התקפי חרדה, פחד ותחושת חוסר אונים: משבר האקלים יוצר חרדה ודיכאון מסוג חדש שתוקף בעיקר צעירים

גלי חום קיצוניים שרק הולכים ומחמירים, מינים שלמים שנכחדים ואסונות טבע בלתי פוסקים ברחבי העולם • כיצד אפשר לא להיות חרדים לגבי העתיד?

[object Object]

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את לוס אוריה מיטלמן, מומחית לקיימות חיובית וחוקרת באוניברסיטת ת"א. השתיים דיברו על המושג החדש של "דיכאון אקלימי", איך מנתבים את הייאוש מהמצב למקום אקטיבי ולמה דווקא אזרחים ותיקים הם אלו שהכי קל להניע לפעולה? 

"חרדה" ו"דיכאון אקלימי" – הם מושגים חדשים שנוצרו בשנים האחרונות עקב המשבר שהולך ומחריף. מחקרים מראים שהדור הצעיר הוא הסובל העיקרי, ואחד ההסברים המוכרים הוא החשיפה המרובה למסכים והמחסור באינטראקציות חברתיות. כתוצאה מכך, היכולת להגיב בתגובה פרופורציונלית משתבשת.

השימוש המרובה ברשתות חברתיות מגביר גם את החשיפה לנזקים של משבר האקלים היוצר תודעה מאוד שלילית לגבי הסביבה. כאשר נחשפים לתכנים הללו, התחושה החזקה ביותר היא חוסר אונים – שהמשבר הזה הוא גדול מדי בכדי שנוכל לפעול ולשנות משהו.

בעולם של פסיכולוגיה חיובית, ממנו מגיעה אורחת הפרק, מדברים על איך הדבר הכי בונה שאפשר לעשות – זה לעשות. "חלק מהעניין הוא לשים את הפוקוס על מה שאפשר לעשות. יש דברים שאני לא יכולה להשפיע עליהם, אבל אני מסתכלת על מה שכן". מסבירה מיטלמן, שמגיעה בכלל מעולם המשחק והתקשורת. "העולם שהייתי בו היה מאוד מלחיץ – ואז גיליתי את הטבע ואת המרפא לנפש שהוא מספק".

מחקרים מגבים זאת: אנחנו מחוברים לטבע באופן אינטואיטיבי. יציאה לטבע ל-10 דקות בלבד ביום מעלה את תחושת המסוגלות והאופטימיות. "לגעת, להריח, לראות את הצמחייה ברחוב מתחת לבית – ככה בונים את היכולת לא להיות כל הזמן בתוך הראש".

כחלק מפועלה, מקדמת מיטלמן את מה שנקרא "קיימות חיובית" – איך ניתן להרגיש יותר טוב עם עצמנו, ובו זמנית לעזור לסביבה? "לכל אחד מאיתנו יש חוזקות אחרות, וכשאנחנו מבינים איך להשתמש בהן, זה הפתח לשינוי". כשמדובר על שינוי הרגלים, מיטלמן דוגלת בשיטה גמישה, ומבחינתה לא צריך לעשות שינויים דרמטיים. "להפחית אכילת מוצרים מן החי, לדאוג שיהיה לי ספל בעבודה במקום חד פעמי, לטפח את הצמחייה בבניין שלי. חמלה עצמית היא מאוד חשובה".

חוץ מהצעירים, שעולה כי סובלים הכי מכולם בדאגה האקלימית, האוכלוסייה שקל יותר להניע לפעולה היא דווקא הדור הוותיק. "הם מרגישים אחריות על מה הם משאירים אחריהם, ויש להם יותר זמן פנוי. בנוסף אליהם אנחנו רואים הורים צעירים, שפתאום הנושא של הסביבה יותר נוגע להם כי הם דואגים לעתיד של הילדים".

בנוסף, כחלק מעיסוקיה מיטלמן פועלת כדי לקדם שיתופי פעולה בין התארגנויות של תושבים לבין רשויות, ומקדמת נושאים של יזמות סביבתית מקיימת. "אחד הדברים שבונים תקווה הוא היכולת לראות שאנחנו חלק מקבוצה שפועלת למען מטרה מסוימת. האדם הוא יצור חברתי ואנחנו צריכים אחד את השני".

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה