חוקרים גילו מה דינוזאורים אכלו - ולזה הם לא ציפו

כשאנחנו חושבים על דינוזאורים, בדרך כלל עולים לנו בדמיון יצורים ענקיים וטורפים מפחידים. אבל מחקר חדש שנערך באוניברסיטת אופסלה בשוודיה חושף תמונה מורכבת של המערכת האקולוגית שבה חיו לפני כ-200 מיליון שנה.

"לפענח 'מי אכל את מי' בעבר היא עבודת בלשות אמיתית", מסביר ד"ר מרטין קוורנסטרום מהמחלקה לביולוגיה אורגניזמית באוניברסיטה. "היכולת לבחון מה בעלי החיים אכלו וכיצד הם תקשרו עם סביבתם עוזרת לנו להבין מה אפשר לדינוזאורים להצליח כל כך".

כמו הצבועים של ימינו

הצוות הבינלאומי בחן מאות דגימות של קופרוליטים - המונח המדעי לגללים מאובנים. הדגימות נמצאו באזור גיאולוגי בפולין, שלפני 200 מיליון שנה היה חלק מצפון היבשת פנגיאה. באמצעות טכנולוגיית הדמיה מתקדמת, זיהו החוקרים שרידים שלא עוכלו של דגים, חרקים, צמחים ועצמות בתוך הגללים המאובנים.

הממצאים שנחשפו במחקר היו מגוונים: חלק מהגללים הכילו קשקשי דגים, חיפושיות קטנות ושלדי דגים שלמים למחצה. בגללים אחרים נמצאו עצמות לעוסות, המעידות על נוכחות של טורפים שצרכו פגרים וריסקו עצמות כדי לחלץ חומרים מזינים - התנהגות המזכירה את הצבועים של ימינו.

אבל הגילוי המפתיע ביותר נמצא בגללים של הדינוזאורים ארוכי הצוואר (המכונים גם זאורופודים). בגללים אלה התגלו לא רק שרידים של שרכי עץ וצמחים אחרים, אלא גם פחם. החוקרים משערים שהפחם נאכל במכוון כדי לנטרל רעלים שהיו בצמחים, במיוחד בשרכים שיכולים לייצר כימיקלים המזיקים לבעלי חיים צמחוניים.

המפתח להצלחה

התקופה שלפני 200 מיליון שנה, המכונה הטריאס המאוחר, הייתה תקופה קשה של שינויי אקלים והכחדות המוניות. שילוב ממצאי הגללים המאובנים עם עדויות נוספות כמו טביעות רגליים, סימני נשיכה ונתוני אקלים, גילה כיצד הצליחו הדינוזאורים לשרוד ולשגשג דווקא בתקופה זו.

החוקרים פיתחו מודל בן חמישה שלבים המתאר את התפתחות הדינוזאורים, וממלא פערים משמעותיים בהבנת 30 המיליון השנים הראשונות שבהן התבססו כמין הדומיננטי. המפתח להצלחתם, כך מתברר, היה יכולת ההסתגלות המרשימה שלהם. הדינוזאורים הצמחוניים, למשל, פיתחו יכולת לאכול מגוון רחב של צמחים, מה שהעניק להם יתרון משמעותי בתקופה של שינויים סביבתיים קיצוניים.

"למרבה הצער, שינויי אקלים והכחדות המוניות אינם רק נחלת העבר", מסכם ד"ר קוורנסטרום. "באמצעות חקר מערכות אקולוגיות מהעבר, אנו מבינים טוב יותר כיצד החיים מסתגלים ומשגשגים תחת תנאים סביבתיים משתנים".