יעד ירוק או חלום רחוק? כך הכלכלה משפיעה על המהפכה הסביבתית בישראל

היעדים הסביבתיים שהמדינה הציבה לעצמה – והפער גדול בין ההצהרות ליישום בפועל • הקשיים הכלכליים שמונעים את ההתקדמות הנדרשת ואילו תמריצים יגרמו לצרכנים ולמדינה לפעול יחד להשגתם?

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

בפרק זה אירחה דנה רון את חן הרצוג, מומחה בתחום כלכלה וסביבה, והכלכלן הראשי בפירמת רואי החשבון והייעוץ הפיננסי BDO.

השניים דיברו על מדינת ישראל ואחד המנהגים האהובים עליה – קביעת יעדים. ישראל קבעה לא מעט יעדים לאורך השנים, מהפקת אנרגיות מתחדשות, דרך היעד החלומי להפחתת שימוש בפחם ועד להפסקת הטמנת פסולת ומעבר למחזור באופן מלא. היעדים הללו יכלו להביא עימם בשורה של עתיד ירוק יותר, אבל כשלא לוקחים בחשבון את הכלכלה שבאה יד ביד עם מהלכים כאלו, הכישלון ידוע מראש.

כאשר לנו כאזרחים וצרכנים, עדיין זול יותר להשליך אשפה לפח הירוק הישן והמוכר מאשר לנסוע עד למרכזי המחזור – התוצאות הן הפוכות ממה שהיינו רוצים לראות בעולם שמנסה לתקן את הנזק הסביבתי. נשאלת השאלה איך יוצרים מצב בו גם הצרכן וגם הסביבה מרוויחים באופן שווה? וישראל בהחלט מתקשה למצוא את האיזון.

אחד היעדים אליהם מנסה המדינה להגיע הוא המעבר לאנרגיה מתחדשת וצמצום הטמנת הפסולת. אך אם משווים לידידותינו באירופה, הפער הוא עצום. מדינת ישראל היא בין הגרועות ביבשת מבחינת שיעור הטמנת הפסולת, וגם בשאר היעדים אנחנו מפגרים מאחור.

למה קיים הפער? "כבר במטוס חזרה לארץ מוועידת האקלים העולמית, השרים התחילו לריב ביניהם", מספר הרצוג. "אף אחד לא בא ואומר – רגע, מה באמת צריך לעשות כדי לעמוד ביעדים?". בין היתר כוללים היעדים 30% אנרגיות מתחדשות, יעד שהוצב כבר לפני שלוש שנים ומיועד לשנת 2030. לגבי 2025, היעד הוא 20% של אנרגיות מתחדשות.

אז הצבת יעדים זה משהו שקל לעשות, אבל מה לגבי יישום שלהם? "כשקובעים יעדים סביבתיים אבל לא מגבים אותם בתמריץ כלכלי" מבקר הרצוג, "בסוף הכלכלה מנצחת – הישראלים בוחרים את מה שעדיף להם לכיס באותו רגע".

עם זאת, יש תחום אחד בישראל שמצליח לעמוד ברף שהוצב לו ואף חצה אותו – כאשר היעד שנקבע ל-2022 היה מעבר ל-5% רכבים חשמליים ובפועל אנו עומדים כרגע על 15%. "נוצרו התמריצים הכלכליים הנכונים", מסביר הרצוג. "יצרו מדיניות מיסוי שמעודדת את המעבר לרכב חשמלי, וזה נהיה כדאי לצרכן.

אז איך, אם כך, אפשר לעזור לקדם את היעדים גם בתחומים סביבתיים אחרים? "המדיניות הממשלתית צריכה להיות שקופה ולהגיד – 'אוקיי התעכבנו, אין מה לעשות', אבל לקדם כדי לצמצם את הפערים כמה שיותר מהר".

"העיכוב נובע בין היתר מאירועים בלתי צפויים כמו המלחמה, ומעכב מהלכים שכבר נקבעו – כמו אלו שאמורים לצמצם את הפעילות המזהמת של תחנת הכוח הפחמית בחדרה. "אני לא מזלזל בחשיבות המלחמה, אבל אני קורא לזה תירוצים. האתגר שלנו דווקא באירוע כזה הוא לראות איך מאיצים את התהליכים ולא להגיד – גזרת גורל, אין מה לעשות".

בשיתוף מא"י מיחזור אלקטרוניקה

כדאי להכיר