שבדיה וישראל במבט קדימה

לישראל ולשבדיה יש דברים רבים לדון בהם. אנו צריכים לעשות זאת באופן ישיר ובפתיחות, בהסכמה ובחוסר הסכמה - אך תמיד על בסיס של ידידות וכבוד הדדי

משרד החוץ בירושלים (ארכיון), צילום: נעם ריבקין פנטון

הגעתי לישראל לשיחות דו־צדדיות כסגן שרת החוץ היא עונג גדול עבורי - גם ברגע קשה זה, שבו שתי מדינותינו עדיין נאבקות בהשלכותיה של מגיפה מסוכנת. יש לי הרבה זיכרונות חיוביים מהתקופה ששימשתי שגריר שבדיה בישראל בשנים 2007-2003, וחזרתי עוד פעמים רבות מאז, לאחרונה עם ראש ממשלת שבדיה, סטפן לופבן, לפורום השואה הבינלאומי שהתקיים בשנה שעברה.

כשאן לינדה מונתה לשרת החוץ החדשה שלנו בסתיו 2019, היא הצהירה בפומבי שאחת משאיפותיה היא לשפר את היחסים בין שבדיה לישראל. שבדיה היא חברה של ישראל. אין שום סיבה שלא נקיים יחסים פתוחים, גלויי לב וידידותיים. שבדיה וישראל הן מדינות בינוניות, עם כלכלות פתוחות. שתיהן בפסגה העולמית של חדשנות וטכנולוגיה ולשתיהן ערכי דמוקרטיה, צדק ושוויון.

ההיסטוריה של היחסים שלנו היא ארוכה ועמוקה. בשנת 1947 שבדיה הצביעה בעד תוכנית האו"ם הממליצה על הקמת מדינות יהודיות וערביות עצמאיות. הסולידריות השבדית עם מדינת ישראל היתה חזקה, ועבור שבדים רבים העבודה בקיבוצים היתה חלק מחוויותיהם המעצבות.

כיום היחסים הכלכליים והמסחריים שלנו הולכים וגדלים. שבדיה אינה תומכת ב־BDS או בכל חרם על ישראל. אנו מעוניינים ביותר סחר חליפין עם ישראל, לא בפחות. זה לא מקרה שרשות החדשנות השבדית, וינובה (Vinnova), פתחה ב־2018 משרד בת"א, וזהו המשרד השני בלבד מחוץ לשבדיה (הראשון בעמק הסיליקון).

כשאפגוש את עמיתי הישראלי, אסקור בצורה רחבה ועמוקה את סדר היום האזורי. בין השאר, אברך את ישראל על נרמול ובנייה של היחסים עם איחוד האמירויות, בחריין, סודאן ומרוקו; אביע את דאגתנו מתוכנית הגרעין האיראנית ומהתמיכה האיראנית בערעור היציבות באזור; אביע את תמיכתנו החזקה בניהול משא ומתן לפתרון שתי מדינות, שישראל ופלשתין יחיו זו לצד זו בשלום ובביטחון; אחזור שוב על הגינוי החד־משמעי של שבדיה לטרור, כפי שהובהר בתמיכתנו בהחלטת האו"ם לגינוי חמאס, שלצערנו לא הצליח לעבור באסיפה הכללית בשנת 2018; אתמוך בזכותה של ישראל להגן על עצמה, בהתאם לחוק הבינלאומי, החל על מדינה מותקפת, כפי שאירע בחודש מאי השנה, כאשר ישראל הותקפה באמצעות טילים מעזה; ואפרט איך אפשר להעמיק ולחזק את היחסים בין האיחוד האירופי לישראל, לקראת ישיבת מועצת ההתאגדות, בתקווה שתתקיים בקרוב.

במהלך שיחותינו אעדכן את עמיתי הישראלי בהכנות לקראת הפורום הבינלאומי לזכר השואה והמלחמה באנטישמיות, שבו יתכנסו מנהיגי העולם במאלמו, שבדיה, ב־13 באוקטובר 2021. אתייחס גם לעבודה שלנו עם ישראל ועם שותפים אחרים בברית הזיכרון הבינלאומית לשואה (IHRA), בהנהגת שבדיה בשנת 2022, שהגדרתה לאנטישמיות קיבלה את תמיכתנו המלאה. לישראל ולשבדיה יש דברים רבים לדון בהם. אנו צריכים לעשות זאת באופן ישיר ובפתיחות, בהסכמה ובחוסר הסכמה - אך תמיד על בסיס של ידידות וכבוד הדדי.

הכותב הוא סגן שרת החוץ של שבדיה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר