טבח 7 באוקטובר, שבו נרצחו 1,200 איש ונחטפו 250 ישראלים בידי מחבלי חמאס, נצרב היטב בזיכרון הקולקטיבי של הציבור היהודי בישראל. בעוד המדינה עוסקת בעסקת החטופים, ובאפשרות שהלחימה מול חמאס תתחדש לצד המשך פעילות צה"ל ביו"ש - מתחת לפני השטח חלה התפתחות מעניינת בתפיסת הציבור היהודי בישראל את הסכסוך עם הפלשתינים.
בשלושת העשורים האחרונים, מאז החל תהליך אוסלו ועד היום, החברה היהודית־ישראלית עברה התפכחות כפולה בנוגע לפלשתינים. ניתוח סקרי דעת קהל שנעשו מאז שנות ה-90 באוניברסיטת תל אביב, במסגרת "מדד השלום", ממחיש בבירור את השינוי שעבר על החברה היהודית בישראל במהלך התקופה.
ההתפכחות הראשונה התרחשה בתחילת שנות האלפיים, עם פרוץ האינתיפאדה השנייה, כשהתברר שתהליך אוסלו לא הביא את השלום המיוחל. הסירוב הפלשתיני בוועידת קמפ דייוויד להצעות הישראליות שהבטיחו לפלשתינים מדינה כמעט בכל שטחי יו"ש ורצועת עזה, וכמובן פרוץ המערכה האלימה שאליה יצאו הפלשתינים נגד המדינה היהודית, הבהירו לחברה היהודית בישראל שהשלום לא יבוא.
בעוד הסקרים מצביעים כי לפני האינתיפאדה השנייה רוב הישראלים תמכו בתהליך אוסלו, אך היו חלוקים בדעתם לגבי יכולתו להביא לשלום בין העמים - אחריה תהליך אוסלו איבד את תמיכת הציבור הישראלי, שלא האמין כי נוסחה זו תוביל לשלום.
בכל הנוגע להמשך המשא ומתן עם הרשות הפלשתינית, חלה מורכבות. מצד אחד, הציבור היהודי בישראל עדיין הביע תמיכה בתהליך מדיני מול הרשות (60% בשנת 2001 ו-66% בשנת 2012 בממוצע). מנגד, הוא לא האמין שהמשא ומתן יוביל להסכם שלום (64% בשנת 2001 ו-73% בשנת 2012 בממוצע).
ההתפכחות השנייה חלה בעקבות טבח 7 באוקטובר 2023, כשהתברר לציבור היהודי בישראל שלא ניתן עוד לנהל את הסכסוך עם הפלשתינים ולאפשר להם להקים ישות טרור סמי־מדינתית.
בעקבות הטבח הברברי של חמאס, שזכה לתמיכה חסרת תקדים בקרב החברה הפלשתינית, חל מהפך בדעת הקהל של החברה היהודית־ישראלית, שעוד קודם היתה ספקנית בנוגע למו"מ. נכון לסוף 2024, רק 35% מהיהודים בישראל מביעים תמיכה בתהליך מדיני מול הרשות, בעוד 88% לא מאמינים שהמו"מ יוביל להסכם שלום.
חשוב לציין שעוד לפני מתקפת אוקטובר חל מהפך בדעת הקהל בישראל בנוגע לרעיון שתי המדינות (רק 38% תמכו בו בספטמבר 2023), אך אין ספק שהטבח העצים את ההתנגדות של החברה היהודית בישראל להקמת מדינה פלשתינית
מתקפת 7 באוקטובר השפיעה מאוד גם על האופן שבו הציבור היהודי בישראל רואה את סוג הפתרון האפשרי לסכסוך. בהקשר זה, רעיון שתי המדינות, שבמסגרתו תקום מדינה פלשתינית לצידה של ישראל, שבעבר זכה לתמיכתו של רוב הציבור היהודי בישראל (68% בשנת 2010 ו-53% בשנת 2016) - לא מהווה עוד אופציה: רק 25% תומכים בו נכון לסוף 2024.
חשוב לציין שעוד לפני מתקפת אוקטובר חל מהפך בדעת הקהל בישראל בנוגע לרעיון שתי המדינות (רק 38% תמכו בו בספטמבר 2023), אך אין ספק שהטבח העצים את ההתנגדות של החברה היהודית בישראל להקמת מדינה פלשתינית.
בנוגע לשני פתרונות נוספים לסכסוך - רעיון המדינה הדו־לאומית מחד וסיפוח השטחים עם מתן זכויות מינימליות לפלשתינים מאידך - נראה שמתקפת חמאס לא השפיעה על דעתו של הציבור היהודי בישראל, שנכון לסוף 2024 רובו ממשיך להתנגד לשתי האופציות הללו (83% מול 9% למדינה דו-לאומית ו-52% מול 37% לסיפוח).
לסיכום, נראה כי הציבור היהודי בישראל התפכח מאופציית השלום עם הפלשתינים ומהאשליה שניתן לנהל את הסכסוך. כולי תקווה שהזיכרון הקולקטיבי בעם ישראל יהיה מושרש היטב, כדי שלא נתפתה בעתיד לבצע מהלכים מסוכנים שיאיימו על המפעל הציוני.
ד"ר אורי ורטמן הוא מרצה ועמית מחקר באוניברסיטת דרום וויילס בבריטניה, ועמית מחקר במרכז לאסטרטגיה רבתי לישראל (ICGS)
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו