באחד מימיהם המשותפים בכנסת ניגש אחמד טיבי לטומי לפיד ובפיו בקשה ביישנית: אביו המבוגר מחבב מאוד את לפיד הנבון והמושחז, וישמח להיפגש עימו.
הפגישה התקיימה בגינת ביתו של טיבי הבן בטייבה, וכשהתיישבו בכיסאות הגן פנה לפיד לטיבי ואמר לו: "אתה יודע, עכשיו שאנחנו פה, יש משהו שתמיד רציתי לומר לך". "מה?" שאל טיבי בסקרנות, ולפיד השיב: "אחמד, תעשה קפה".
הסיפור החמוד הזה מופיע בביוגרפיה שחיבר יאיר לפיד על אביו המנוח, "זיכרונות אחרי מותי", שכבר הושמצה פה ושם כבעלת דמיון מפותח מדי.
אך בין אם הסיפור קרה באמת ובין אם לא, הוא מצוין. יש דברים שאי אפשר לקחת מיאיר לפיד - לספר סיפור הוא יודע, והסיפור הזה לוכד במדויק את המטען, את המתח, את יחסי הכוח ואת תחושות האדנות שיכולה לחולל כוס קפה אחת - או, במקרה שקרה השבוע, ביצה קשה.
בשבוע שעבר פורסמה תמונה שבה נראים חברי הכנסת הערבים אחמד טיבי, ואליד אלהואשלה ויאסר חוג'יראת אוכלים מה שנראה כמו ארוחה מאולתרת על שולחן צדדי בכנסת: לחם, גבינה צהובה, ביצים קשות וירקות מונחים ברישול על השולחן, כששקית הסופר מתפקדת כקערת הגשה - לא בדיוק ארוחת פאר, יותר כמו ביס זריז של אנשים עסוקים ורעבים. המאכלים הונחו על צלחות חד־פעמיות, אך העדשה תפסה לצידן מזלגות שנלקחו ממזנון הכנסת - שהוא, כידוע, כשר.
בתוך כשעתיים הפכה התמונה לוויראלית, וטיבי הואשם בכך שהטריף בכוונה תחילה את מזנון הכנסת, עד כדי כך שהוא נאלץ לצטט הלכה מ"שולחן ערוך" הקובעת שמאכלים קרים אינם מטריפים את הכלי שממנו נאכלו. מעניין מה טומי לפיד היה אומר על חבר כנסת ערבי שמצטט הלכות כדי לפייס את הדתיים.
תראו, הבעיה בטיבי היא לא מה אכל ובאיזה מזלג השתמש. הבעיה בטיבי היא התמיכה שלו בטרור והעובדה שהוא תופס אפילו את חמאס כפלג פלשתיני לגיטימי. מי שאומר ש"הכובש רצה שיכנו אותם מחבלים, בעוד אנו אומרים כי אין דבר נעלה יותר מ[השאהידים] שמתו למען המולדת" - צריך להיתפס כנבלה וכטריפה ללא הבדלי דת ולאום.
אך האירוע הקטן הזה מחוץ למזנון הכנסת הוא דוגמה נוספת לתרבות רעה מאוד שהתפתחה פה - תרבות שמחפשת ללבות מחלוקות קטנות עד כדי פיצוץ, בלי טעם, בלי פרופורציה וגם בלי צורך.
טיבי נמצא בכנסת מאז 1999 - מספיק זמן כדי לדעת שהמזנון וכלי האוכל שבו כשרים למהדרין. הוא ידע מצוין מה הוא עושה, והצית מחלוקת מיותרת בנושא שקרוב באמת לליבם של אנשים רבים במשכן, לא רק חרדים או דתיים.
70 אחוזים מהישראלים שומרים כשרות ברמה זו או אחרת, ובמאמץ מינימלי אפשר היה למנוע את העליהום. אלא שמכל ההאשמות שאפשר וראוי להטיח באחמד טיבי - קולוניאליזם קולינרי אינו אחת מהן. לצערי, הארוחה המאולתרת של חברי תע"ל ורע"מ היא עדות אנקדוטלית למרחב ההו־כה ישראלי שבין תכנון לקוי לחוסר תכנון גמור.
אני מקווה שאיש לא מופתע מהתגלית שיש בכנסת גויים. טיבי וחבריו כנראה לא צמו את צום הרמדאן במלואו (התמונה צולמה בשעות הצהריים), אך במדינה עם כמעט 20 אחוז מוסלמים, לא מופרך לצפות שהכנסת תאפשר את שבירת הצום בצורה מסודרת ובלי לפגוע בכשרות המקום. משחק שהתקיים לא מזמן בין מנצ'סטר יונייטד לארסנל הופסק לזמן קצר אחרי השקיעה כדי לאפשר למגן הימני של מנצ'סטר, נוסייר מזראווי, לשבור את הצום.
מה שטוב לבריטים טוב גם לנו, ומה שעובד במגרש כדורגל יכול לעבור בכנסת ישראל. בכל המחלוקות הגדולות שמטלטלות את החברה הישראלית, יש מקרים רבים שאין להן פתרון פשוט ואלגנטי. הסעודה המאולתרת של טיבי וחבריו אינה מקרה כזה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו