אחת השאלות המחקריות בחקר האדם הקדמון בוחנת את השאלה כיצד התנהלו מיני האדם השונים, בין השאר הניאנדרטלים וההומו ספיינס, שחיו בחלק מהפרהיסטוריה במקביל. שאלה זו משליכה גם על השאלה מדוע רק ההומו ספיינס שרדו אל העולם המודרני, בעוד ששאר מיני האדם נכחדו לחלוטין, למעט חלקי DNA מועטים ששרדו בגנטיקה האנושית.
עד כה, הייתה סברה כי ההומו ספיינס הכחיד את שאר מיני האדם ולכן שרד לבדו והפך לאבי האנושות כולה. אולם, סברה זו שנויה במחלוקת בין החוקרים. כעת, תגלית מדעית ייחודית ומרגשת של חוקרי האוניברסיטה העברית בירושלים משנה לחלוטין את ההבנה המחקרית בכל הנוגע ליחסים בין הניאנדרטלים להומו ספיינס, שחיו ופעלו באותה תקופה פרהיסטורית.
התגלית החדשה מגיעה מעבודת מהחפירות במערת תנשמת שבמרכז ישראל. המערה, שהתגלתה כאתר עשיר בממצאים ארכאולוגיים ואנתרופולוגיים, חשפה מספר קברים של בני אנוש – הראשונים מהתקופה הפליאוליתית התיכונה שנתגלו מזה יותר מ-50 שנה.
המחקר, שפורסם בכתב העת המדעי "Nature Human Behaviour", הוא הפרסום הראשון על מערת תנשמת ומציג עדויות חדשות לכך שניאנדרטלים והומו ספיינס שחיו באזור לא רק התקיימו במקביל, אלא אף חלקו היבטים מהותיים של חיי היומיום, טכנולוגיה ומנהגי קבורה.
ממצאים אלו מדגישים את המורכבות של יחסי הגומלין ביניהם ומציעים כי הקשרים בין הקבוצות היו עמוקים ומשמעותיים יותר מכפי שהניחו בעבר.
החפירות במערה מנוהלות מאז 2017 על ידי פרופ' יוסי זיידנר מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' ישראל הרשקוביץ מאוניברסיטת תל אביב וד"ר מריון פרוו מהאוניברסיטה העברית בירושלים - והמחקר הנוכחי התבסס על שילוב נתונים מארבעה תחומי מחקר מרכזיים: ייצור כלי אבן, אסטרטגיות ציד, התנהגות סמלית ומורכבות חברתית .
ממצאיו מצביעים על כך שקבוצות אנושיות שונות, כולל ניאנדרטלים, קדם-ניאנדרטלים והומו ספיינס, היו מעורבות באינטראקציות חברתיות משמעותיות, שתרמו להעברת ידע ולאחידות התרבותית של האוכלוסיות.
כך, למשל, מנהגי קבורה פורמליים החלו להופיע בישראל לפני כ-120 אלף שנה (הראשונים בעולם), ככל הנראה כתוצאה מהתגברות הקשרים החברתיים. אחת התגליות המרתקות במערת תנשמת היא השימוש הנרחב בפיגמנטים מינרליים, ובעיקר אוכרה, שנראה כי שימשה לקישוט הגוף. על פי החוקרים, ייתכן שהתנהגות זו שימשה להבחנה חברתית בין קבוצות שונות.
"מה שמצאנו זה ששני מיני האדם השתמשו באותם כלים, צדו את אותן חיות, קברו באותה צורה את המתים שלהם וגם השתמשו באותם צבעים. יש כאן תגלית ממשית שמראה ששתי הקבוצות האלו התמזגו לתרבות אחת רחבה. כלומר הן לא חיו בנפרד ובעויינות ולא חיו אחת ליד השנייה בלי שום קשרים, אלא ממש היו מעין יחידה אחת של צורת חיים ותקשורת", אומר פרופר זיידנר ל"ישראל היום". "זו הפעם הראשונה שאנו מראים בצורה כל כך ברורה הוכחות חזקות כל כך בתחום הזה, עם אמירה ברורה על צורת החיים של הקבוצות האלו.
"אחרי התגלית במערת תנשמת אנחנו יכולים גם להסביר יותר טוב ממצאים דומים שנמצאו לפני כמה שנים במערת נשר-רמלה וגם באתרים שונים אחרים בארץ. המערה המיוחדת הזאת, שכמוה לא נמצאה ב-50 השנה האחרונות, היא תגלית חשובה מאד לכל התחום המחקרי הזה ומשנה לגמרי תפיסות חשיבה שהתקיימו עד היום. ברור כעת ששני מיני האדם השתייכו לאותה תרבות וממש התמזגו לחברה אחת גדולה".
ריכוז הקברים במערת תנשמת מעלה שאלות מסקרנות על תפקידה בחברה הפליאוליתית התיכונה. האם האתר שימש כבית קברות ייעודי? אם כן, ייתכן שהדבר מעיד על קיום טקסים משותפים ועל קשרים קהילתיים חזקים. הצבת חפצים משמעותיים – כגון כלי אבן, עצמות בעלי חיים וגושי אוכרה – בקברי הנקברים עשויה לרמז אף על אמונות מוקדמות בחיים שלאחר המוות.
פרופ' זיידנר מתאר את ארץ ישראל הקדומה כ"כור היתוך" שבו קבוצות אנושיות שונות נפגשו, יצרו קשרים והשפיעו זו על זו. "הנתונים שלנו מראים כי קשרים בין אוכלוסיות אנושיות היו גורם מרכזי בהתפתחות חדשנות טכנולוגית ותרבותית לאורך ההיסטוריה", הוא מסביר.
ד"ר פרוו מדגישה את מיקומו הייחודי של האזור בצומת הדרכים של נדידות אנושיות: "בתקופה הפליאוליתית התיכונה, תנאים אקלימיים משופרים הגדילו את כושר הנשיאה של האזור, מה שהוביל להתרחבות דמוגרפית ולהגברת המגעים בין מיני אדם שונים".
פרופ' הרשקוביץ מוסיף כי הקשרים בין אורחות החיים של קבוצות אנושיות שונות בלבנט מרמזים על יחסים עמוקים ועל אסטרטגיות הסתגלות משותפות: "הממצאים מציירים תמונה של אינטראקציות דינמיות שהושפעו הן משיתוף פעולה והן מתחרות".
ככל שהחפירות יימשכו, מערת תנשמת צפויה להמשיך ולספק תובנות עמוקות עוד יותר על מקורותיה של החברה האנושית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו