זכות הציבור לא לדעת

הדור הצעיר טרום 7 באוקטובר כונה "דור המבזקים", "דור האינסטגרם" או "דור הטיקטוק". חששנו שאם לא ננגיש להם הכל, נאבד את השייכות הישראלית שלהם.

ב־7 באוקטובר גילינו את גבורת הדור הזה. את האחווה ורעות הלוחמים. את היצירתיות והתעוזה. בצד כל אלה גילינו גם את הירידה לפרטים, את יכולת ההעמקה והניתוח שלהם, את היכולת של הצעירים הגיבורים שלנו להתמודד עם אתגרים הדורשים עיבוד וניתוח.

ראוי שצוות חיילים יעבור על כל הסרטונים, הפוסטים והתמונות שאין צורך שיהיו באוויר, ויסיר אותם. אני מצפה שיגובשו נהלים עם הבנות שתואמות את לקחי 7 באוקטובר ומה שאחריו - מה נכון להעלות לרשת ומה לא

אסון הכטב"ם שגרם למותם של ארבעה חיילי צה"ל ולפציעתם של כ־70 לוחמים הוא תמרור אזהרה עבורנו. חיפוש לא מתוחכם ברשת מגלה סרטים על בסיסים של חטיבות שונות, המזמינים את הצופה לראות מקרוב איך נראים הבסיסים הללו. הסרטונים מצולמים מגובה אדם, והם עוברים בכל תחנות הבסיס: הכניסה לבסיס, מתחם כינוס הפלוגה, מגרש הספורט האיכותי, בית הכנסת, המרפאה, הכוורת, בניין ההדרכה, חדר האוכל והאזור שבו מתקיים בוחן המסלול.

צילום הסרטון עובר בין שבילי הבסיס ומלמד משהו על אופיו ועל סדר היום של החיילים המשרתים בו. ואני שואל: מדוע? מדוע צבא הגנה לישראל צריך לנדב לאויבינו מודיעין גלוי?

אני עוד זוכר את הימים שבהם אסור היה לצלם בתוך בסיסי צה"ל - ולא רק בתוככי בסיסים צבאיים מסווגים. בסרטונים הללו אין שום מרכיב המעודד את המוטיבציה של המיועדים לשירות צבאי. מדובר בסרטוני חשיפה של הבסיסים לחיילים הצפויים לשרת שם, ואולי להורים הרחוקים כדי להפחית את רף החששות והדאגה.

אנחנו יודעים מיהו האויב העומד מולנו, ואיך הוא משתמש בתקשורת לחיזוק הלוחמה ככלל, והלוחמה הפסיכולוגית בפרט. נאומי נסראללה היו מתוזמנים לשעות מוגדרות מראש, וכן סרטוני החטופים שחמאס היה מוציא בדיוק בזמן כדי ללחוץ לכולנו עוד על הלב הכואב. ואנחנו, במקום לגרום לאויבינו להתאמץ להשיג מידע על בסיסי צה"ל ועל אתרים חשובים אחרים - מנגישים אותו ברשת.

בואו ניתן קרדיט לדור הצעיר שלנו, גיבורי חיל ואנשי עומק. אם הם מסוגלים לעמוד במעמסה ובהכשרה לקראת היותם לוחמים, הם יוכלו לקרוא בדיוור ישיר איגרת מודפסת על הבא"ח עם כמה תמונות.

אנחנו חיים בעידן שבו מידע רב הוא מידע גלוי. מדינת ישראל וצה"ל לא צריכים באופן רשמי להוסיף עליו ולהקל על דורשי רעתנו. מה לעשות לטובת ההורים הדואגים? פעמיים־שלוש במהלך תקופת הכשרת הלוחמים להוציא אוטובוסים לסיור בבסיסים, כדי לקרב את שגרת חיי הלוחמים להוריהם. הורים שחשוב להם לדעת מה עובר על ילדיהם לא צריכים שיחסכו להם את המאמץ ויצרפו קישור לסרטון ביוטיוב.

מה אני מצפה שיקרה כעת? ראוי שצוות חיילים יעבור על כל הסרטונים, הפוסטים והתמונות שאין צורך שיהיו באוויר, ויסיר אותם. אני מצפה שיגובשו נהלים עם הבנות שתואמות את לקחי 7 באוקטובר ומה שאחריו - מה נכון להעלות לרשת ומה לא. ובעיקר, כדאי שנפנים כולנו שאת מבחן המאמץ הדור הזה עבר.

סרטונים קלילים לא משרתים את הדור הצעיר. את מי הסרטונים האלה עלולים לשרת - אתם כבר יודעים.