האלכוהול העוברי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו