ככה לא בונים זהות יהודית

אם הנושא חשוב לחברי הקואליציה - כדאי שיתחילו מתיקון הממסד הדתי, שעסוק בפועל בהרחקת ישראלים מערכי היהדות, שלא באים לידי ביטוי בפרקטיקה של הרבנות

רבנות תל אביב (ארכיון) , יהושע יוסף
רבנות תל אביב (ארכיון), צילום: יהושע יוסף

יש בממשלה נציגות נכבדה למפלגות המצהירות על רצונן בחיזוק היהדות, והן לא שוקטות על השמרים - בתקציב 2025 מופיעים שמונה גופים שונים שאחראים על זהות יהודית בשבעה משרדי ממשלה! ריבוי הגופים הללו מאפשר להזרים מיליונים דרך מנגנונים האמונים על ביצוע אותה משימה - אך כל סכום לא יוכל לחזק את הזהות היהודית, כל עוד הממסד הדתי מועל בתפקידו ומרחיק את הישראלים מיהדותם.

במה מדובר? מערכת בתי הדין הרבניים היא הגוף הדתי שאותו פוגשים רוב אזרחי המדינה. סקר שערכנו לאחרונה, מלמד כי 40% ממי שניהלו הליך גירושים ארוך בבתי הדין העידו שהדבר הרחיק אותם מהיהדות, ו־67% אמרו שהם מעדיפים לא להינשא שוב ברבנות. במהלך העשור האחרון ירד שיעור הנישאים ברבנות ב־20%, ורק 8% מהציבור החילוני הביעו אמון במוסד זה.

מאחורי המספרים עומדים סיפורים אישיים - רובם של ישראלים "שקופים". אשתף בכמה מקרים, מתוך מאות המוכרים לנו:

• א' רצתה להתחתן, ולשם כך התבקשה להוכיח את יהדותה. להפתעתה, אף על פי שהציגה מסמכים מקוריים של יהדות בשלושת הדורות הקודמים, בית הדין קבע שהיא לא יהודייה. הסיבה - מברר היהדות החליט שיש חשש שסבתה היתה ילדה מאומצת, שנולדה למשפחה לא יהודית באוקראינה לפני כ־60 שנה. רק בחלוף ארבע שנים ושני ילדים, בית הדין הרבני הגדול הכריע שהיא יהודייה, והוסיף כי הדיינים ומבררי היהדות "עושים מלאכת השם רמייה".

• גם ג' רצתה להתחתן. ככל בת לעולים, היא נדרשה להוכיח את יהדותה לפני נישואיה, ועשתה זאת בהצלחה. כעבור שבע שנים החליטו בני הזוג להתגרש. הם הגיעו לבית הדין הרבני, אך לתדהמתה של ג' - בית הדין סירב לאפשר להם להתגרש, כל עוד היא לא תוכיח בשנית שהיא יהודייה. ג' סירבה לעבור בדיקה שנייה, שתטיל ספק גם ביהדות ילדיה. עד היום, חמש שנים מאז פרידתה מבעלה, ג' עדיין לא קיבלה גט!

• חייל מילואים המשרת בעזה, בן לאב יהודי, הגיע לבית הדין הרבני כדי להתגייר לאחר שסיים קורס אינטנסיבי בן שנה. כשסיפר בשמחה לדיינים שאחרי גיורו הוא עומד להינשא לצעירה דתייה, הדיינים דרשו שגם היא תלמד באולפן גיור כתנאי לגיורו, ועד שתעשה זאת - הוא לא יוכל להתגייר.

• ד', בן למשפחת עולים, בא להירשם לנישואים ברבנות. מכיוון שאחותו עברה בירור יהדות טרם נישואיה, הוא היה בטוח שדרכו לחופה תהיה קלה וחלקה. להפתעתו, התברר לו שמי שאחותו נחשבת יהודייה בעיני רבנים בעיר אחת - יכול לא להיות מוכר כיהודי בעיר אחרת, גם בחלוף עשר שנים.

אין כל קשר בין ההלכה וערכי היהדות לבין התנהלות בתי הדין הרבניים במקרים אלו. הם מלמדים על פעולתו של ממסד חסר חמלה, שחלק מאנשיו מתנהלים בדרך הרחוקה מערכי היהדות ומן השכל הישר. במקום לכלות מאות מיליוני שקלים נוספים על "חיזוק הזהות היהודית", ראוי היה שחברי הקואליציה שהנושא חשוב להם יפעלו לתיקון הממסד הדתי, ולהפיכתו לכלי יעיל לחיזוק היהדות.

ד"ר אסי קניאל הוא מנכ"ל ארגון "עיתים"

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר