מהפך בבלגיה: הממשלה החדשה מסמנת שינוי דרמטי ביחס לישראל

לאחר כמעט שמונה חודשים של קיפאון פוליטי ומו"מ מתיש, בלגיה סוף סוף בדרך להקמת ממשלה חדשה. הקואליציה החדשה תורכב מחמש מפלגות ומבחינת עמדותיה תהיה נוטה לכיוון הימין-מרכז. ביחס לישראל מדובר במהפכה של ממש: הממשלה הקודמת הייתה מהעוינות ביותר לישראל ביבשת, וכעת ההסכם הקואליציוני מגדיר מדיניות נייטרלית כלפי ירושלים ולקונפליקט הישראלי-פלשתיני.

בעקבות ההסכמה שהושגה, ראש הממשלה המיועד בארט דה ובר יתייצב מחר (שני) בפני פיליפ מלך הבלגים ויקבל ממנו את המינוי לתפקיד ראש הממשלה. ביום שלישי יגיע ובר לפרלמנט ויציג את משנתו. ביום חמישי צפוי הפרלמנט להחליט אם לתת אמון בממשלה, ולפי הערכות הממשלה החדשה צפויה לזכות לתמיכתם של 81 מחברי הפרלמנט הבלגי מתוך 150 החברים בו.

הקואליציה תכלול שלוש מפלגות פלמיות ושתי מפלגות ולוניות, בהתאם למבנה הדו-לאומי של המדינה. המפלגה הגדולה בקואליציה שנרקמה היא מפלגת הברית הפלמית החדשה (N-VA) המשתייכת לימין-מרכז הפוליטי.

המשבר הכלכלי יהווה אתגר מרכזי עבור הממשלה החדשה. הצהרותיה כוללות כוונה לקיצוץ בהוצאות, מאבק באינפלציה והגברת הצמיחה במשק. במוקד ההצהרות: רפורמה בתשלומי הרווחה, ובכלל זה צמצום הקצבאות למהגרים ולמבקשי מקלט. בנוסף, מתכוונת הממשלה להקשיח את מדיניות ההגירה ולקבוע קריטריונים חדשים לקבלת תמיכות. בתחום הביטחוני, צפויה הגדלת תקציבי צבא ומשטרה לטיפול בפשיעה הגואה.

קשרים חמים עם הקהילה היהודית

ראש הממשלה החדש בארט דה ובר, כיהן בעבר כראש עיריית אנטוורפן וידוע כבעל קשרים טובים עם הקהילה היהודית. כאמור, השינוי ביחס לישראל ולקהילה היהודית במדינה תפס מקום מפורש בהסכם הקואליציוני. בהסכם נקבע כי בלגיה לא תכיר במדינה פלשתינית – אלא בתיאום עם מדיניות האיחוד האירופי ובהסכמה אירופית כוללת. עוד בהסכם: הכנסת חיזבאללה לרשימת ארגוני הטרור ואיסור על כל קשר אתו, כולל הזרוע הפוליטית של הארגון, והתנגדות נחרצת לתוכנית הגרעין האיראנית.

בשנים האחרונות בלגיה הפכה ל"בית חם" עבור תנועות פרו פלשתיניות, חלקן הביעו תמיכה מוצהרת בחמאס. תחת הממשלה הקודמת הייתה תחושה כי לבריסל אין רצון ויכולת, לעצור את ההסתה נגד ישראל ברחובות ובכיכרות הערים המרכזיות.

כעת, הממשלה החדשה מצהירה שהיא תפעל בצורה קשה ותפעיל סנקציות נגד מסגדים ובתי ספר שבהם תהיה הסתה נגד יהודים. בנוסף, הממשלה מתכוונת להצטרף למדינות אחרות באירופה ולהוציא מחוץ לחוק את ארגון "סומידון" בעקבות ההסתה של פעיליו נגד ישראל והיותם הכוח המניע מאחורי הפגנות מלאות בפשעי שנאה נגד ישראל ונגד יהודים.

הממשלה החדשה תמשיך לתמוך בפתרון שתי המדינות, אך לפי ההסכמים הקואליציוניים הממשלה תעניק משקל רב יותר לסוגיות הקשורות לביטחון ישראל. לצד זאת, ההסכם חוזר על התנגדותה של בלגיה להרחבת ההתיישבות ביו"ש ועל התמיכה בצעדים האירופיים נגד מה שהוא מתאר כאלימות של מתיישבים קיצוניים.

מאחורי הקלעים של השינוי המסתמן בבלגיה עומד, בין היתר, חבר הפרלמנט מיכאל פרייליך, המשתייך למפלגת הברית הפלמית החדשה. פרייליך, המכהן כשליח המיוחד של איחוד הארגונים היהודיים באירופה (EJA) למאבק באנטישמיות, היה מעורב במשא ומתן הקואליציוני והצליח להעלות את סוגיית האנטישמיות לסדר היום.

"זו ממשלה שמציגה עמדה מאוזנת יותר כלפי ישראל ואפילו חיובית", אומר פרייליך ל"ישראל היום". "בניגוד לממשלה הקודמת, שקידמה סנקציות נגד ישראל, הכרה במדינה פלסטינית, הפעם המצב שונה". לדבריו, ההבדל ניכר כבר בהסכמים הקואליציוניים: "בעבר, המילה 'אנטישמיות' לא הופיעה בהם כלל. היום היא מוזכרת מספר פעמים, והיעדרן של מפלגות השמאל מאפשר מאבק אמיתי בתופעה". פרייליך מביע אופטימיות זהירה ביחס לאפשרויות כעת: "אני רואה הזדמנות אמיתית לשיפור היחסים עם ישראל ולפתיחת דף חדש".