בשבועות האחרונים נפתלי בנט מוביל אותנו בעיניים פקוחות לרווחה אל עבר קריסה. רה"מ פתח את הנאום שלו השבוע בהכרזה שהוא לא היסטרי. מי שלעומת זאת היסטריים, לדעתו, הם ערוצי התקשורת המפרסמים ידיעות על משבר חמור שעומד בפתח. למי הציבור צריך להאמין בעניין זה?
ממשלת בנט מתחילה כל דיון על הקורונה בסימון וי על כך שהצליחה לשמור על משק פתוח. אבל מה המשמעות של משק פתוח כאשר מיליונים הופכים ברגעים אלה לחולים? האם אין משמעות הדבר סגר בפועל ותפקוד לקוי של כל מערכות החיים? הערכות מומחים הן 100 אלף נדבקים ליום. כל אלה שוחקים את "המשק הפתוח" מכיוון ש־4-2 מיליון יידבקו בגל הנוכחי, ודרישת המינימום היא לצמצם מגע עד כמה שנדרש. הכישלון המהדהד שרשום על שמה של הממשלה הזו הוא בנושא החיסונים.
עד לחילופי הממשלות לפני חודשים ספורים עמדה ישראל במקום הראשון בעולם בשיעור ההתחסנות בקרב האזרחים. כיום כמעט כל מדינות אירופה עקפו אותנו. בצרפת שיעור הלא־מחוסנים עומד על 25.4 אחוזים, בישראל שיעור הלא־מחוסנים עומד על 35 אחוזים. ישראל הידרדרה בניהולו של בנט מהמקום הראשון לאחד המקומות האחרונים בעולם המערבי. למה צריך היה להגיע למצב הזה? ברור לנו שהטיעון של בנט יהיה שנתניהו אשם בכך. לאחר שננשום אוויר לרגע, עדיין עומדת השאלה מדוע ניהול כה כושל של בנט מעמיד בסכנת חיים אלפי אנשים ומציב סכנת נכות להרבה יותר? האמירה הסתמית של בנט "לכו להתחסן" אינה תחליף למדיניות ממשלתית למאבק במגיפה שעומדת לשתק את המדינה.
ברורה לי עמדתו של נשיא צרפת עמנואל מקרון, שאומר בצורה ישירה לאזרחיו כי אסטרטגיית החיסונים של ממשלתו היא "למרר את החיים" לאנשים שלא התחסנו כנגד הקורונה. מקרון ניצב בפני האומה הצרפתית ואומר בגלוי כי ממשלתו מחויבת להפעיל לחץ על הלא־מחוסנים ותגביל ככל האפשר את גישתם לפעילויות בחברה. הלא־מחוסנים לא יוכלו להיכנס למקומות ציבוריים בצרפת - לא עבודה, לא בילוי, לא מטוסים ולא רכבות. סגר פעיל וחד־משמעי למי שמסרב להתחסן. זו מדיניות ממשלתית ראויה ונכונה. בנט מהסס, מתבלט, יודע ומבין שאין מאחוריו ממשלה מלוכדת, ואת המחיר הנורא ישלמו אזרחי ישראל.
בנט יודע בוודאות כי מערכת החינוך קורסת. למעשה, דבר אחד ברור לחלוטין: אף אחד לא יודע מהם נתוני ההדבקה במערכת החינוך. בין השאר, משום שהנתונים הרשמיים לא כוללים תלמידים מאומתים שנבדקו בבדיקות ביתיות. קרוב ל־20 אחוזים מכלל התלמידים נפגעו באופן ישיר, והמספרים הולכים ומטפסים. למה רובם לא מחוסנים? למה לא נעשו מהלכים מקדימים שיעצרו את התפשטות הקורונה בקרב התלמידים? התשובה הפשוטה שנשלפת מן הכיס של בנט היא: נתניהו אשם בהפקרות נטולת שמץ של אחריות.
אולם כל מי שמתבונן על מערכת החינוך מבין כי שרת החינוך, ד"ר יפעת שאשא ביטון, נכשלה. באמצע דצמבר, ימים ספורים לפני התפרצות גל המגיפה האחרונה, היא סילקה אחר כבוד את מנכ"ל משרד החינוך שלה, יגאל סלוביק. ביחס אליו גם שאשא ביטון מסכימה כי ביצע בנושא קידום החיסונים עבודה טובה ביותר. אולם אותו מנכ"ל שפוטר, טוען כי "השרה רצתה לנהל את משרד החינוך כאילו אין קורונה בעולם". גם במחוזות עיתונות השמאל קבעו בנחרצות כי "מוטב שראש הממשלה יחליף את ד"ר יפעת שאשא ביטון במישהי שמבינה את גודל האחריות שבתפקיד". אני מאמין כי בנט יעדיף להמשיך לתת גיבוי לכישלון הנהגת מערכת החינוך ולא יוביל למהלך שייטיב עם בריאותם של מאות אלפי התלמידים.
המדיניות של פתיחות נטולת רסן היא מדיניות של הרמת דגל לבן של הממשלה, שחוששת מהחלטות לא פופולריות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו