ירושלים היא המצפן הערכי של העולם המערבי

ה"שכחה" שישראל עומדת בחזית המאבק מול הטרור, שרואה בה רק שלב בדרך להשמדת התרבות המערבית, היא אות קלון על הדור הנוכחי של מנהיגי המערב

שנה לשבעה באוקטובר: הורדת הדגל לחצי התורן בכנסת ישראל, צילום: נתן וייל/דוברות הכנסת

אירועי השבועות האחרונים ממחישים לעולם כולו כיצד משטר דמוקרטי־ליברלי חפץ חיים חייב להתמודד נגד כוחות רדיקליים המאיימים על הציוויליזציה המערבית. בזמן שבוושינגטון יש ממשל ששכח את תפקידו כמוביל העולם החופשי, ופועל לפייס אותם כוחות רדיקליים במזרח התיכון, נראה שדווקא ירושלים הפכה להיות המצפן הערכי של העולם המערבי בכל הנוגע למאבק בקוראים להשמדת הציוויליזציה המערבית־ליברלית.

חיסולם של ראשי הטרור נסראללה וסינוואר, לצד הפגיעה הקשה בחיזבאללה ובחמאס, וכמובן התקיפה הישראלית באיראן, שכולנו תקווה כי מדובר בשלב ראשון שלה, בדרך להשמדת מתקני הגרעין של משטר האייתוללות הרצחני - מהווים דוגמה אולטימטיבית כיצד המערב הליברלי חייב לנהוג מול אלו המאיימים על קיומו.

הבעיה המרכזית של מנהיגי המערב היא שבמקום לאפשר לישראל לגבור על אויבי הציוויליזציה המערבית, שמאיימים בעקיפין ובמישרין גם על ארה"ב ואירופה, הם בוחרים לגנות את ישראל על שימוש בכוח "מופרז"

נאומו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו באו"ם בסוף ספטמבר המחיש היטב כיצד ישראל נותרה המצפן הערכי של המערב הליברלי, הנלחם על שרידותו כנגד כוחות האופל הרדיקליים.

בנאומו נתניהו הראה למול פניהן של מדינות המערב, המתיימרות להוביל ערכי מוסר וצדק בעולם ובמלחמות ובקונפליקטים במיוחד, והמחיש לכל ש"המלך הוא עירום". בשאיפתן לצמצם את המלחמות בעולם ולהקטין ככל האפשר את מספרי ההרוגים במלחמות ואת הנפגעים הרבים, ולצמצם את מספר הפליטים הרבים מסכסוכי דמים ברחבי העולם ולטפל בהם, הגיעו מדינות המערב לכדי אובדן דרך ואיבוד המצפן המוסרי שלהן.

במקום לנהוג כמו מנהיגי המערב ווינסטון צ'רצ'יל ופרנקלין רוזוולט, שנלחמו בנאצים אשר איימו על עתידה של הציוויליזציה המערבית, מנהיגים רבים במערב דוחפים ל"שקט" ולהסדר בכל מחיר.

אין זה משנה מי התחיל ומה עשה, ואין זה משנה עד כמה רוע ורצחנות יש בחלק ממדינות העולם ומארגוני הטרור. מבחינתם של נשיא ארה"ב ביידן, נשיא צרפת מקרון, ראש ממשלת בריטניה סטארמר וקנצלר גרמניה שולץ, אסטרטגיית "שני הצדדים" אשמים במידה שווה ו"שני הצדדים" חייבים להפסיק את מעשי האלימות, לצד הרצון להגיע לשקט אפילו במחיר חיזוק הטרור, הם אלו שמנחים אותם ביחס למאבק שבין ישראל לבין ציר הטרור והרצח של איראן והפרוקסי שלה, חיזבאללה וחמאס.

בעוד יש הטוענים ששנאת ישראל והאנטישמיות כלפיה הן המקור לבעיה, חשוב לציין שראשי מדינות המערב הם ידידי אמת של ישראל, ומדינותיהם חולקות עימה שיתוף פעולה ביטחוני, טכנולוגי, תרבותי ודיפלומטי.

הבעיה המרכזית של מנהיגי המערב היא שבמקום לאפשר לישראל לגבור על אויבי הציוויליזציה המערבית, שמאיימים בעקיפין ובמישרין גם על ארה"ב ואירופה, הם בוחרים לגנות את ישראל על שימוש בכוח "מופרז", להטיל מגבלות על יצוא נשק למדינה היהודית שנלחמת מול ציר הרשע והטרור שאצלו אין דמוקרטיה וזכויות אדם, ומתעלמים משימוש באזרחים ובילדים כמגן אנושי.

ה"שכחה" שישראל עומדת בחזית המאבק מול הטרור, שרואה בה רק שלב בדרך להשמדת התרבות המערבית, היא אות קלון על הדור הנוכחי של מנהיגי המערב.

מי שאינו מסוגל לעמוד מול כוחות אלו המאיימים להשמיד את התרבות המערבית, מי שלא מסוגל מוסרית לעמוד לצד המדינה הדמוקרטית היחידה שנלחמת בהם בחירוף נפש וגם בהצלחה, מי שלא מסוגל להבדיל בין אור לחושך ובין טוב לרע, בין תוהו הסוגד למוות לבין ציוויליזציה חפצת חיים - פשוט איבד את הדרך.

לסיכום, ישראל אולי אינה מעצמה, אך היא עומדת כחלוצת המחנה המערבי־ליברלי מבחינה ערכית ומוסרית.

לא רחוק היום שבו המערב יצטרך לתת לעצמו דין וחשבון.

עד שנגיע ליום הזה, טוב שבירושלים ממשיכים להוביל מאבק עיקש באלו המאיימים על ערכי המערב הליברליים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר