במשך שלושה רבעים, כל טקסט הפתיח שלי על בן שרף היה מרגיש נכון. הוא היה נראה מחוץ לקצב, לא זרם עם הגבוה שלו במהלכי פיק אנד רול ונראה יותר ויותר מתוסכל. את המשחק הוא פתח עם שלוש החטאות, שתיים מהן נחסמו בדרך לסל ועוד אחת שלשה קשה מהפינה בסוף שעון. לכאורה, בכורה לגיטימית לילד בן 18.
אבל בן שרף החליט להעניש אותי בגדול. בזמן שהפועל ירושלים נחלה כישלון רב בכל הנוגע לקליעה מהשדה, שרף התעורר ברבע האחרון עם 13 נקודות ושלושה אסיסטים בדרך לקאמבק שהוביל להארכה, שבסופו של דבר גם הובילה לניצחון, שבסופו של דבר גם הובילה לכך שהבמאי בסיום המשחק בחר להתמקד בבן שרף ולא בקלע סל הניצחון ג'סטיניאן ג'זופ. 17 נקודות, עשרה אסיסטים, שלוש חטיפות, שלושה ריבאונדים, שישה איבודים וסחיטת שבע עבירות. מופרע משהו.
באולפן של סיכום המשחק של הפועל ירושלים, שי האוזמן הצהיר ששרף משחק ביכולת שתקנה לו מקום בלוטרי NBA. בואו נזכור, רק לרגע, שהנער החביב לא היה בתכניות של קבוצות באמריקה אחרי שהודח עם עירוני קריית אתא בחצי גמר הפלייאוף של הליגה הישראלית.
אז מה הופך את מופע הבכורה של בן שרף ביורוקאפ לכזה שיכול לבשר בעיקר טובות? במילים פשוטות - חוצפה וסבלנות. הרכז, שבמשחקי ההכנה היה רע מאוד, פתח בחמישייה של טיי הרלסון וכאמור, פתח עם שלוש ההחטאות הראשונות של אולם כחלק מרבע הגנתי מחריד. כאן מגיעה החוצפה. אחר כך הגיעו חמישה אסיסטים על ארבע נקודות לאורך בערך 20 דקות, וכאן מגיעה הסבלנות.
למשל במהלך הבא, תוכלו לראות את שרף לוקח מוציא כדור חוץ ולא הולך לקבל אותו חזרה, אלא מגיע לפינה. הוא מזהה את הפיק אנד רול של חבריו ואת העזרה שמעניק השומר שלו, חותך פנימה ורושם נקודות בכורה ביורוקאפ.
מיד לאחר מכן, עם התקפה שמתנהלת דרכו, הוא מוצא את הדרך למצוא חבר לשלשה פנויה, והראשונה, של ג'זופ.
הלאה. שרף קלע את שבע הנקודות הראשונות של אולם ללא החטאה, את חלקן תוכלו לראות בתקציר שבתחילת הכתבה, אבל הפעולות האחרות שלו הובילו לקאמבק הגדול. זה התחיל עם חטיפה אחרי שני איבודי כדור שהסתיימה בלייאפ קל, שהביא לעצמו ביטחון, ונמשך עם שיתוף פעולה מופלא בינו לבין הכישרון הנוסף של הקבוצה הגרמנית, נואה אסנג, בדרך לשני דאנקים קלילים. השני בכלל הגיע אחרי הגנה נהדרת על אקס הפועל ירושלים, טאריק פיליפ.
גם בהארכה שיתוף הפעולה הוביל לחמש נקודות קלילות לצרפתי ושתיהן, איך לא, הגיעו דרך הישראלי. בקצב הזה, מדובר בשיתוף פעולה שאנחנו הולכים להתאהב בו.
הלאה. בן שרף קלע את 17 נקודותיו ב-7/17 מהשדה, 2 מהם היו מחוץ לצבע. מעבר ל-0/3 לשלוש עם זריקה אחת נוחה, הגיעו עוד שלוש החטאות מחצי מרחק אליהן עלה מכדרור במהלכים שנראו קצת כמו ראש בקיר. כאן, ספציפית, נראה לכם עלייה לזריקה מכדרור מחוץ לצבע שדווקא כן הצליחה. אולי המילה דווקא לא במקום כאן, כי מדובר באחד הנשקים הקטלניים ביותר שיש לשרף בארסנל.
שרף קיבל חסימה מאייזיאה רובי, לכאורה אחד הכוכבים בסגל, שגם התגלגל לסל. הישראלי, עדיין לא מסונכרן במשחק העומד במאה אחוז עם חבריו, כדרר קצת, ראה שיש לו מרחב קטן והחליט לזרוק. גלגול מהיר יותר של רובי ואולי גם היה מגיע אסיסט.
לצד ההתלהבות, צריך להזכיר גם את הדברים שיש לשפר. הרלסון יודע שבן שרף מוצר לא מושלם ולצד היכולת שלו לייצר נקודות לעצמו ולעיתים לאחרים בסוג של ראן אנד בלאגן, בתרגילים הפשוטים זה לא עובד. הישראלי, לאורך כל המשחק הנוכחי וגם בזה מול קמניץ, הוא התקשה לבוא לידי ביטוי בפיק אנד רול ובעיקר הלך לבדו ליער הצהוב. בשתי ההתקפות הראשונות של המשחק זה נגמר ככה.
ואם החליט שלא לחדור לסל או לחפש שחקן אחר, הוא נראה מאוד מבולבל. אפשר להאשים את החוסם, אפשר לשבח את ההגנה שצופפה ושמרה טוב, אבל אפשר להיות בטוחים שזה ישתפר בעתיד.
סך הכל מדובר במשחק טיפוסי של ילד בן 18 שקצת משום מקום, קיבל קבוצה לסחוב. אותו טיפול בפיק אנד רול היה יכול להיות טוב יותר גם בשניות הסיום, שם החטיא שלשה קשה מאוד, אבל זאת האחריות של כוכב - לקחת את הזריקות המכריעות. עד כה יש לו 0/3 בקטגוריה הזאת עם שני ניצחונות. כשהוא גם יקלע את הזריקות, הניצחונות ימשיכו להישאר והעניין ימשיך להעלות אותו במעלה הלוטרי.
בפריוויו, שעלה מספר שעות לפני המשחק, כתבתי שכרגע בן שרף לא הכוכב של אולם. הוא לא יקבל את כמות הדקות הגבוהה בכל משחק, הוא גם לא יקלע תמיד בספרות כפולות. אחרי מה שקרה אתמול בפולין, אולי זה ייראה כאילו אני חסר מושג, אבל גם אנשי אולם לא ציפו שזה יקרה כל כך מהר.
לקינוח, קבלו 40 שניות טיפוסיות של כוכב בן 18, פעם 500 שאני מזכיר את זה בכתבה, כי צריך לזכור שוב ושוב שמדובר בנער. שני איבודים רצופים, אחד במשחק עומד ואחד בבלאגן גדול, שאחריהם הגיעה חטיפה, מלחמה על הכדור ושתי נקודות שהחלו את הקאמבק ברבע הרביעי המופלא. גם כשזה נראה רע, זה יכול להיגמר בטוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
